תערוכת קלינטק 2016 של קבוצת משוב, אספה ליומיים מרוכזים את אנשי וחברות המפתח מתחומי האנרגיה, המיחזור, הבנייה הירוקה, התחבורה הירוקה וטכנולוגיות מים, למיצג מעודד של הכרות ולמידה, שחוץ מלזרוע תקווה כתוצאה מהנחמה שיש מי שעמל על עתיד טוב יותר לסביבה, גם הפגין באופן חד משמעי מה הם שני גורמי המפתח שמניעים היום את התעשייה הירוקה בכללותה ואיך חלומות ירוקים מתגשמים.
גורם 1: התייעלות סביבתית היא צורך כלכלי, לא אקולוגי
במושב שעסק בהתייעלות אנרגטית הדוברים היו נציגים בכירים מבית החולים שערי צדק, רשת מלונות פתאל וממשרד האנרגיה וכל אחד בתורו העביר את המסר החד והברור – משתלם כלכלית לחסוך באנרגיה.
אם האדם הפשוט חושב שהתייעלות אנרגטית והתקדמות לצריכה חסכונית ומבוקרת היא תוצר של אידאולוגיה ירוקה ורצון לשמור על כדור הארץ שלנו, במקרה של גופים כמו חברות עסקיות, ארגונים ואפילו צה"ל, מדובר על שאלה כלכלית נטו.
כך למשל בית החולים שערי צדק שבו מבחינה אנרגטית אין הבדל משמעותי בצריכה בין היום ללילה או בין עונה לעונה, צורך בשנה כ-30 מליון קוט"ש. העול הכלכלי הכבד שנובע מהעובדה הזו הוא שהניע את בית החולים להתייחס לצריכת האנרגיה ולאסוף נתונים שעזרו לו בסופו של דבר לגבש תוכניות להתמודדות.
בסקר האנרגיה שנעשה בבית החולים עלתה המסקנה כי שינויים קטנים יחסית יעשו הבדל משמעותי בצריכת האנרגיה בטווח של 5 השנים הקרובות ואלה הביאו לתכניות רב שנתיות להתייעלות.
אחד מצרכני האנרגיה הגדולים בבית החולים (ובכלל בתרבות הישראלית) הוא כמובן המזגנים שעובדים כל היום על טמפרטורות גבוהות או נמוכות מדי ואינם מופסקים כשאין בהם צורך. בשל כך שערי צדק יזמו את פרוייקט 'בקרת המזגנים' שבשינויים מינוריים כמו חינוך מפעילי המזגנים והכנסת לוגיקה שונה באופן המיזוג, חסכה לבית החולים כ-200 אלף שקל בשנה.
למעשה גיבוש כל המסקנות יחדיו העלו את הנוסחה הכלכלית המעודדת הזו: בהשקעה של חצי מליון שקלים יווצר חסכון של שני מליון שקלים כתוצאה מההתייעלות האנרגטית. היש פעולה הגיונית יותר מזו?
התובנה שהתפתחותו של הטרנד האקולוגי מטרנד חולף לדרך חיים תלויה בכדאיות הכלכלית של הרעיון, צריכה להיות נקודת המוצא של כל יזם ירוק שחולם להגשים חזון ערכי וטוב. הדרך אל משרדי סמנכ"לי הכספים ומקבלי ההחלטות, רצופה בתכניות עסקיות מפורטות, פיילוטים והוכחת החזר השקעה מהיר, יותר מאשר הוכחת הצלת צבי הים, יערות הגשם או אפילו תושבי חיפה.
השורה התחתונה בעולם הקפיטליסטי שלנו היא שהירוק של הדולר ירוק יותר מזה של האידאולוגיה הסביבתית.
גורם 2: פעילות חברתית גורמת לשינוי לצמוח מלמטה למעלה
המשוב השני עסק במרחב אורבני ירוק ובו הציגו נציגות מהמועצה הישראלית לבנייה ירוקה, הרשות לפיתוח ירושלים, מועצת חוף השרון, מועצת כפר סבא וכו' את תפיסתם ופעילותם בנושא, כאשר הדבר הבולט ביותר שהיה משותף לכולן, הוא העובדה שכאשר שינויים קורים במרחב האורבני, הם בדר"כ יוזמה חברתית בעלת אנשי חזון שמובילים, מפתחים ומבצעים את הרעיון במרחב הציבורי בשיתוף עם המועצות.
מועצת כפר סבא למשל, שחרטה על דיגלה את החזון להיות 'העיר הירוקה' של ישראל, החליטה לגייס ועדת מומחים שהורכבה מתושבי העיר, על מנת שיחשבו יחד לאיזה כיוון הם רוצים לקחת אותה. התובנה החשובה ביותר של חברי מועצת כפר סבא הייתה שהידע נמצא אצל התושבים ושעל המרחב הציבורי לתת מענה אמיתי ומספק שיגרום להם ליצור מארג חיים אורגני, קהילתיות ואכפתיות.
כך לדוגמא סיפרה ענת ממועצת כפר סבא, כי עיריית כפ"ס ביקשה ליזום פרוייקט גינה קהילתית במיקום אסטרטגי בין בי"ס למתנ"ס ובקרבת בנייני מגורים, אך התושבים שפלאיירים ושלטים חולקו כדי לגרום להם להיות מעורבים בעשייה ובפיתוח של הגינה לא שיתפו פעולה.
לעומת זאת, כאשר קבוצת תושבים התאגדה ופנתה למועצה על מנת להקים גינה אקולוגית משותפת, הדברים התממשו הרבה יותר מהר ואפקטיבי, וכיום יש בכפ"ס כ-11 גינות קהילתיות פעילות, כשהיוזמה הגיעה למעשה מהתושבים עצמם.
פעילות אזרחית אפקטיבית נוספת התרחשה באזור חוף השרון, 'הריאה הירוקה' האחרונה שנשארה בין הרצליה, רעננה ונתניה. התנגדות הציבור למכירת השטח ה'חם' לאיילי נדל"ן לבנייה הביאה למחקר שממצאיו העלו כי 'הריאה הירוקה' מכילה נכסים אקולוגיים של ממש שאם יעלמו יכחידו למעשה מגוון ביולוגי וצמחייה יחודית לאזור זה.
בעיה ממשית נוספת שעלתה באזור הצוק הייתה בעלי הטרקטורונים שהיו מגיעים לטיולי שטח ורמסו ללא חשבון צימחייה מקומית שאט אט נעלמת מהאזור. גם במקרה הזה, השינוי הגיע דווקא מפעלתנות חברתית אפקטיבית בצורת הפגנת 'שומרי הצוק' אליה הגיעו כ-2000 איש ופניה אל המועצה שהביאו לסגירת האזור לכלי רכב ושיקומו הטבעי, בשל ההבנה שמדובר על אינטרס משותף של אזרחי המדינה כולה שרוצים שהטבע הישראלי היפה ישאר גם לילדים ולנכדים שלהם להנות ממנו.
לדבריה של סוזן ממועצת חוף השרון, לאחר הצלחת סגירת הצוק לרכבים, האתגר שעמד מאחרי החזון הורכב ברובו מהשאלה איך שומרים על הנכסים?, איך מחברים ביניהם באמצעות 'מסדרון אקולוגי' שיחזק את המגוון הביולוגי והצמחייה, כמו גם יחבר את העיר ויאפשר טיילות אחראית של האנשים שמגיעים להנות מהטבע הייחודי לאזור.
מהיכן יגיע השינוי שלך?
מעבר להרצאות המרתקות של הדוברים המקצועיים שהופיעו בתערוכה, מעבר לדוכנים המרשימים שכללו את החידושים האחרונים בתחום הטכנולוגיה הנקייה, מעבר למסר החד והברור שעלה מן הכנס בנוגע להתייעלות טכנולוגית, דווקא המסר הנסתר, זה שהציג את הנוסחה להצלחה ושינוי אמיתי, הוא שהיה לטעמנו החשוב ביותר להבנה למען עתידה האקולוגי של ישראל, ואותו בחרנו להציג כאן.
אז אם אתם יזמים ירוקים שהולכים ליצור את השינוי באמצעות צמצום ההוצאות הכספיות לארגונים שמושתתים על נוסחאות כלכליות, או אם אתם אקטיביסטים ירוקים שדורשים שינוי בתחומים ובמקומות שחשובים לכם ללא שום קשר לערכים קפיטליסטים, כך או כך אתם חלק משינוי מבורך ונשמח לתת לכם יד ולתמוך על ידי השמעת קולכם באוזני קוראינו.
מוזמנים לכתוב למערכת Nature Tech על המיזם / הפעילות שלכם ב – [email protected]
בהצלחה לכולנו.
