מדריך דישון הידרופוני ואיזון חומציות במערכות הידרו | EC, PH, TDS ותחזוקה שוטפת

הבנת אופן הדישון ואיזון החומציות במערכות הידרופוניות הכרחית להזנה אפוטימלית של הצמחים ועליה להיות מוכרת על ידי המגדל בכדי לאפשר הצלחה בגידול. מהי מוליכות חשמלית? מדוע חשובה רמת החומציות? מה התחזוקה השוטפת וסדר הפעולות לדישון ואיזון חומציות? קיראו את המדריך והתחילו לגדל הידרופוני כמו מקצוענים!

המונח 'הידרופוניקה' נגזר מצמד המילים היווניות 'הידרו' ו'פונוס' שמשמעותם היא 'עבודת מים'. הידרופוניקה היא למעשה שיטת גידול בה צמחים גדלים ללא אדמה המספקת את תזונתם וזקוקים להזנה ממקור חיצוני לשם צמיחתם, אשר מסופקת באמצעות תמיסה תזונתית המומסת במים.

בהידרופוניקה שורשי הצמחים עשויים להמצא בתוך מצע גידול אינרטי נטול כל ערך תזונתי כמו הידרוטון, פרלייט, ורמקוליט, צמר סלעים, סיבי קוקוס ועוד, לגדול לתוך מים כמו בשיטת DWC או תלויים באויר ללא כל מצע לאחוז כמו באיירופוניקה. עובדת המצאות או אי המצאות מצע הגידול תלוי בשיטת הגידול ההידרופונית הנבחרת.

דישון הידרופוני

בכל גידול שהוא, דישון והזנת הצמח הוא צעד חשוב והכרחי לצמיחה והתפתחות תקינה, בהידרופוניקה, ניהול הזנת הצמח חשובה אף יותר בשל העובדה שללא הזנה זו הצמח עלול שלא לקבל כלל המינרלים והמיקרו אלמנטים להם הוא זקוק אשר העדרם יפגע בשלבי התפתחותו.

דישון הידרופוני סטנדרטי נעשה בדר"כ באמצעות דשנים ייעודיים להידרופוניקה אשר התכונה הבולטת ביותר שלהם היא היותם מסיסים במים ומורכבים מנוסחה שמשלבת את המינרלים והמיקרו אלמנטים להם זקוק הצמח בשלבי הגדילה השונים.

הפתרון התזונתי הפשוט והבסיסי ביותר הוא דשן הידרופוני משולב שמכיל את כל אותם מינרלים ומיקרו אלמנטים בבקבוק אחד, הוא מתאים בעיקר למגדלים ביתיים שמבקשים לגדל ירוקים, ירקות, תבלינים וצמחי נוי לצריכתם האישית. למעוניינים להעמיק ולהעניק לצמח את צרכיו התזונתיים לכל שלב ישנם דשנים הידרופונים המחולקים לפי שלבי צמיחה. למגדלים מקצוענים שמבקשים לספק את המינרלים והמיקרו אלמנטים במנות מדודות בכל השקייה ישנה אפשרות למהול אותם בנפרד בתמיסת ההזנה.

ריכוז המלחים במים (Total dissolved salts – TDS) או מוליכות חשמלית (EC), רמת חומציות (PH) ומינון ריכוז המינרלים הם פרמטרים חשובים שיש להכיר לדישון הידרופוני מוצלח ואנו נסקור ונסביר את כולם על מנת שתוכל לצאת לדרך ההידרופונית שלך עם הבנה בהירה בנוגע לפעולות שצריכות להתבצע על ידך.

הכר את המים שלך

הצעד הראשון ביותר בדישון המערכת ההידרופונית שלך הוא להכיר את המים בהם תשתמש. הכרת המים תעשה על ידי מדידת הערכים הראשוניים שלהם – באמצעות מד חומציות (PH) ומד מוליכות חשמלית (EC) בדוק את הנתונים ההתחלתיים של המים בהם תשתמש.

מים באופן טבעי מכילים מלחים כמו נתרן, סידן, מגנזיום ביקרבונט, כלורידים וסולפטים במינונים שאינם ידועים לנו. נוכחות מלחים אלה משפיעים על המוליכות החשמלית הראשונית של המים ועל החומציות או הבסיסיות שלהם ועדיף שיהיו נוכחים במינימום האפשרי על מנת לאפשר הזנה מדוייקת הידועה מראש באמצעות דשנים.
מים באיכות נמוכה מאוד יכולים לגרום לרעילות תזונתית או בעיות חוסרים מיד בתחילת הגידול או מאוחר יותר.
אם במדידת המים הראשונית רמת EC גבוהה מ600-700 (0.6-0.7) מומלץ להשתמש בפילטר שידלל את נוכחותם של מלחים בלתי רצויים ויאפשר שליטה מקסימאלית בהזנת הצמח.

לרוב, רמת החומציות (PH) של מי הברז היא דווקא בסיסית יחסית וגבוהה מ-7 וזאת משום שרמת חומציות זו נכונה יותר לצריכת בני האדם. כפי שנסביר בהמשך, הבסיסיות הזו פחות מתאימה לצמחים ומגבילה את יכולתם לקבל את כל המינרלים להם הם זקוקים ולכן יהיה עלינו לאזן את החומציות לרמה המומלצת שתאפשר תזונה מיטבית.

סך ריכוז מלחים (Total Dissolved Salts – TDS) ומוליכות החשמלית (Electrical Conductivity – EC)

החומרים המזינים מונגשים לצמחים במים בצורה של מלחים וכאשר אלה מתמוססים הם נשברים ליונים בעלי מטען חשמלי. לדוגמא NaCl, שהוא נתרן כלורי או כפי שהוא מוכר לנו יותר, מלח בישול, מתפרק במים ליונים של Na – נתרן + Cl – כלור, אשר מוליכים חשמל הודות ליונים החיוביים והשליליים שלהם. בשל כך, כאשר אנו מוסיפים מלחים אשר מתמוססים ליונים בעלי מטענים חשמליים המוליכות החשמלית במים (Electrical Conductiviy – EC) עולה וזה המדד באמצעותו אנו מודדים את ריכוז המלחים במים.

על מנת לעקוב אחר מדד המוליכות החשמלית על המגדל ההידרופוני להעזר במד מוליכות חשמלית (מד EC) אשר יצביע באופן דיגיטאלי על רמת המוליכות החשמלית ובכך יעיד על ריכוז המלחים המומסים במים.

אם כך, מוליכות חשמלית (Electrical Conductivity – EC) מודדת את יכולתו של חומר להוליך מטען חשמלי בעוד מוליכותה של התמיסה התזונתית כולה מקושרת ישירות לכמות המלחים המומסים בה, ככל שיש בה יותר מלחים, כך המוליכות החשמלית גבוהה יותר.

שימו לב, רמות גבוהות מדי של חומרים מזינים במים עלולים לגרום לשוק אוסמוטי אשר משפיע על העברת חומצות האמינו ושחרור החלבון ברקמה הצמחית, רעילות יונית או חוסר איזון תזונתי, בעוד רמות נמוכות מדי של אותם חומרים מזינים ילוו את הגידול בחוסרים תזונתיים בעלי תופעות לוואי שיפגמו בהתפתחות הצמח. בגידול הידרופוני ללא אדמה ריכוז המלחים במים הוא הנתון החשוב ביותר וחשוב להכיר את צרכיו של הצמח (טבלה עם צרכי צמחי מזון רבים בהמשך המאמר).

המינוחים בהם אתם עשויים להתקל בעת הגידול יהיו mS/cm אשר מתייחס לקריאת המוליכות החשמלית לסנטימטר (milisemen per centimeter) או μs/cm אשר ניתן להכפיל פי 1,000 על מנת להמיר לmS/cm.

מהו ה-PH (רמת חומציות)?

PH הוא מדד אשר מצביע על כמה חומצית או בסיסית תמיסת ההזנה בזמן הבדיקה. הטווח נע בין 0 ל-14, כאשר 7 נחשב לנטרלי. הPH של התמיסה התזונתית (מים + דשן) משפיע על זמינות החומרים המזינים כך שחשוב לשמור עליו בטווח המומלץ לגידול הידרופוני אשר נע בין 5.5-6.5. חריגה מהטווח עלולה להגביל את המינרלים הזמינים עבור הצמחים וליצור חוסרים תזונתיים.

על איזון החומציות להתבצע לאחר מהילת הדשן במים בשל היותו של הדשן בעל חומציות גבוהה בעוד המים בעלי בסיסיות גבוהה ושניהם משפיעים האחד על השני. על סדר הפעולות בדישון ואיזון החומציות נרחיב בהמשך המאמר.

מדדים מומלצים לגידול הידרופוני – EC ו PH

בבואך לדשן את הגידול ההידרופוני שלך עליך להתייחס לצרכיו התזונתיים של הצמח ולהעניק לו את המוליכות החשמלית במידת החומציות המומלצת עבורו. כמובן שבגידול ביתי אשר מבקש לגדל מס' סוגי צמחים במערכת אחת אין אפשרות לדייק ולקלוע לצורך הספציפי של כל הצמחים ולכן ניקח ממוצע אשר יספק את מרביתם ויאפשר להם התפתחות תקינה.

רצוי, לפני בחירת השתילים, לקרוא את המדריך אשר יסייע להחליט אילו צמחים מומלץ לשתול יחד באותה מערכת הידרופונית שמזינה את כל הצמחים מאותו מאגר מים.

צמחים	pH	EC	PPM
ארטישוק	6.5-7.5	0.8-1.8	560-1260
אספרגוס	6.0-6.8	1.4-1.8	980-1260
שעועית	6.0-6.5	2-4	1400-2800
סלק אדום	6.0-6.5	0.8-5	1260-3500
ברוקולי	6.0-6.5	2.8-3.5	1960-2450
כרוב ניצנים	6.5-7.5	2.5-3.0	1750-2100
כרוב	6.5-7.0	2.5-3.0	1750-2100
גמבה	6.0-6.5	1.8-2.2	1260-1540
גזר	6.3	1.6-2.0	1120-1400
כרובית	6.0-7.0	0.5-2.0	1050-1400
סלרי	6.5	1.8- 2.4	1260-1680
כרוב ירוק	6.5-7.5	2.5-3
מלפפון	5.8-6.0	1.7-2.5	1190-1750
חציל	5.5-6.5	2.5-3.5	1750-2450
חסת אנדיב	5.5	2.0-2.4	1400-1680
דגנים	6	1.8-2.0	1260-1400
שום	6	1.4-1.8	980-1260
כרישה	6.5-7.0	1.4-1.8	980-1260
חסה	5.5-6.5	0.8-1.2	560-840
קישוא	6	1.8-2.4	1260-1680
במיה	6.5	2.0-2.4	1400-1680
בצלים	6.0-6.7	1.4-1.8	980-1260
פאק צ'וי	7	1.5-2.0	1050-1400
גזר לבן	6	1.4-1.8	980-1260
אפונה	6.0-7.0	0.8-1.8	980-1260
פלפל	5.8-6.3	2.0-3.0	1400-2100
פלפלים חריפים	6.0-6.5	3.0-3.5	2100-2450
תפוח אדמה	5.0-6.0	2.0-2.5	1400-1750
דלעת	5.5-7.5	1.8-2.4	1260-1680
צנון	6.0-7.0	1.6-2.2	840-1540
תרד	5.5-6.6	1.8-2.3	1260-1610
סלק עלים	6.0-7.0	1.8-2.3	1260-1610
תירס	6	1.6-2.4	840-1680
בטטה	5.5-6.0	2.0-2.5	1400-1750
עגבניה	5.5-6.5	2.0-5.0	1400-3500
לפת	6.0-6.5	1.8-2.4	1260-1680
זוקיני	6	1.8-2.4	1260-1680

שלבי דישון מערכת הידרופונית – איזון מוליכות חשמלית

1. מלאו את מאגר המים הראשי במי ברז או במים מסוננים והוסיפו דשן לפי הוראות היצרן ובהתאם לסוג הצמח אותו מגדלים.
2. במידה ומד המוליכות החשמלית חדש ואינו מגיע מכוייל השתמשו בנוזל כיול בעל מוליכות חשמלית ידועה והגדירו את נקודה זו. ישנם מדי EC אשר מגיעים מכויילים מראש, כמו המד שנמכר אצלנו ועבורם אין צורך בשלב זה.
3. ערבבו את הדשן במאגר המים היטב כך שיתמוסס באופן אחיד והניחו למים להתייצב למשך שתי דקות.
4. בידקו את רמת המוליכות החשמלית, במידה והיא גבוהה מהרצוי ניתן לדלל את התמיסה על ידי מים נקיים, במידה והיא נמוכה מהרמה הרצויה הוסיפו עוד דשן.
5. הגעתם לרמת המוליכות הרצויה? שיטפו את האלקטרודה תחת מי ברז, יבשו אותה ואחסנו את המד במקום מוצל ויבש.

בדיקת רמת חומציות (PH) במערכת הידרופונית

בדיקת רמת החומציות של המים מתבצעת עם מדים ייעודים אשר יכולים להגיע בצורה של מד PH דיגיטלי, מד נוזלי או ניירות לקמוס. האופציה הראשונה של מד דיגיטאלי היא הקלה והמדוייקת ביותר אך חסרונותיה באים לידי ביטוי ברגישות גבוהה של האלקטרודה אשר מביאה פעמים רבות להריסתה בתחזוקה לא נכונה ועלות גבוהה יחסית. במידה ובחרתם במד PH דיגיטלי, כיילו אותו לפני השימוש באמצעות נוזלי כיול 4 ו-7 טרם השימוש.

האופציה השניה של מד חומציות נוזלי אמנם לוקחת מעט יותר זמן, נעשית באופן ידנית ואינה מדוייקת כמו המד הדיגיטאלי אך היא אלטרנטיבה זולה, זמינה וטובה מספיק. עם המד הנוזלי ניקח דגימה מהמים ונטפטף לתוכם טיפה או שניים של נוזל הבדיקה ונשווה את צבעם של המים לסרגל החומציות שעל בקבוק נוזל הבדיקה. לפי הצבע נדע מה רמת החומציות של המים.

האופציה השלישית של נייר לקמוס היא האפשרות המוכרת לנו מבדיקות השתן והרוק והיא עושה שימוש לרוב בנייר צהבהב אשר משנה את צבעו במגע עם המים ובהשוואה עם סרגל הצבעים על גבי האריזה נוכל לדעת מה טווח החומציות. החסרון של הנייר הוא צבעו הצהוב הראשוני אשר עלול לבלבל מעט בשפיטת התוצאות.

שלבי איזון PH במערכת הידרופונית

1. איזון רמת החומציות במאגר המים של המערכת ההידרופונית שלך צריך להתבצע לאחר איזון רמת המוליכות אשר הוסבר בשלב הקודם.
2. בצעו את בדיקת החומציות באמצעות המד הנמצא ברשותכם, בין אם דיגיטלי, נוזלי או נייר לקמוס.
3. במידה ורמת החומציות גבוהה, כלומר תוצאות הבדיקה נמוכות מ-5, השתמשו בתמיסת PH UP או אשלגן הידרוקסידי על מנת להעלות את הקריאה. השתמשו בתמיסות הבסיסיות הללו בזהירות רבה שכן הן מרוכזות מאוד ומצריכות מ"ל בודדים. לאחר שהוספתם מס' טיפות, ערבבו את המים, תנו להם דקה לנוח ומידדו שוב את רמת החומציות. במידה ויש צורך להעלות עוד את הקריאה חיזרו על הפעולה.
4. במידה ורמת הבסיסיות גבוהה, כלומר תוצאות הבדיקה גבוהות מ6.5, השתמשו בPH DOWN או בחומצה זרחתית על מנת להוריד את הקריאה. גם הפעם מדובר על חומצה בריכוז גבוה מאוד אשר מצריכה כמות מועטה מאוד על ליטרים רבים של מים. מיזגו בעדינות מעט מהחומצה למאגר המים, ערבבו, תנו למים לנוח דקה ובידקו שוב את רמת החומציות. במידה ויש צורך חיזרו שוב על הפעולה.
5. כאשר רמת החומציות הגיעה למידה הרצויה אחסנו את מד החומציות במקום קריר ויבש. במידה והשתמשתם במד דיגיטאלי נקו בעדינות את האלקטרודה ואחסנו אותו בנוזל ניקוי מתאים.

מתי לאזן מוליכות חשמלית (EC) וחומציות (PH)?

ברמת הגידול הביתי החובבני איזון המוליכות החשמלית יכול להתבצע בכל פעם שנבצע מילוי של מאגר המים. מילוי מאגר המים נדרש כאשר רמת המים יורדת לגובה אשר מסכן את פעילות משאבת המים ועלול לשרוף אותה. במילים אחרות, כאשר המים מגיעים לגובה של מס' ס"מ מעל לגובה משאבת המים – זה הזמן למלא מים ובאותה הזדמנות זה גם הזמן לאזן את המוליכות החשמלית ובהמשך גם את החומציות.

בנוגע לרמת החומציות, ברמה הביתית קריטיות האיזון פוחתת ואם תטוסו לחופשה של שבועיים הצמחים לא ימותו בגלל שלא איזנתם להם את החומציות, עבור מגדלים מקצועיים שעושים זאת לפרנסתם מחסור באיזון חומציות אפילו ברמה היומיומית, עלול לפגוע ביבול.
ההמלצה עבור המגדל הביתי היא לבדוק ולאזן את החומציות לפחות אחת לשבוע, ללא תלות במילוי המים ואיזון המוליכות החשמלית וזאת בשל העובדה ששינויי טמפרטורה, הרכב המינרלים במים, תקופה הצמיחה ועוד משתנים רבים עלולים להשפיע על רמת החומציות.

דישון הידרופוני ואיזון חומציות אוטומטי

תהליך הדישון ואיזון החומציות שפורט לעיל מתייחס למערכות הידרופוניות ככלל, אך אינו הכרחי במציאות של שנת 2017. כיום ישנן מערכות ניטור, בקרה ושליטה אשר מאפשרות מעקב ואיזון שוטף באופן אוטומטי של המוליכות החשמלית והחומציות במאגר המים וחוסכות מהמגדל את הזמן וההתעסקות הכרוכים בתהליך הגידול.

מערכות אלה דואגות לכך שמאגר המים יהיה מאוזן בכל רגע נתון לתנאי המוליכות והחומציות האופטימליים אשר הוגדרו על ידך בהתאם לסוג הגידול. ניתן לפנות אלינו על מנת לקבל פרטים בנוגע למערכות אוטומטיות שכאלה.

שאלות בנוגע לדישון הידרופוני ואיזון חומציות ניתן לכתוב בתגובות ואנו נשתדל לענות בהקדם!

רוצה ללמוד עוד על גידול הידרופוני? קטגוריית 'הידרופוניקה' באתרנו מלאה במדריכים מקצועיים, מדריכי עשה זאת בעצמך וסקירות מעניינות שיוכלו להעשיר את הידע המקצועי והכללי שלך בתחום.
במידה והינך מתעניין בכניסה לתחום ההידרופוני, ניתן להתייעץ איתנו בטלפון 08-9174719, להרשם לסדנאות מקצועיות, לכתוב לנו למייל – [email protected] או לפנות באמצעות טופס יצירת הקשר. נשמח לסייע!