28.5 C
Rehovot
שבת, ספטמבר 5, 2020
More
    בית תגיות גידול הידרופוני

    תגית: גידול הידרופוני

    גידול הידרופוני מצריך ידע מקדים והבנה רחבה של אופן וסוג הגידול. כאן תמצאו מגוון מדריכים הידרופוניים מקצועיים ומובנים שיסייעו לכם למקסם את תוצאות הגידול, מדריכי עשה זאת בעצמך לבניית מערכות ביתיות, עדכונים על גידולים הידרופונים משמעותיים מהארץ ומהעולם וטיפים לגידול הידרופוני מוצלח.

    הידרופוניקה בקיץ: 11 בעיות נפוצות בגידול הידרופוני בחודשים החמים ופתרונן

    אם הגידול ההידרופוני בחורף קל ומתגמל ולעיתים אף ללא דישון או איזון חומציות הצלחנו לגדל לנו תוצרת מכובדת, אז הגידול ההידרופוני בקיץ הישראלי הוא בערך ההפך הגמור מכך. התחממות המים היומיומית, ריבוי המזיקים, סתימת התעלות, דרישות התזונה של הירקות הפירותיים, עודף השמש, הצורך בהאבקה ועוד אתגרים רבים שהמגדלים נתקלים בהם, הופכים את הגידול למאתגר ותובעני יותר שרק מי שיערכו מראש ויהיו מוכנים לתת לצמחים במערכת ההידרופונית שלהם את מה שהם זקוקים לו, יזכו לקצור פירות רבים והנאה צרופה מהגידול שלהם. עבור אותם מגדלים מסורים קיבצנו את 11 האתגרים השכיחים ביותר בקיץ והפתרונות האפשריים שלהם.

    1. המים מתחממים יתר על המידה

    הבעיה הראשונה והמשותפת כמעט לכל מי שמגדל הידרופוני מחוץ לבית בחודשי הקיץ היא התחממות המים. הטמפרטורה המומלצת לגידול הידרופוני מוצלח נעה בין 18 ל26 מעלות, כאשר 21 מעלות היא הטמפ’ הממוצעת האידאלית לרוב הגידולים.

    התחממות המים גורמת למחסור בחמצן שמוביל למחלות שורשים ולשינויי חומציות דרסטיים, המענות מכך חיונית בהחלט לגידול הידרופוני מוצלח, או במילים אחרות – מים קרירים הם המפתח להתמודדות הצמחים שלנו עם הקיץ הקשה.

    הפתרון: החל מפתרונות מאולתרים ועד למקצועיים ביותר

    אז מה עושים? ובכן, ישנן כל מיני שיטות DIY מאולתרות וזולות שניתן לנסות, החל מחיפוי המאגר, קבירתו, הצללתו, איוורורו, הכנסת בקבוק קרח לתוכו ועוד (למאמר בנושא לחצו כאן). השיטות הללו בהחלט יכולות לעזור אך עלולות שלא להספיק במקרים מסויימים, ואז במידה והגידול ההידרופוני שלכם באמת מצדיק זאת ניתן לפתור את הבעיה סופית עם צ’ילר שיקרר את המים באופן שוטף לטמפרטורה שתגדירו לו. אמנם מדובר על פתרון יקר יחסית, אבל הוא המקצועי והנוח ביותר למגדל ההידרופוני.

    2. הבעיה: מחלות שורשים מדבקות בגידול ההידרופוני שלנו

    שכיחותן של מחלות השורשים עולה בקיץ ומגדלים רבים מתלוננים על שורשים שאיבדו את צבעם הלבן והשחימו או השחירו בשילוב עם איבוד מרקמם לטובת תחושה רכה וכמעט ג’לית, לרוב מדובר על פיתיום, טפיל פטרייתי שהתפשטותו מהירה והוא עלול, במיוחד במערכות הידרופוניות שממחזרות ומשתפות את המים בין כל הצמחים, לגרום להדבקה והידרדרות של כל הצמחים במקביל.

    פתרון: חיטוי וטיפול במי חמצן

    במקרה הזה, במידה ותפסתם את הפיתיום בזמן, כלומר לפני שגרם לנזק ממשי בצמחים, ניתן להשיב מלחמה עם חיטוי המערכת במי חמצן ומתן מי חמצן באופן שוטף במים. הפעולות שתעשו בהחלט מסוגלות להחזיר את הבריאות למערכת ההידרופונית שלכם. כאן תוכלו לקרוא על שימוש במי חמצן לחיטוי מערכות הידרופוניות וטיפול במחלות שורשים.

    במידה והגבתם מאוחר מדי לתופעה ונתתם לפיתיום לגבות קורבנות, מומלץ פשוט להחליף את כל הצמחים במערכת, לא לפני שתנקו ותחטאו אותה מכל שארית של הפטרייה הטפילית הזו.

    3. בעיה: מזיקים בהתקפה

    הקיץ הוא גם התקופה בה כל המזיקים הכי מעצבנים מתעוררים ומקבלים תאבון לגידולים שלנו. אז נכון, הצמחים ההידרופונים שלנו לא שתולים באדמה ולא נדבקים במחלות ממנה או סובלים ממזיקים שמקורם בה, אך לצערנו זה לא פותר אותנו לחלוטין מהתמודדות עם מזיקים מעופפים או מטפסים.

    כנימות, קימחון, אקריות, כנימה קמחית ועוד הם רק חלק מה’חברים’ שעלולים להגיע לבקר במערכת ההידרופונית שלכם. המזיקים נמשכים בעיקר לצמחים חלשים או צעירים שעוד לא הספיקו להתפתח ולפתח רמה מסויימת של הגנה וחסינות אל מולם, אלו הם הקורבנות האידאלים, אך לא רק.

    הפתרון: מניעה או מלחמת נגד!

    המלחמה הטובה ביותר מול המזיקים היא מניעה. אם נשמור על סביבת המערכת נקייה, נסרוק את עלי הצמחים מדי יום ונוציא נגעים ומזיקים כבר ברגע שנזהה אותם טרם יתרבו, אנו בהחלט עשויים למנוע התפתחות מושבת מזיקים מתסכלת שתאלץ אותנו להוציא את ה’תותחים הכבדים’ למלחמה שתוצאותיה אינן בטוחות.

    אך במידה ואכן אתם נמצאים במצב של מלחמה מול המזיקים ברגע זה ממש, אנו ממליצים לקרוא את המאמר הזה שיסייע לכם להתמודד בדרכים פשוטות שניתן ליישם בבית. אם אתם מעוניינים בעזרה של תכשירים – לחצו כאן.

    4. קמחון בקישואים ומלפפונים

    למרות שהזכרנו את ההתמודדות עם המזיקים ממש בסעיף הקודם, שכיחותו של הקימחון, במיוחד במשפחת הדלועים, מצריכה איזכור נפרד שכן מצד אחד הוא אינו מזיק קלאסי ומצד שני הוא שכיח מדי כדי שנתעלם מקיומו. קישוא הוא ירק כיפי לגידול, לא צריך הדלייה או טיפול במיוחד והוא כנראה זה שיוציא לכם פירות ראשון בין כל ירקות הקיץ ששתלתם ויעשה זאת בכמויות גדולות. אך אחוז גדול מכם גם עלול להבחין עם הזמן בכתמים לבנים קמחיים שמופיעים על העלים ובמקרה של התפשטות מתקדמת, גם על הענפים. מדובר אם כן בקימחון, פטרייה אבקתית שמתפשטת במהירות וללא טיפול עלולה להשתלט על כל הצמח וסביבתו ולבצע הרס והרג חסר מצפון.

    הפתרון: החל מסודה לשתיה ועד לגופרית

    הטיפול הפשוט והביתי (חוץ מהסרת העלים הנגועים ביותר) בשלבים הראשונים הוא המסת כפית סודה לשתיה בליטר מים וריסוס על עלוות הצמחים מדי יום למשך שבועיים. אם אתם רואים שזה לא עוזר והקימחון מתעקש להשאר מומלץ לרסס גפרית או להעזר בתכשירים ייעודיים לפי ההוראות הכתובות על האריזה.

    5. אתגרי העגבניות ההידרופוניות: שחור הפיטם ועש המנהרות

    מגדלי עגבניות הידרופונים (ולא רק) עלולים להיתקל בתופעה די מעצבנת שבאה לידי ביטוי בכתמים שחורים על פירות שתילי העגבניות שטיפחו בכזו מסירות ואדיקות. לתופעה קוראים ‘שחור הפיטם’ ומקורה במחסור בסידן או אשלגן (או שניהם) בדישון לצמח. צמח העגבניה, בשלבי הצמיחה הראשונים שלו טרם הוציא פרי, היה זקוק לכמות גדולה של חנקן, אך ברגע שהחל לעמול על פירותיו האדומים צרכיו התזונתיים השתנו ויש לו כעת צורך ביותר סידן ואשלגן ויש לספק לו זאת.

    הפתרון: תוספים תזונתיים ומלחמה בטוטה אבסולוטה

    לרוב, לדשנים ההידרופונים הבסיסיים יש מספיק סידן ואשלגן וחוסרים מעין אלו לא אמורים להיווצר, אך אם בכל מקרה כך קרה לכם הוסיפו למים CAL-MAG ובלום בלאסט.

    תופעה שכיחה נוספת בעגבניות, או יותר נכון, מזיק מעצבן במיוחד, הוא עש המנהרות או בשמו הלועזי ‘טוטה אבסולוטה’. המזיק הזה מאוהב בצמחי עגבניה, במיוחד כשהם צעירים ורכים. ברגע שהצמח החל להוציא פירות הוא פחות ימשך אליו ויחפש את הצמחים הצעירים בקרבתו. עש המנהרות, כשמו כן הוא, חוצב מנהרות של ממש בעלי הצמח ואתם תבחינו בנתיביו על עלי העגבניה. הוא מתרבה במהירות ומאוד אוהב מזג אויר חם של בין 25 ל-35 מעלות. אם הוא הגיע גם לשתילי העגבניות שלכם, אנו ממליצים לטפל בו במהירות משום שהוא ידוע כמפחית יבול משמעותי החל מ50% ועד ל100% והרג הצמח כולו.

    הדרך הטובה ביותר להתמודדות היא מניעה מראש באמצעות בתי רשת, אך אם כבר הותקפתם ויש צורך במתקפה חזרה, באפשרותכם להשתמש בתרסיסים מבוססי שמן נים.

    6. קיץ הידרופוני ישראלי טיפוסי כולל יותר מדי שמש

    הקיץ הישראלי הופך אגרסיבי יותר ויותר וכמות השמש (הפוטונים הזמינים לצמחים לשם ביצוע תהליך הפוטוסינתזה) עולה עוד ועוד ולצמחים אין באמת צורך בכל האור הזה. כך למשל עגבניה, הפרי הקייצי שכולנו אוהבים, זקוקה ל35 DLI בלבד (Daily Light Integral – סך כל הפוטונים האקטיביים שהצמח זקוק להם ביממה) בעוד השמש בחוץ מספקת 65 DLI.

    הפתרון: הפחתת השמש על ידי רשתות צל

    חשיפת יתר לשמש עלולה גם היא לגרום לנזקים לצמחים ולכן מומלץ להיערך מראש, במידה ומיקום המערכת ההידרופונית שלכם בשמש מלאה לאורך כל היום, עם רשת צל 50% שתסנן את הקרינה ותייצב את רמת הDLI לטווחים הרצויים.

    7. קצב ריקון / מילוי המים

    רבים מלקוחותינו פונים אלינו במהלך הקיץ עם חשש אמיתי לדליפה במאגר המים שלהם שכן הם נאלצים למלא בכל יום כמויות גדולות של מים שפשוט – נעלמים. ובכן, המים לא דולפים החוצה ולא נוזלים מחורים שלא היו קיימים לפני, אלא פשוט נשתים על ידי הצמחים ומתאדים מהפיוניות בעלים שלהם.

    תקופת הקיץ, כשהם שהיא קשה לנו בני האדם ואנו נאלצים להגביר את כמות המים שאנו שותים ביממה, כך היא משפיעה גם על הצמחים. יתרה מכך, צמחי הקיץ, כל הירקות הפירותיים, במיוחד כשהם בשלבים מתקדמים של מתן פרי בעלי המון עלים גדולים וירוקים שמשמשים כלוויינים של ממש, זקוקים להמון מים על מנת לייצר את תוצרתם. הדבר נכון לצמחים שגדלים באדמה או בהידרופוניקה, רק שבהידרופוניקה נחסך האידוי והבזבוז שהשקייה באדמה גורמת.
    אז כן, אם יש לכם 24 צמחים בוגרים במערכת עם מאגר מים של 30 ליטר, מילוי שליש או אפילו חצי מאגר מדי יום הוא אינו תופעה מדאיגה אלא הגיונית מאוד בהתחשב בנסיבות.

    פתרון: מצוף פיצוי למילוי מים אוטומטי

    הפתרון האפשרי הוא כמובן חיבור מצוף פיצוי לברז מים שימלא את המים בכל פעם שהם יורדים מהמפלס הרצוי, כך תמנעו משריפה של משאבות ומחלילה ייבוש המערכת בתקופה כה רגישה וקשה לצמחים.

    8. ירקות מצהיבים ונופלים

    הצמחים שלכם גידלו עלים גדולים וירוקים לתפארת, הוציאו פרחים יפהפיים שנפתחו בגאווה מדי בוקר, החלו אף להוציא פירות קטנים ואז.. אותם פירות פשוט הצהיבו ונפלו על הרצפה או נשארו להירקב על הצמח.

    רוב הפעמים התופעה הזו מסמלת העדר הפרייה, כלומר, לא היו מספיק דבורים ופרפרים בסביבת הצמחים שביצעו את עבודת ההפרייה והפרי שלא קיבל האבקה ראויה, פשוט סיים את חייו טרם החלו.

    פתרון: להיות דבורה ולעשות את הקסמים שהיא עושה

    הפתרון הוא ביצוע האבקה ידנית, כאשר זו מתרחשת על ידי זיהוי פרחי הזכר והנקבה בצמח והעברת האבקה באמצעות קיסם אזניים קטן לפרחים הנקביים. ברגע שתסייעו לצמחים בתהליך הריבוי המקסים הזה שבטבע מתרחש על ידי חרקים, תראו איך הפירות לא רק מבצבצים להם, אלא גם גדלים ומתפתחים כמו שקיוויתם.

    רוצים לדעת עוד על האבקה ידנית? ניתן לקרוא על כך במדריך שהכנו.

    9. הידרופוניקה מטפטפת: סתימת תעלות ונזילות במערכות NFT

    הירקות הפירותיים שאנו מגדלים בקיץ לא רק מגדלים נוף מאסיבי שמתפרס, מטפס ומשתלט על שטח רב בסביבת המערכת, הם גם מגדלים מערכת שורשים בריאה וגדולה בתוך מיכלי הגידול. אם אתם מגדלים את הצמחים שלכם במערכת NFT אתם עלולים לחוות סתימת שורשים שתגרום לנזילות בתעלות הגידול.

    זה לא יקרה מיד ואתם בהתחלה תהיו כל כך מרוצים מהמערכת שלכם שהופכת ירוקה ומשגשגת בזמן כה קצר, אך לאחר מספר שבועות תוכלו להבחין בצמחים שיוצאים מתעלות הגידול משום ששורשיהם מילאו את כל המקום ודחפו אותם החוצה ובמהרה אף תחוו סתימות שימנעו את זרימת המים ויגרמו לטפטופים ונזילות מפתחי שתילה סתומים.

    הפתרון: גיזום שורשים

    הפתרון הוא ביצוע מעקב מתמיד וגיזום שורשי הצמחים אחת לשבועיים – שלושה. אל דאגה, הגיזום עצמו אינו פוגע בצמחים. הוציאו את הצמח עם כוס הגידול שלו בעדינות מתעלת השתילה, קצצו כ2/3 מאורך השורשים והכניסו אותו שוב בעדינות לתעלה.

    10. הירוקת השתלטה על המערכת

    ירוקת או אצה היא צמח שמבצע פוטוסינתזה בדיוק כמו שאר הצמחים במערכת ההידרופונית שלנו. גם היא ניזונה ממינרלים ואוהבת מאוד שמש ומים. אם היא החלה להופיע במערכת ההידרופונית שלכם כדאי שתטפלו בה במהירות אחרת היא תתפשט ותכסה את כולה, כולל הצינורות, שורשי הצמחים  והכוסות. הירוקת צורכת את הדשן של הצמחים שלכם וברגע שהיא מטפסת על שורשיהם היא גם חונקת אותם ומונעת צריכת חמצן.

    היווצרותה של הירוקת נגרמת בשל חדירת אור למערכת אשר מאפשר לה לבצע פוטוסינתזה ולגדול בסביבה הלחה שהיא כה אוהבת.

    פתרון: סתימת פתחים וטיפול במי חמצן

    יש לכם פתחי שתילה שלא שתולים בהם צמחים? כסו אותם! יש לכם כוסות רשת עם צמחים שלא מונעים חדירה של אור? הוסיפו הידרוטון או טוף או אפילו ספוג בתוך כוס הרשת. אם מאגר המים שלכם שקוף או בעל צבע שעדיין מאפשר חדירה של אור, כסו אותו כך שקרני השמש לא יחדרו את הפלסטיק. באופן כללי הפתרון המיידי הוא לחפש כל מקום בו השמש חודרת לתוך המערכת ומאפשרת לירוקת להתפתח. טיפול שכזה ימנע הישנות וחזרה על המצב.

    לאחר שהבנתם את מקור הבעיה וטיפלתם בו, הוציאו את הצמחים מהמערכת, שיטפו את שורשיהם תחת מים זורמים כך שתצא מקסימום ירוקת שמכסה אותם. פרקו את המערכת, נקו אותה מבפנים כולל את כל חלקיה, פרקו את המשאבה ונקו גם את הפילטר שלה תחת מים זורמים. חברו את המערכת, מלאו מים נקיים עם מי חמצן במינון המומלץ ותנו להם לעשות את עבודת החיטוי הפנימית שתשמיד כל שארית של זכר לירוקת שהייתה. לאחר זרימה של כמה שעות שפכו את המים, מלאו מים חדשים והחזירו את הצמחים להמשך צמיחה בריאה ללא הפרעות מירוקת שתלטנית.

    11. מחוייבות הידרופונית גדולה: יותר מדי תחזוקה בקיץ

    אם בחורף יכולנו פשוט לשתול את החסות והתבלינים ולשכוח מהמערכת עד לרמה שגם אם לא דישנו ולא איזנו חומציות הצמחים המשיכו להעניק ולא גילינו אתגרים משמעותיים בגידול ההידרופוני שלנו, הרי שכל מה שרשמנו לעיל מוכיח שהגידול ההידרופוני בקיץ הופך מאתגר וטובעני יותר.

    כן, זה נכון, התחממות המים, המזיקים, עודפי השמש, הצמחים הגדולים.. הכל הופך להיות יותר תלוי בנו ומצריך מאיתנו הרבה יותר התייחסות לתחזוקה.

    יש מי שיחליטו שהגידול ההידרופוני בקיץ אינו בשבילם ופשוט יעצרו את המערכת שלהם לחודשי יולי עד ספטמבר, אך אם החלטתם שאתם רוצים שהמערכת שלכם תפעל ותניב את התוצרת עליה חלמתם, עליכם לקבל מראש את האפשרות שתאלצו להתמודדויות שעלולות לקחת קצת יותר מזמנכם ולעיתים אף לדרוש מכם פתרונות פיזיים שיעלו לכם עוד קצת כסף.

    פתרון: סביבה אידאלית, הערכות מראש ונכונות להתמודד עם אתגרים

    הדרך הטובה ביותר להתמודד עם האתגרים הללו בקיץ היא לספק לצמחים את הסביבה האידיאלית לגדול בה, כך תחוו צמיחה טובה, תימנעו מחוסרים, תימנעו ממזיקים ובסופו של דבר תהנו מתוצרת יפה ורבה לאורך כל הקיץ. אך אם תעגלו פינות, לא תשימו לב לטמפ’ המים, לא תעקבו ותטפלו במזיקים מיד כשהם מופיעים, לא תדשנו ותאזנו חומציות.. אתם צפויים להתקל בקשיים ואכזבות רבות שבסופו של דבר יהפכו את הגידול פשוט למעמסה לא נעימה.

    אנו ממליצים להחליט מראש אילו מגדלים אתם רוצים להיות, רציניים ומסורים או פשוט להפסיק את פעולת המערכת לחודשים הללו ולחזור שוב בסתיו כשהטמפ’ מתייצבות והגידול חוזר להיות קל וסלחני.

    כך או כך, אנו בנייצ’ר טק נמשיך ללוות אתכם ולעמוד לצידכם עם כל המידע והציוד לו אתם זקוקים על מנת שהגידול ההידרופוני שלכם יגיע למקסימום הפוטנציאל שלו.

     

    ניסוי בבית ספר: האם עדיף לגדל עגבניות בהידרופוניקה או באדמה? התוצאות חד משמעיות

    הודות להשתלבות לימודי הידרופוניקה ביותר ויותר בתי ספר ברחבי העולם, הסקרנות הטבעית של הילדים ובני הנוער זוכה לביטוי נוסף בעריכת ניסויים ומחקרים על עולם הצומח באמצעות טכנולוגיה ובמדדים מדעיים. אחד הסיפורים היותר מעוררי השראה שפגשנו היה באתרה של אשלי, תלמידת תיכון לקויית ראייה מלידה, אשר הגישה ליריד המדע של גוגל ניסוי שעשתה במסירות ונחרצות, המשווה גידול שתילי עגבניות בהידרופוניקה לעומת באדמה. תוצאות הניסוי מרתקות, וכך גם סיפורה האישי.

    יריד המדע של גוגל הוא תחרות מדע בינלאומית הפתוחה לנערים ונערות בני ובנות 13-18 מכל העולם (להוציא מספר מדינות, לרוב כאלו שהמערב מטיל עליהם סנקציות) המעלים לאתר אינטרנט משל עצמם ניסוי מדעי שערכו דרך שלבי התזה הנבדקת, ביצוע הניסוי והפקת המסקנות. שלושת הניסויים הזוכים בתחרות מקבלים פרסים שווים כאשר הראשון שבהם הוא טיול לאיי גלפגוס מטעם נשיונל ג’אוגרפיק ומלגה על סך 50,000$. המקום השני והשלישי זוכים גם הם במלגה על סך 15,000$. חלק מדרישות התחרות היא לכתוב סיכום אישי אודות התלמיד/ה שעורכ/ת את הניסוי.

    הידרופוניקה בבית ספר - לימודי חקלאות עירונית
    אשלי, תלמידת תיכון מעוררת השראה, מודדת את גובה שתילי העגבניה בניסוי שערכה

    הכירו את אשלי. תלמידת תיכון בת 15 אשר נולדה עם מצב רפואי שגרם לעיניה לרצד קדימה ואחורה, תופעה הנקראת ניסטגמוס. הרופאים כבר אמרו לאימה שעליה לרשום את אשלי למסגרות חינוכיות המיועדות לעיוורים. אך בעזרת הרבה אימונים ואמונה, אשלי התגברה על האתגרים והשתלבה במסגרות ‘רגילות’. כיום, 15 שנה אחרי, היא מספרת שהודות למחשבים הניידים שמלווים בימינו את תכנית הלימודים בבית הספר היא מסוגלת לעקוב אחר המצגות וכי היא בעלת הציון הממוצע הגבוה ביותר מבין כל חברי כיתתה.

    עשוי לעניין אותך גם:

    גידול עגבניות בבית המדריך המלא: מזריעה עד קטיף (גידול באדמה)

    מדריך גידול עגבניות הידרופוני למקצוענים

    האם עדיף לגדל עגבניה בהידרופוניקה או באדמה?

    גידול הידרופוני של עגבניות לעומת גידול באדמהאמירה השגורה בפי המגדלים ההידרופונים היא שהצמחים השתולים במערכות הידרופוניות גדלים מהר ובריא יותר, ובאמת, אם גם אתם ניסיתם פעם לעשות השוואה סביר להניח שהייתם עדים לכך. אך אשלי ביקשה לבדוק את ההנחות האלה באופן מבוקר ולהבין אם אכן ההידרופוניקה מראה ‘ביצועים’ מרשימים יותר ואם כן אז עד כמה קצב הצימוח מהיר יותר, ועד כמה הצמחים ההידרופונים בריאים יותר?

    דישון הידרופוני לעומת גידול באדמה

    הידרופוניקה היא שיטת גידול המבססת את הזנת הצמח על דשנים מינרלים מסיסים המיועדים למהילה במים והנגשתם ישירות לשורשי הצמחים לעומת חיפושם באדמה. הדשן ההידרופוני מורכב למעשה ממלחים אשר מתמוססים לחלוטין במים ומייצרים באמצעות היונים המרכיבים אותם, מטען חשמלי המאפשר את התהליכים הכימיים, הביולוגים והפיזיים של הצמח (זו הסיבה בגללה אנו מודדים מוליכות חשמלית – יותר מוליכות = יותר דשן במים). הצמחים עצמם שתולים במצע גידול אינרטי ללא שום ערך תזונתי או ללא מצע כלל (כמו בשיטות NFT, DWC, RDWC, אירופוניקה ועוד)

    אם כן, הדישון ההידרופוני מנגיש באופן מידי ומאוזן את התזונה הנחוצה לשורשי הצמחים, כך שהיא זמינה להם כל הזמן והם אינם צריכים לחפש אחריה. זהו למעשה ההבדל המרכזי והגדול ביותר בין גידול הידרופוני לגידול באדמה – באדמה הצמחים מחפשים את המינרלים להם הם זקוקים אשר מופקים באופן טבעי מפעילות בקטריאלית של ריקבון החומרים האורגנים בה, תהליך ארוך יחסית ושאינו מדיד, אחיד ועקבי, לעומת דישון הידרופוני שמעניק לצמח באופן מידי, עקבי וממושך, את כל התזונה לה הוא זקוק ישירות במים באופן הניתן למדידה והתאמה מדוייקת.

    בשלב הזה בדר”כ עולות שאלות בנוגע לאיזה מצורות ההזנה טובה ונכונה יותר לצמחים ולסביבה, אנו לא נתעסק בשאלה הזו כאן, אך אנו כן מפנים אתכם לכתבה ישנה שהכנו בנושא ועוסקת בדיוק בכך. לחצו כאן. 

    מכיוון שאופן הדישון הוא המבדיל העיקרי בין הידרופוניקה לגידול באדמה, זהו המדד היחיד שאשלי יצרה בו הבדל בין שני מערכי הגידול שהקימה.

    ניסוי הידרופוני בבית הספר: איך משווים?

    אשלי ביקשה לבדוק את ההנחה לפיה גידול הידרופוני מביא לצמיחה מהירה ולהתפתחות מואצת של הצמח על ידי השוואת 6 צמחי עגבניה הולנדית שיגודלו בשקים מלאים באדמה מקומית מעורבבת עם תוספי דישון, לעומת 6 צמחי עגבניה הולנדית שיגודלו במערכת שקים הידרופונים שאינה מחזורית.

    על מנת לבדוק האם הדישון ההידרופוני מקנה יתרון כלשהו לצמחי העגבניות לעומת הגידול באדמה, אשלי דאגה לייצר תנאים סביבתיים, גנטיים ומשאביים זהים עבור שתי קבוצות הצמחים.

    1. אשלי לקחה 12 שתילי עגבניה הולנדית בעלי גנטיקה זהה וחילקה אותם לשתי קבוצות: 6 לאדמה ו-6 להידרופוניקה. כל 12 הצמחים נשתלו בשקי שתילה. את האדמה לניסוי לקחה אשלי מאדמה בקרבת בית הספר ודישנה אותה באמצעות דשן המיועד לאדמה על מנת להשלים חוסרים שיתכן והיו בה. את השקים ההידרופונים מילאה אשלי בתערובת של קוקוס, כבול ופרלייט – מצעי גידול אינרטים שמאפשרים ספיחה טובה של מים בשילוב עם איוורור ברמה טובה.
    2. השקייה – שני מערכי הגידול קיבלו את אותה כמות מים באמצעות טפטפות – כ9 פעמים ביום. המערך ההידרופוני קיבל את הדישון שלו באמצעות מי ההשקייה.
    3. את שני מערכי הגידול מיקמה אשלי באותו המקום – חממה בית ספרית שהעניקה להם את אותה מידה של שמש, אויר, פחמן דו חמצני, לחות וטמפרטורה.
    עגבניות שיצאו בשתילי העגבניות שגדלו בהידרופוניקה בניסוי של אשלי

    המדדים שנבדקו בניסוי: גובה, מספר עלים, בריאות הצמח

    הפרמטרים באמצעותם ניסתה אשלי לבחון את הצלחת הגידול בשתי השיטות הם: גובה, מספר עלים ובריאות הצמח. היא ביצעה מעקב שוטף אחת התפתחות הצמחים, השקתה, דישנה, מדדה וספרה ויצרה גרפים העוקבים אחר הנתונים אשר בסופו של דבר הביאו למסקנה חד משמעית.

    מבחן הגובה: העגבניות ההידרופוניות צמחו גבוה יותר

    ניסוי בית ספרי שערכה תלמידת תיכון על ההבדל בין גידול עגבניה באדמה או בהידרו

    גרף 1 מראה חד משמעית את העובדה כי העגבניות שגודלו בהידרופוניקה הגיעו לגובה ממוצע יומי גבוה יותר מהעגבניות שגדלו באדמה.  בששת הימים הראשונים שתי מערכות הגידול, בהידרופוניקה ובאדמה, היו צמודות מבחינת הגובה וכמעט ולא הראו צמיחה, אך החל מהיום השמיני הצמחים במערכת ההידרופוניקה קיבלו מעין פרץ צמיחה שגרם להם לצמוח מהר יותר עד שצברו פער משמעותי לעומת צמחי העגבניות באדמה.

    “הצמחים באדמה נראו תמיד חלשים לעומת הצמחים בהידרופוניקה לאורך רוב תקופת הגידול. עם זאת, כפי שניתן לראות בצמחים ההידרופונים, היה להם פרץ צמיחה חזק שתורגם לצמיחה גבוהה ויצירת גבעולים וענפים לעומת הצמחים באדמה שהראו מגוון קצבי צמיחה שונים. בעוד הצמחים במערכת ההידרופונית המשיכו להתפתח הם שמרו על מדד צמיחה יציב ועקומת צמיחה עקבית, ולכן המערכת ההידרופונית הפיקה דרך עקבית יותר לגדל את הצמחים לעומת באדמה.” מספרת אשלי באתר שהקימה עבור הניסוי שערכה בבית הספר.

    גרף 2: השפעת השימוש בדשנים הידרפונים על גובה צמחי עגבניה

    הידרופוניקה לשיעורי מדעיםגרף 2 מראה את התקדמות כל אחד מהצמחים בנפרד וממחיש כיצד צמחים הגדלים במערכת הידרופונית הראו שינויים קטנים וזניחים יחסית בין הניסויים, וזאת לעומת הצמחים שגדלו באדמה (תרשים 3).

    כפי שניתן לראות בתרשים 3, הצמחים שגדלו אדמה הראו מגוון התנהגויות שונות; ניסוי 4 ו6 אבדו לקראת סוף הניסוי. חלק מהניסויים האחרים נראו כאילו לא ממש הצליחו ואז לקראת סוף הניסוי קיבלו פרץ צמיחה שעקף את שאר צמחי העגבניה באדמה. “עובדה זו מעידה על כך שגידול ירקות באדמה פחות עקבי וצפוי בהשוואה לגידול במערכת הידרופונית” אומרת אשלי.

    גרף גידול עגבניות באדמה

    גרף 4: השפעת השימוש בדשן הידרופוני בהשוואה לגידול באמדה לפי ספירת עלים

    ספירת עלים בעגבניה הידרופונית לעומת שגודלה באדמההשימוש בדשנים הידרופונים שניתנו לצמחים עזרו לעגבניות לצמוח מהר יותר, מה שאפשר להם להפיק עלים בקצב גבוה יותר לעומת הצמחים שגדלו באדמה. כפי שמראה גרף מספר 4 ביום ה58 לניסוי נספרו קצת יותר מ200 עלים לעגבניות שגודלו באדמה לעומת כ-450 לעגבניות ההידרופוניות. “הזרימה המתמדת של הדשן על שורשי הצמחים ההידרופונים איפשרה קצב צמיחה גבוה יותר של עלים ולכן הגרף הזה בסך הכל מתאים לתיאוריה שגידול הידרופוני מהיר יותר לעומת גידול של אותם צמחים באדמה” מספרת אשלי.

    גרף 5: השפעת הדישון ההידרופוני לעומת גידול באדמה על היקף גזע צמחי העגבניה

    ניסוי עגבניות בבית ספרלאורך הניסוי גזע הצמחים הגדלים במערכת הידרופונית היו בעלי היקף גדול יותר לעומת אדמה כפי שמראה גרף 5. אשלי מציינת כי “ממוצע ההיקף של הצמחים ההידרופונים היה תמיד גדול יותר מהצמחים שגודלו באדמה. הגרף מראה שהצמחים ההידרופונים גדלו מהר יותר ובהיקף גדול יותר לעומת הצמחים באדמה”.

    גרף 6: השפעת השימוש בדשנים הידרופונים לעומת גידול באדמה על בריאות צמחי העגבניה

    גרף עגבניות הידרופוניות בניסוי בית ספר“במהלך הניסוי היו גורמים רבים ובלתי נשלטים שהשפיעו על התוצאות. שני ניסויים שגודלו באדמה מתו לפני שהסתיים הניסוי. ניסוי מס 6 מת בגלל דבר מה שאכל אותו בבסיס בעוד ניסוי מס 4 מת בשל העדר עלים הנחוצים לביצוע הפוטוסינתזה בשילוב עם כך שהתזונה כנראה לא ניתנה באופן מספק ומהיר לצמח” מספרת אשלי. “הצמחים שגודלו במערכת ההידרופונית לעומת זאת נהנו מבריאות טובה ויציבה יותר לעומת הצמחים שגודלו באדמה. בעוד הצמחים באדמה היו שונים האחד מהשני במצב בריאותם, הצמחים במערכת ההידרופונית שמרו על יציבות גבוהה לאורך רוב תקופת הגידול בניסוי.”

    גרף 6 לעיל עוקב אחר מצבם הבריאותי של צמחי העגבניה ההידרופונים לעומת אלה שגודלו באדמה והטבלה למטה מהווה מעין מקרא מפורט לכל אחד מהדירוגים הבריאותיים לפי גיל הצמחים.

    טבלת בריאות צמחי עגבניה

    לסיכום רק נאמר כי לא מדובר על ניסוי מבוקר, מדוייק ומדעי מספיק על מנת להגיע למסקנות חד משמעיות, אך הוא בהחלט נותן הצצה לתוצאות ש’האדם הפשוט’ יכול לצפות להן כשהוא מגדל עגבניות, בין אם באדמה או בהידרופוניקה.

    העובדה שניסויים כמו אלה מתרחשים בבתי ספר שמעניקים את הפלטפורמה המושלמת לחקור ולבדוק את עולם הצומח בכלים מתקדמים בהחלט מעודדת ומעוררת תקווה. אנו קוראים לכל בתי הספר בישראל להתקדם גם כן אל התחום ולהקים חממות מחקר משולבות הידרופוניקה ואדמה על מנת לחבר את התלמידים אל הטבע והחקלאות בעידן בו הקשר בינהם הולך ומתרופף יותר ויותר. כמובן שנשמח לסייע. מוזמנים לפנות אלינו באחד מאמצעי יצירת הקשר.

    קל, זול ומספק: מדריך לבניית מערכת הידרופונית ביתית ל44 צמחים על קיר בשיטת NFT

    הידרופוניקה במתכונת עשה זאת בעצמך צוברת תאוצה יותר ויותר. העלויות הנמוכות, היכולת להתאים אישית את מימדי המערכת בנוחות וקלות מירבית וזמינות החומרים, הופכים את המשימה לפשוטה יחסית לביצוע וכל אלה יחד מאפשרים לכל מי שמבקש להדבק בחיידק ההידרופוני בקלות רבה.

    לאחר הצלחתו של המדריך הקודם לבניית מערכת הידרופונית, החלטנו להנגיש עבור קוראינו מדריך עשה זאת בעצמך נוסף של המערכת השכיחה ביותר שלקוחותינו בונים בביתם שכמעט כל אחד, במינימום זמן, תקציב ומקום, יכול להקים בביתו.
    מדובר על מערכת NFT אנכית תלויה על קיר, כזו שלא תופסת כלל מקום על הרצפה (למעט מאגר המים), עלויותיה מינימאליות והיא מאפשרת לגדל 44 צמחים בקלות מדהימה.

    אז מה נדרש בכדי לבנות את המערכת ההידרופונית הזו?

    תנאים בסיסיים:

    1. קיר – אם ברצונכם לגדל צמחים למאכל רצוי שיהיה זה קיר עם שמש מלאה (לירקות) או לפחות חלקית (לתבלינים).
    2. נקודת חשמל בקרבת מקום (או כבל מאריך) – אם המקום אינו מקורה יש לדאוג לשקעים מוגנים ממים.
    3. נקודת מים בקרבת מקום (עם צינור).

    רשימת רכיבים לבניית המערכת ההידרופונית

    הערה: במדריך הזה אנו משתמשים בצינורות UPVC לבנים באורך 2.4 מ’ עם 11 פתחי שתילה כל אחד כאשר גובה המערכת 1.70 מ’, באפשרותכם להשתמש בכל אורך של צינור שיתאים לקיר ולצורך שלכם (רצוי לא ארוך יותר מ4 מטרים) עם מספר הצמחים הנחוץ עבורכם.

    בנוסף, קחו בחשבון את העובדה שהצמחים גדלים לגובה וכי הקומה העליונה צריכה לאפשר טיפול וקטיף נוח כך שמומלץ לקבוע את הגובה המקסימאלי בהתאם לתנאים הנחוצים לכם. ניתן כמובן לרווח את המרחק בין הקומות באמצעות ניפלים אם ברצונכם לגדל צמחים שתופסים הרבה מקום לגובה.

    חלקי המערכת

    מדריך בניית מערכת הידרופונית בבית

    • מאגר מים 60 ליטר – רצוי מאגר לבן שלא יספוג חום, מומלץ מאוד שיהיה אטום עד כמה שניתן על מנת למנוע כניסת מזיקים ושמש שתיצור ירוקת. במכסה המאגר יש לקדוח פתח בקוטר צינור הניקוז שנכנס אליו ופתח נוסף בקוטר צינור ההובלה שיוצא ממנו.
    • 4 צינורות 110 מ”מ UPVC אורך 2.4 מטר עם 11 פתחי שתילה – אלו הן תעלות הגידול בהן גדלים הצמחים ההידרופונים שתשתלו.
    • 44 כוסות רשת 75 מ”מ – בכוסות הרשת אנו שותלים את הצמחים, חשוב לודא שהם מגיעים עם קצות השורשים לזרם המים הדק בתחתית צינור הגידול.
    • 7 זויות 110 מ”מ 90 מעלות UPVC לבנות – המחברים שמאפשרים לחבר את הצינורות האחד מתחת לשני, כל 2 זויות מאפשרות מעבר לקומה הבאה.
    • 3 ניפלים 110 מ”מ לבנים (שחתכנו מאורך 50 ס”מ ל15) – תפקידו של הניפל לרווח את המרחק בין הצינורות על ידי הכנסתו בין הזויות. ניתן לחתוך את הניפלים לאורך הרצוי לפי הצורך.
    • מופה 110 מ”מ – מאריכה מעט את הצינור העליון על מנת שצינור ההובלה יתחבר באסתטיות (לא חובה)
    • פקק 110 מ”מ – מיועד לצינור העליון, יש לבצע בו קידוח של פתח בקוטר צינור ההובלה, רצוי בחלקו העליון.
    • משאבת מים שדוחפת לגובה המתאים (במקרה הזה ATMAN 104 שדוחפת לגובה 1.80 מ’) – יושבת במאגר המים ומניעה אותם באופן רציף. ניתן לחבר גם טיימר (שעון שבת) ולהפעילה לפרקים אך אין בכך הכרח.
    • צינור 20 מ”מ לבן להובלת המים מהמשאבה לתעלת הגידול העליונה באורך המתאים. לחיבור אסתטי מומלץ להשתמש באומגות בקוטר המתאים שיצמידו את הצינור לקיר ובמחבר ר’ פנימי לזוית 90 מעלות לחלקו העליון שנכנס לצינור.
    • מחבר מתאים בין צינור 20 לפתח יציאת משאבת המים
    • 8 תומכי צינור 110 מ”מ – לחיבור צינורות הגידול לקיר
    • 11 אטמים משומנים 110 מ”מ (גומיות איטום) למניעת נזילות בין המחברים.

    רוצים לרכוש את כל שנחוץ על מנת לבנות מערכת כזו בחבילה אחת?לחצו כאן

    שלב 1: מיקומים וחישובים

    איך לבנות מערכת NFT הידרופונית לבד בביתבחרתם היכן אתם רוצים את המערכת? מצויין. מקמו את מאגר המים בקצה הימני או השמאלי של המערכת לפי נוחות הגישה לנקודת המים, שם יהיה ניקוז המערכת כאשר מחברי הזוית של הקומה התחתונה יחוברו בצד השני.

    חשבו את המרחק בין הנקודה העליונה ביותר בה ברצונכם למקם את הצינור העליון לנקודה הנמוכה ביותר בה תמקמו את הצינור התחתון שסופו מתנקז למאגר. את המרחק הזה חלקו למספר החיבורים בין התעלות. לצורך הדוגמא, במערכת של 4 צינורות ישנן 3 נקודות חיבור (הדגמה בתמונה לעיל). חישוב זה יסייע לכם להחליט על גובה הניפל הרצוי והחיתוך שיש לבצע בו. קחו בחשבון הפרש של מספר סנטימטרים בין קומה לקומה שיאפשרו שיפוע קטן של כ-2 מעלות אשר מאפשר למים לזרום בקצב סביר בכוח הכבידה.

    שלב 2: התחילו מהמאגר ומהקומה התחתונה

    גידול הידרופוני בבית עם מערכת DIY

    מומלץ להתחיל מהקומה התחתונה שנכנסת למאגר ועליה להשלים את הקומות העליונות לפי הסדר. אל תשכחו בכל חיבור שאתם מבצעים לשים אטם שפה שימנע נזילות. את הצינורות חברו אל הקיר על ידי אומגות מתכת או תומכי צינור כמו אלה בתמונה.

    במכסה המאגר פיתחו 2 פתחים: האחד לגודל צינור הניקוז והשני לגודל לצינור הובלת המים לצינור העליון (במקרה של המערכת המוצגת 20 מ”מ).

    שלב 3: חיבור המשאבה למערכת ושתילה

    התקנת מערכת הידרופונית בבית

    לאחר שמיקמתם את המאגר וקיבעתם את צינורות השתילה הכניסו את הניקוז התחתון למקום המתאים לו במכסה המאגר, הוסיפו את משאבת המים לתחתית המאגר וחברו אליה דרך הפתח הקטן שיצרתם במכסה את צינור ההובלה.

    קידחו פתח בפקק הסופי שמיועד לצינור בקומה העליונה, ודאו כי הפתח נמצא בחלקו העליון של הפקק.
    הכניסו את קצהו השני של צינור הובלת המים שמחובר למשאבה אל הפתח בפקק העליון ששמתם (עם אטם משומן כמובן) בצינור העליון. את כבל החשמל מהמשאבה שלשלו החוצה מהמאגר. קבעו את צינור ההובלה על ידי אומגות מתאימות.

    זהו, סיימתם!
    המערכת מוכנה להפעלה ושתילה. מלאו את מאגר המים ניתן למלא רק שליש), חברו את המשאבה לחשמל ותנו למים לרוץ כשעה לפני שתשתלו את הצמחים על מנת לשטוף את חלקיה. לאחר שעה רוקנו את המאגר ומלאו אותו לגמרי שוב, הפעם בכדי לגדל את הצמחים.

    כעת מגיע החלק של השתילה בכוסות הרשת. כפי שנכתב בהתחלה, יש לודא שקצות השורשים מגיעים לתחתית הצינור ובכך מבטיחים הזנה וצמיחה. מומלץ למלא את כוסות הרשת גם במצע גידול שיחסום כניסת אור ומזיקים, המצע יכול להיות הידרוטון, טוף או אפילו חצץ שטוף.. אין חשיבות של ממש למצע מלבד למטרות שצוינו ולכן אין צורך שיספח נוזלים או יהיה בית לשורשים.

    מומלץ להשתמש בסטארטרים (שתילים צעירים) שמחירם זול ובית השורשים שלהם קטן מאוד. את הסטארטרים אין צורך לשטוף מהאדמה שכן היא מועטה מאוד, כלואה בשורשים וגם ככה רובה כלל לא נמצאת במים. אם רכשתם צמחים באריזות תיק תק של שישיה או בעציץ יש לשטוף היטב ובעדינות את בית השורשים מאדמה לפני השתילה.

    לא יודעים איך לבחור מה לשתול עכשיו? מומלץ לקרוא את המדריך הזה.

    שדרוגים אפשריים:

    תחזוקת המערכת בשוטף תדרוש ממך מילוי מים, איזון חומציות ודישון בהתאם לצרכי הצמחים באופן שוטף. ללמידה על תחזוקת המערכת ניתן לקרוא את המדריך שיצרנו במיוחד לשם כך.  בנוסף, יש לבצע מעקב אחר מזיקים, עלים מתים, גיזום בית שורשים מפותחים מדי וקטיף.

    אם אתם מעוניינים שהמערכת תתחזק את עצמה בשוטף ותשאיר לכם קרוב לאפס עבודה באפשרותכם לחבר אליה מצוף פיצוי שימלא את המים אוטומטית כשהם מגיעים לשליש התחתון, בקר איזון חומציות אוטומטי שיוודא שהחומציות עומדת על הנקודה המוגדרת לו כל הזמן ובקר איזון מוליכות חשמלית שיוודא שהמוליכות החשמלית במים נמצאת תמיד בנקודה המוגדרת.

    אוטומציה שכזו לא רק תקל על החיים של המגדל, אלא גם תמנע טעויות שמקורן בחוסר העקביות האנושית שלא תמיד מצליחה להעניק את הטיפול האולטימטיבי למערכת. במקרה של אוטומציה, התחזוקה על המערכת יורדת אל מעקב מזיקים, הסרת עלים יבשים וענפים בלתי רצויים וכמובן – קטיף!

    לרכישת סט החלקים לבניית מערכת NFT ל44 צמחים כמו זו המופיעה במדריך לחצו כאן

    יש לך שאלות נוספות? כיתבו לנו בתגובות ואנו נשתדל לענות בהקדם האפשרי!
    בהצלחה לכולם

    גידול הידרופוני בטוח: סוגי פלסטיק בהידרופוניקה והשפעתם על הבריאות שלנו

    השימוש בפלסטיק בהידרופוניקה שכיח למדי, אך ישנה שאלה מהותית שתלויה באויר וטרם קיבלה התייחסות ממשית – האם כל הפלסטיקים בטוחים לשימוש? האם חשיפה ממושכת לשמש לא תגרום לפליטת חומרים רעילים למים? והאם החומרים הללו לא מגיעים לירקות שאנו אוכלים בסופו של דבר? תשובות והבהרות בכתבה.

    החומר הנפוץ ביותר בעל השימוש הרחב ביותר בגידולים הידרופונים הוא הפלסטיק. רובן המוחלט של המערכות ההידרופוניות עשויות מפלסטיק, רבים מהמגדלים משתמשים בצינורות פלסטיק במערכות שבנו בעצמם – אך עניין בטיחות השימוש בפלסטיק, שעלול להכיל כימיקאלים מזיקים והשפעתו על הבריאות שלנו, טרם עלה וקיבל התייחסות רצינית, עד עכשיו.

    ב1988 נוצרה שיטת מספור על ידי איגוד סחר הפלסטיק האמריקאי אשר פירקה וחילקה את סוגי הפלסטיק באופן שיאפשר לייעל את היצור, המיחזור והסחר בפלסטיק. שיטת המספור הזו הפכה לשפה משותפת בינלאומית והיא מיוצגת על ידי משולש המורכב משלושה חצים עם מספר בתוכו.

    מספור סוגי הפלסטיקים

    1. פוליאתילן פרלטאלט – PET (PETE), polyethylene terephthalate
    2. פוליאתילן בצפיפות גבוהה – HDPE, high-density polyethylene
    3. פוליויניל כלוריד – PVC, polyvinyl chloride
    4. פוליאתילן בצפיפות נמוכה – LDPE, low-density polyethylene
    5. פוליפרופילן – PP, polypropylene
    6. פוליסטירן – PS, polystyrene
    7. תערובות פלסטיק מסוגים שונים

    בנוסף לסוגי הפלסטיק, יתכן שיתווספו אליהם מייצבי (או בולעי) קרינה, גם עליהם נרחיב בהמשך.

    1. פוליאתילן פרלטאלט – PET (PETE), polyethylene terephthalate

    נמצא בשימוש להכנת בקבוקי משקאות קלים, מים, קטשופ, רטבים לסלט, חמאת בוטנים, ריבות וחמוצים.
    מה שטוב בו הוא שלא ידוע לנו על התמוססות של כימיקאלים שחשודים כמסרטנים או משבשים הורמונאליים, אך למרות זאת, בחשיפה ארוכה לשמש הוא עלול לפלוט חומר בשם אנטימון אשר מזיק לבריאות.

    השורה התחתונה: טוב לשימוש, אך לא בחשיפה ארוכה לשמש.

    2. פוליאתילן בצפיפות גבוהה – HDPE, high-density polyethylene

    הפלסטיק הזה בטוח יחסית לשימוש ומייצרים ממנו אריזות חלב, מים, מיצים ושקיות זבל וסופר. את הפלסטיק הזה נפגוש בגידול הידרופוני (או לא) בעיקר כחביות הכחולות המשמשות להובלת נוזלים.

    פוליאתילן בצפיפות גבוהה הוא הפלסטיק ממנו מכינים את מרבית מיכלי הגידול בדרג מזון, אך יחד עם זאת, לא כולם מתוקננים לדרג מזון. על מנת להיות בטוחים ניתן לחפש על גבי הפלסטיק את סימון ת”י או של ה USDA/FDA/NSF.
    פלסטיקים מסוג 2 שאינם בדרג מזון ייוצרו עם חומר שעלול להיות רעיל ומסוכן לבריאות שתפקידו לסייע בשחרור מהיר של הפלסטיק מהתבנית בה הוא מיוצר ובכך להגביר משמעותית את קצב הייצור.

    השורה התחתונה: טוב לשימוש בהידרופוניקה כשהוא מיוצר בדרג מזון.

    3. פוליויניל כלוריד – PVC, polyvinyl chloride

    הוא אחד הפלסטיקים השנואים בחברות המחזור משום שקשה למחזר אותו אך הוא מבוקש ביותר בשל תכונותיו הנחשקות – חסינות לאש ולמים. בתעשיית המזון הPVC נמצא בשימוש בעטיפות של בשר, גבינות ומוצרים אחרים.

    על מנת לרכך את הפוליויניל כלוריד, ייצרנים מוסיפים רכיבים ‘פלסטיים’ אשר מונעים מהמולקולות של החומר להתקרב האחת לשניה ובכך שומרים על גמישותו. אותם חומרים פלסטיים עלולים להיפלט מהפלסטיק אל המים בשימוש ממושך ומהווים סכנה לבריאותנו אף כשהם רק באים במגע עם מזון. בנוסף, לפי איגוד המזון הלאומי של ארה”ב, di-2-ethylhexyl phthalate (DEHP), אשר נמצא פעמים רבות בPVC נחשד כגורם מסרטן.

    כמו כן הPVC מכיל ביספנול A (הוא הBPA המפורסם) אשר לו סכנות בריאותיות הקשורות לשיבוש המערכת ההורמונאלית אצל תינוקות, פגיעה בפוריות אצל נשים, השמנת יתר וגרימת הפרעות בגדילה.

    צינורות הPVC אשר נמצאים בשימוש שוטף לצרכי אינסטלציה ובמערכות הביוב עשו הסבה לאחרונה גם לעולם ההידרופוניקה והאקוופוניקה ועלולים לפלוט כימיקאלים ככל שעובר הזמן ובחשיפה לשמש ומומלץ שלא לעשות בהם שימוש.

    השורה התחתונה: רע לבריאות ורע לסביבה.

    UPVC – צינורות המתאימים לשימוש לגידול הידרופוני

    כיום ישנם בשוק צינורות UPVC או PVC-U לבנים או כתומים, כאשר הU מייצגת את ה- Unplasticied ומשמעותה שלא הוספו חומרים פלסטיים מסוכנים. בנוסף, צינורות UPVC אינם מכילים BPA והם בטוחים הרבה יותר לשימוש בגידולים הידרופונים.

    מעוניינים לרכוש צינורות UPVC? צרו איתנו קשר.

    4. פוליאתילן בצפיפות נמוכה – LDPE, low-density polyethylene

    מסוג פלסטיק זה מכינים בתעשיית המזון בעיקר שקיות מזון קפוא ובקבוקים לחיצים.
    יחסית לPVC הפלסטיק הזה ‘בסדר’, שכן לא ידוע על פליטת כימיקאלים אשר גורמים לסרטן או שיבוש הורמונאלי, אך מצד שני הוא לא ממוחזר כמו פלסטיק מס’ 1 ו-2 ועל כן מזיק לסביבה הרבה יותר.

    שורה תחתונה: בסדר לבריאות, לא בסדר לסביבה.

    5. פוליפרופילן – PP, polypropylene

    מהפוליפרופילן מייצרים חלק מבקבוקי הקטשופ, מיכלי היוגורט והמרגרינה, והוא רווח בייצור קופסאות אחסון המזון. הוא נחשב לבטוח לבריאות ואין מידע על פליטת כימיקאלים שחשודים כמסרטנים או משבשי הורמונים.

    פוליפרופילן מתפרק בחשיפה לחום ולקרינה אולטרה סגולה המצויה באור השמש. בתהליך זה נוצר רדיקל חופשי אשר מגיב עם חמצן ונוצר אלדהיד וחומצה קרבוקסילית. הבלאי נראה כרשת של סדקים דקים המעמיקים עם זמן החשיפה לקרינה. לכן נדרשים תוספים בולעי קרינת UV לחפצים מפוליפרופילן המיועדים לשימוש תחת כיפת השמיים.

    השורה התחתונה: יחסית בטוח לשימוש, אך רצוי לבדוק אם אכן מחוזק עם בולעי קרינת UV ובעל דרג מזון.

    6. פוליסטירן – PS, polystyrene

    מהפוליסטירן מייצרים בעיקר מוצרי קלקר, כמו זה הנמצא בשימוש ברפסודות הצפות המוכרות לנו מעולם ההידרופוניקה.
    הוא נחשב לפלסטיק מזיק יחסית שכן הוא גם קשה מאוד למיחזור וגם מפריש סטירין שחשוד כחומר מסרטן. יחד עם זאת, מחקר העלה כי שחרור הסטירין מהקלקר למזון קשור למגע שלו עם שומן, כך שביישום ההידרופוני זו אינה סכנה ממשית. הסכנה באה לידי ביטוי דווקא באקוופוניקה, כאשר תחזוקה לקויה, חוסר בסירקולציה מספקת של המים, דגים מתים שמתחילים להרקב ושאריות אוכל דגים, עלולים ליצור סביבה שומנית שכפי שהוזכר, טומנת בחובה את הסיכון להפרשת הסיטרין מהקלקר.

    השורה התחתונה: בנזן (חומר המשמש לייצור הפלסטיק) הוא קרצינוגן אנושי ידוע (מסרטן). בוטאדין וסטירין (אבני היסוד של הפלסטיק) נחשדים כחומרים מסרטנים, ייצורו דורש אנרגיה רבה וקשה מאוד למחזר אותו, אך יחד עם זאת, בהידרופוניקה, שם הוא משמש כרפסודה צפה, לא נראה סיכון ממשי.

    7. תערובות פלסטיק מסוגים שונים

    כולל את כל יתר החומרים, החל מפלסטיקים 1-6 מעורבבים יחדיו, דרך חומרים ידידותיים לסביבה ועד לפלסטיקים מזיקים הכוללים את הבינספנול A.

    שורה תחתונה: כשהפלסטיק מסומן במס’ 7 לא ידוע האם הוא מסוכן או לא וצריך לקחת בחשבון שפעמים רבות הוא אינו בטוח לשימוש בהידרופוניקה ועל כן מומלץ להמנע משימוש בו בכדי שלא לבוא במגע עם BPA, חומרים מסרטנים או משבשים הורמונלים אחרים.

    מייצבי UV הידועים גם כבולעי UV

    בולעי קרינה אולטרה סגולה (UV) מונעים את שחיקתו ארוכת הטווח של פלסטיק הנחשף לשמש. ישנם סוגים שונים של בולעים שתלויים במטרתם, בדר”כ בולעי הUV סופגים את הקרינה ובכך מגנים על הפלסטיק בו הם מוטבעים.

    סרטון ישראלי המסכם את כל סוגי הפלסטיק על סכנותיהם ויתרונם

    האם הצמחים סופגים את החומרים המסוכנים שנפלטים על ידי פלסטיקים שאינם בדרג מזון?

    לאחר שהפרדנו והבנו אילו מהפלסטיקים פולטים חומרים מזיקים ואילו לא, השאלה הבאה המתבקשת על ידי המגדל ההידרופוני היא: האם הצמח ‘לוקח’ את אותם החומרים וניזון מהם, או שמא הוא יודע לסנן ולהפריד בין ‘מזון’ לבין ‘פסולת’.

    ובכן, התשובה לשאלה הזו נוגעת ביכולתו של הצמח ל’ספוג’ חומרים רעילים באופן כללי ואת החומרים הרעילים שנפלטים על ידי פלסטיקים שאינם מדרג מזון בפרט.

    הצמחים שואבים מהמים את כל החומרים המומסים בהם, בין אם מינרלים, מיקרו אלמנטים, מתכות כבדות או רעלנים. בנוסף הם מסוגלים אף לספוג חומרים מסוגים שונים דרך האויר ומחקר של נאס”א מצא שהם משמשים כפילטר ל85% מהמזהמים הנמצאים באויר שכוללים גם בין היתר בנזן ופחמן חד חמצני.
    יכולת הספיגה של הצמחים את החומרים הללו מותנית בגודל המולקולות של החומר המומס במים וישנם מקרים מצערים ומחקרים המצביעים על כך שללא ספק, צמחים אינם בוררים בין מקור הזנה ‘טוב’ ל’רע’.

    כך למשל עיירה קטנה ופסטורלית בדרום איטליה שמונה 39,000 בני אדם וילד עם סרטן לא נראה בה לפני, עכשיו חווה תקופה טראומטית וקשה ביותר כשילדים, נשים ומבוגרים חולים בשלל מחלות סופניות שלא נרצה לצער אתכם עם תיאורים אודותן, לאחר שהמאפיה פיזרה פסולת פלסטיק וכימיקאלים על אדמה חקלאית סמוכה.

    בנוסף, במחקר שנערך במימון הקרן הלאומית למדעי הטבע של סין, מדענים באוניברסיטה החקלאית נאנג’ינג בדקו את פיזור המזהמים בשורשי עשב דגני מסוג זון משכר. מחקרים קודמים הראו כי פטריה מזהמת אשר נקשרה לשורשי הצמח הייתה אחראית על ספיגתם של חומרים רעילים על ידו, כאשר המחקר הפעם התמקד ברמה התת-תאית, על פעולותיו ופיזורם של הרעלנים בצמח כשהפטריה נמצאת בשורשיו. התוצאות הראו כי אכן הצמח ספג ופיזר את הרעלנים (acenaphthene) בין תאיו. עובדה זו מצביעה על כך שהצמח לא בהכרח מפרק ונפטר מהרעלן אלא יכול גם פשוט לפזרו בין תאי הצמח ובכך להפוך אותו לזמין לצריכה על ידי מי שניזון ממנו.

    בנוגע לחלקה השני של השאלה – האם הצמח יקלוט את החומרים המזיקים הספציפיים הנפלטים על ידי פלסטיקים שאינם דרג מזון, נכון לעכשיו אין מחקר נקודתי שנעשה על החומרים הללו, אך ההיגיון אומר שהצמח יקלוט כל מולקולה קטנה ונוחה מספיק.

    המקרים והמחקר שהזכרנו לעיל הם רק עדויות בודדות לכך שהצמח לא באמת בורר מה נמצא בתמיסה ממנה הוא ניזון (הדבר נכון גם לגידול באדמה) ולכן תפקידנו כמגדלים לוודא שהתמיסה מכילה רק את החומרים אותם אנו רוצים להעניק לו. על כן, השימוש בפלסטיקים בגידול הידרופוני צריך להיות מושכל וחכם ויש לבדוק לפני השימוש בפלסטיק מסויים, האם הוא יפלוט לאורך זמן ובחשיפה לשמש חומרים שיסכנו את הבריאות של צרכני הירקות שיגדלו בו.

    לסיכום, סוגי הפלסטיק הבטוחים ביותר לשימוש בהידרופוניקה הם סוג 2, 5 וUPVC. השתדלו להקפיד על כך ולדרוש לראות תקני מזון היכן שיש ספק באשר לבטיחות השימוש לבריאות.

    מדריך דישון הידרופוני ואיזון חומציות במערכות הידרו | EC, PH, TDS ותחזוקה שוטפת

    הבנת אופן הדישון ואיזון החומציות במערכות הידרופוניות הכרחית להזנה אפוטימלית של הצמחים ועליה להיות מוכרת על ידי המגדל בכדי לאפשר הצלחה בגידול. מהי מוליכות חשמלית? מדוע חשובה רמת החומציות? מה התחזוקה השוטפת וסדר הפעולות לדישון ואיזון חומציות? קיראו את המדריך והתחילו לגדל הידרופוני כמו מקצוענים!

    המונח ‘הידרופוניקה’ נגזר מצמד המילים היווניות ‘הידרו’ ו’פונוס’ שמשמעותם היא ‘עבודת מים’. הידרופוניקה היא למעשה שיטת גידול בה צמחים גדלים ללא אדמה המספקת את תזונתם וזקוקים להזנה ממקור חיצוני לשם צמיחתם, אשר מסופקת באמצעות תמיסה תזונתית המומסת במים.

    בהידרופוניקה שורשי הצמחים עשויים להמצא בתוך מצע גידול אינרטי נטול כל ערך תזונתי כמו הידרוטון, פרלייט, ורמקוליט, צמר סלעים, סיבי קוקוס ועוד, לגדול לתוך מים כמו בשיטת DWC או תלויים באויר ללא כל מצע לאחוז כמו באיירופוניקה. עובדת המצאות או אי המצאות מצע הגידול תלוי בשיטת הגידול ההידרופונית הנבחרת.

    דישון הידרופוני

    כיצד לבחור צמחים לגידול במערכת הידרופוניתבכל גידול שהוא, דישון והזנת הצמח הוא צעד חשוב והכרחי לצמיחה והתפתחות תקינה, בהידרופוניקה, ניהול הזנת הצמח חשובה אף יותר בשל העובדה שללא הזנה זו הצמח עלול שלא לקבל כלל המינרלים והמיקרו אלמנטים להם הוא זקוק אשר העדרם יפגע בשלבי התפתחותו.

    דישון הידרופוני סטנדרטי נעשה בדר”כ באמצעות דשנים ייעודיים להידרופוניקה אשר התכונה הבולטת ביותר שלהם היא היותם מסיסים במים ומורכבים מנוסחה שמשלבת את המינרלים והמיקרו אלמנטים להם זקוק הצמח בשלבי הגדילה השונים.

    הפתרון התזונתי הפשוט והבסיסי ביותר הוא דשן הידרופוני משולב שמכיל את כל אותם מינרלים ומיקרו אלמנטים בבקבוק אחד, הוא מתאים בעיקר למגדלים ביתיים שמבקשים לגדל ירוקים, ירקות, תבלינים וצמחי נוי לצריכתם האישית. למעוניינים להעמיק ולהעניק לצמח את צרכיו התזונתיים לכל שלב ישנם דשנים הידרופונים המחולקים לפי שלבי צמיחה. למגדלים מקצוענים שמבקשים לספק את המינרלים והמיקרו אלמנטים במנות מדודות בכל השקייה ישנה אפשרות למהול אותם בנפרד בתמיסת ההזנה.

    ריכוז המלחים במים (Total dissolved salts – TDS) או מוליכות חשמלית (EC), רמת חומציות (PH) ומינון ריכוז המינרלים הם פרמטרים חשובים שיש להכיר לדישון הידרופוני מוצלח ואנו נסקור ונסביר את כולם על מנת שתוכל לצאת לדרך ההידרופונית שלך עם הבנה בהירה בנוגע לפעולות שצריכות להתבצע על ידך.

    הכר את המים שלך

    הצעד הראשון ביותר בדישון המערכת ההידרופונית שלך הוא להכיר את המים בהם תשתמש. הכרת המים תעשה על ידי מדידת הערכים הראשוניים שלהם – באמצעות מד חומציות (PH) ומד מוליכות חשמלית (EC) בדוק את הנתונים ההתחלתיים של המים בהם תשתמש.

    מים באופן טבעי מכילים מלחים כמו נתרן, סידן, מגנזיום ביקרבונט, כלורידים וסולפטים במינונים שאינם ידועים לנו. נוכחות מלחים אלה משפיעים על המוליכות החשמלית הראשונית של המים ועל החומציות או הבסיסיות שלהם ועדיף שיהיו נוכחים במינימום האפשרי על מנת לאפשר הזנה מדוייקת הידועה מראש באמצעות דשנים.
    מים באיכות נמוכה מאוד יכולים לגרום לרעילות תזונתית או בעיות חוסרים מיד בתחילת הגידול או מאוחר יותר.
    אם במדידת המים הראשונית רמת EC גבוהה מ600-700 (0.6-0.7) מומלץ להשתמש בפילטר שידלל את נוכחותם של מלחים בלתי רצויים ויאפשר שליטה מקסימאלית בהזנת הצמח.

    לרוב, רמת החומציות (PH) של מי הברז היא דווקא בסיסית יחסית וגבוהה מ-7 וזאת משום שרמת חומציות זו נכונה יותר לצריכת בני האדם. כפי שנסביר בהמשך, הבסיסיות הזו פחות מתאימה לצמחים ומגבילה את יכולתם לקבל את כל המינרלים להם הם זקוקים ולכן יהיה עלינו לאזן את החומציות לרמה המומלצת שתאפשר תזונה מיטבית.

    סך ריכוז מלחים (Total Dissolved Salts – TDS) ומוליכות החשמלית (Electrical Conductivity – EC)

    דישון הידרופוני - מוליכות חשמלית
    התמונה צולמה בירוק בעיר

    החומרים המזינים מונגשים לצמחים במים בצורה של מלחים וכאשר אלה מתמוססים הם נשברים ליונים בעלי מטען חשמלי. לדוגמא NaCl, שהוא נתרן כלורי או כפי שהוא מוכר לנו יותר, מלח בישול, מתפרק במים ליונים של Na – נתרן + Cl – כלור, אשר מוליכים חשמל הודות ליונים החיוביים והשליליים שלהם. בשל כך, כאשר אנו מוסיפים מלחים אשר מתמוססים ליונים בעלי מטענים חשמליים המוליכות החשמלית במים (Electrical Conductiviy – EC) עולה וזה המדד באמצעותו אנו מודדים את ריכוז המלחים במים.

    על מנת לעקוב אחר מדד המוליכות החשמלית על המגדל ההידרופוני להעזר במד מוליכות חשמלית (מד EC) אשר יצביע באופן דיגיטאלי על רמת המוליכות החשמלית ובכך יעיד על ריכוז המלחים המומסים במים.

    אם כך, מוליכות חשמלית (Electrical Conductivity – EC) מודדת את יכולתו של חומר להוליך מטען חשמלי בעוד מוליכותה של התמיסה התזונתית כולה מקושרת ישירות לכמות המלחים המומסים בה, ככל שיש בה יותר מלחים, כך המוליכות החשמלית גבוהה יותר.

    שימו לב, רמות גבוהות מדי של חומרים מזינים במים עלולים לגרום לשוק אוסמוטי אשר משפיע על העברת חומצות האמינו ושחרור החלבון ברקמה הצמחית, רעילות יונית או חוסר איזון תזונתי, בעוד רמות נמוכות מדי של אותם חומרים מזינים ילוו את הגידול בחוסרים תזונתיים בעלי תופעות לוואי שיפגמו בהתפתחות הצמח. בגידול הידרופוני ללא אדמה ריכוז המלחים במים הוא הנתון החשוב ביותר וחשוב להכיר את צרכיו של הצמח (טבלה עם צרכי צמחי מזון רבים בהמשך המאמר).

    המינוחים בהם אתם עשויים להתקל בעת הגידול יהיו mS/cm אשר מתייחס לקריאת המוליכות החשמלית לסנטימטר (milisemen per centimeter) או μs/cm אשר ניתן להכפיל פי 1,000 על מנת להמיר לmS/cm.

    מהו ה-PH (רמת חומציות)?

    מה זה PH בגידול הידרוPH הוא מדד אשר מצביע על כמה חומצית או בסיסית תמיסת ההזנה בזמן הבדיקה. הטווח נע בין 0 ל-14, כאשר 7 נחשב לנטרלי. הPH של התמיסה התזונתית (מים + דשן) משפיע על זמינות החומרים המזינים כך שחשוב לשמור עליו בטווח המומלץ לגידול הידרופוני אשר נע בין 5.5-6.5. חריגה מהטווח עלולה להגביל את המינרלים הזמינים עבור הצמחים וליצור חוסרים תזונתיים.

    על איזון החומציות להתבצע לאחר מהילת הדשן במים בשל היותו של הדשן בעל חומציות גבוהה בעוד המים בעלי בסיסיות גבוהה ושניהם משפיעים האחד על השני. על סדר הפעולות בדישון ואיזון החומציות נרחיב בהמשך המאמר.

    מדדים מומלצים לגידול הידרופוני – EC ו PH

    בבואך לדשן את הגידול ההידרופוני שלך עליך להתייחס לצרכיו התזונתיים של הצמח ולהעניק לו את המוליכות החשמלית במידת החומציות המומלצת עבורו. כמובן שבגידול ביתי אשר מבקש לגדל מס’ סוגי צמחים במערכת אחת אין אפשרות לדייק ולקלוע לצורך הספציפי של כל הצמחים ולכן ניקח ממוצע אשר יספק את מרביתם ויאפשר להם התפתחות תקינה.

    רצוי, לפני בחירת השתילים, לקרוא את המדריך אשר יסייע להחליט אילו צמחים מומלץ לשתול יחד באותה מערכת הידרופונית שמזינה את כל הצמחים מאותו מאגר מים.

    צמחיםpHECPPM
    ארטישוק6.5-7.50.8-1.8560-1260
    אספרגוס6.0-6.81.4-1.8980-1260
    שעועית6.0-6.52-41400-2800
    סלק אדום6.0-6.50.8-51260-3500
    ברוקולי6.0-6.52.8-3.51960-2450
    כרוב ניצנים6.5-7.52.5-3.01750-2100
    כרוב6.5-7.02.5-3.01750-2100
    גמבה6.0-6.51.8-2.21260-1540
    גזר6.31.6-2.01120-1400
    כרובית6.0-7.00.5-2.01050-1400
    סלרי6.51.8- 2.41260-1680
    כרוב ירוק6.5-7.5 2.5-3
    מלפפון5.8-6.01.7-2.51190-1750
    חציל5.5-6.52.5-3.51750-2450
    חסת אנדיב5.52.0-2.41400-1680
    דגנים61.8-2.01260-1400
    שום61.4-1.8980-1260
    כרישה6.5-7.01.4-1.8980-1260
    חסה5.5-6.50.8-1.2560-840
    קישוא61.8-2.41260-1680
    במיה6.52.0-2.41400-1680
    בצלים6.0-6.71.4-1.8980-1260
    פאק צ’וי71.5-2.01050-1400
    גזר לבן61.4-1.8980-1260
    אפונה6.0-7.00.8-1.8980-1260
    פלפל5.8-6.32.0-3.01400-2100
    פלפלים חריפים6.0-6.53.0-3.52100-2450
    תפוח אדמה5.0-6.02.0-2.51400-1750
    דלעת5.5-7.51.8-2.41260-1680
    צנון6.0-7.01.6-2.2840-1540
    תרד5.5-6.61.8-2.31260-1610
    סלק עלים6.0-7.01.8-2.31260-1610
    תירס61.6-2.4840-1680
    בטטה5.5-6.02.0-2.51400-1750
    עגבניה5.5-6.52.0-5.01400-3500
    לפת6.0-6.51.8-2.41260-1680
    זוקיני61.8-2.41260-1680

    שלבי דישון מערכת הידרופונית – איזון מוליכות חשמלית

    1. מלאו את מאגר המים הראשי במי ברז או במים מסוננים והוסיפו דשן לפי הוראות היצרן ובהתאם לסוג הצמח אותו מגדלים.
    2. במידה ומד המוליכות החשמלית חדש ואינו מגיע מכוייל השתמשו בנוזל כיול בעל מוליכות חשמלית ידועה והגדירו את נקודה זו. ישנם מדי EC אשר מגיעים מכויילים מראש, כמו המד שנמכר אצלנו ועבורם אין צורך בשלב זה.
    3. ערבבו את הדשן במאגר המים היטב כך שיתמוסס באופן אחיד והניחו למים להתייצב למשך שתי דקות.
    4. בידקו את רמת המוליכות החשמלית, במידה והיא גבוהה מהרצוי ניתן לדלל את התמיסה על ידי מים נקיים, במידה והיא נמוכה מהרמה הרצויה הוסיפו עוד דשן.
    5. הגעתם לרמת המוליכות הרצויה? שיטפו את האלקטרודה תחת מי ברז, יבשו אותה ואחסנו את המד במקום מוצל ויבש.

    בדיקת רמת חומציות (PH) במערכת הידרופונית

    בדיקת רמת החומציות של המים מתבצעת עם מדים ייעודים אשר יכולים להגיע בצורה של מד PH דיגיטלי, מד נוזלי או ניירות לקמוס. האופציה הראשונה של מד דיגיטאלי היא הקלה והמדוייקת ביותר אך חסרונותיה באים לידי ביטוי ברגישות גבוהה של האלקטרודה אשר מביאה פעמים רבות להריסתה בתחזוקה לא נכונה ועלות גבוהה יחסית. במידה ובחרתם במד PH דיגיטלי, כיילו אותו לפני השימוש באמצעות נוזלי כיול 4 ו-7 טרם השימוש.

    האופציה השניה של מד חומציות נוזלי אמנם לוקחת מעט יותר זמן, נעשית באופן ידנית ואינה מדוייקת כמו המד הדיגיטאלי אך היא אלטרנטיבה זולה, זמינה וטובה מספיק. עם המד הנוזלי ניקח דגימה מהמים ונטפטף לתוכם טיפה או שניים של נוזל הבדיקה ונשווה את צבעם של המים לסרגל החומציות שעל בקבוק נוזל הבדיקה. לפי הצבע נדע מה רמת החומציות של המים.

    האופציה השלישית של נייר לקמוס היא האפשרות המוכרת לנו מבדיקות השתן והרוק והיא עושה שימוש לרוב בנייר צהבהב אשר משנה את צבעו במגע עם המים ובהשוואה עם סרגל הצבעים על גבי האריזה נוכל לדעת מה טווח החומציות. החסרון של הנייר הוא צבעו הצהוב הראשוני אשר עלול לבלבל מעט בשפיטת התוצאות.

    שלבי איזון PH במערכת הידרופונית

    1. איזון רמת החומציות במאגר המים של המערכת ההידרופונית שלך צריך להתבצע לאחר איזון רמת המוליכות אשר הוסבר בשלב הקודם.
    2. בצעו את בדיקת החומציות באמצעות המד הנמצא ברשותכם, בין אם דיגיטלי, נוזלי או נייר לקמוס.
    3. במידה ורמת החומציות גבוהה, כלומר תוצאות הבדיקה נמוכות מ-5, השתמשו בתמיסת PH UP או אשלגן הידרוקסידי על מנת להעלות את הקריאה. השתמשו בתמיסות הבסיסיות הללו בזהירות רבה שכן הן מרוכזות מאוד ומצריכות מ”ל בודדים. לאחר שהוספתם מס’ טיפות, ערבבו את המים, תנו להם דקה לנוח ומידדו שוב את רמת החומציות. במידה ויש צורך להעלות עוד את הקריאה חיזרו על הפעולה.
    4. במידה ורמת הבסיסיות גבוהה, כלומר תוצאות הבדיקה גבוהות מ6.5, השתמשו בPH DOWN או בחומצה זרחתית על מנת להוריד את הקריאה. גם הפעם מדובר על חומצה בריכוז גבוה מאוד אשר מצריכה כמות מועטה מאוד על ליטרים רבים של מים. מיזגו בעדינות מעט מהחומצה למאגר המים, ערבבו, תנו למים לנוח דקה ובידקו שוב את רמת החומציות. במידה ויש צורך חיזרו שוב על הפעולה.
    5. כאשר רמת החומציות הגיעה למידה הרצויה אחסנו את מד החומציות במקום קריר ויבש. במידה והשתמשתם במד דיגיטאלי נקו בעדינות את האלקטרודה ואחסנו אותו בנוזל ניקוי מתאים.

    מתי לאזן מוליכות חשמלית (EC) וחומציות (PH)?

    ברמת הגידול הביתי החובבני איזון המוליכות החשמלית יכול להתבצע בכל פעם שנבצע מילוי של מאגר המים. מילוי מאגר המים נדרש כאשר רמת המים יורדת לגובה אשר מסכן את פעילות משאבת המים ועלול לשרוף אותה. במילים אחרות, כאשר המים מגיעים לגובה של מס’ ס”מ מעל לגובה משאבת המים – זה הזמן למלא מים ובאותה הזדמנות זה גם הזמן לאזן את המוליכות החשמלית ובהמשך גם את החומציות.

    בנוגע לרמת החומציות, ברמה הביתית קריטיות האיזון פוחתת ואם תטוסו לחופשה של שבועיים הצמחים לא ימותו בגלל שלא איזנתם להם את החומציות, עבור מגדלים מקצועיים שעושים זאת לפרנסתם מחסור באיזון חומציות אפילו ברמה היומיומית, עלול לפגוע ביבול.
    ההמלצה עבור המגדל הביתי היא לבדוק ולאזן את החומציות לפחות אחת לשבוע, ללא תלות במילוי המים ואיזון המוליכות החשמלית וזאת בשל העובדה ששינויי טמפרטורה, הרכב המינרלים במים, תקופה הצמיחה ועוד משתנים רבים עלולים להשפיע על רמת החומציות.

    דישון הידרופוני ואיזון חומציות אוטומטי

    תהליך הדישון ואיזון החומציות שפורט לעיל מתייחס למערכות הידרופוניות ככלל, אך אינו הכרחי במציאות של שנת 2017. כיום ישנן מערכות ניטור, בקרה ושליטה אשר מאפשרות מעקב ואיזון שוטף באופן אוטומטי של המוליכות החשמלית והחומציות במאגר המים וחוסכות מהמגדל את הזמן וההתעסקות הכרוכים בתהליך הגידול.

    מערכות אלה דואגות לכך שמאגר המים יהיה מאוזן בכל רגע נתון לתנאי המוליכות והחומציות האופטימליים אשר הוגדרו על ידך בהתאם לסוג הגידול. ניתן לפנות אלינו על מנת לקבל פרטים בנוגע למערכות אוטומטיות שכאלה.

    שאלות בנוגע לדישון הידרופוני ואיזון חומציות ניתן לכתוב בתגובות ואנו נשתדל לענות בהקדם!

    רוצה ללמוד עוד על גידול הידרופוני? קטגוריית ‘הידרופוניקה’ באתרנו מלאה במדריכים מקצועיים, מדריכי עשה זאת בעצמך וסקירות מעניינות שיוכלו להעשיר את הידע המקצועי והכללי שלך בתחום.
    במידה והינך מתעניין בכניסה לתחום ההידרופוני, ניתן להתייעץ איתנו בטלפון 08-9174719, להרשם לסדנאות מקצועיות, לכתוב לנו למייל – [email protected] או לפנות באמצעות טופס יצירת הקשר. נשמח לסייע!

    כיצד לבחור אילו צמחים לשתול במערכת ההידרופונית שלי?

    בעת בניית או רכישת מערכת הידרופונית חדשה עולה מיד שאלת השאלות – אילו צמחים אשתול בה? ובכן, התשובה לשאלה זו לכאורה אינה פשוטה ומובנת מאליה מאחר וישנם מספר עקרונות שיש להתחשב בהם טרם בחירת הצמחים, אך ברגע שעקרונות אלה יובנו על ידך, בחירת צמחי המחזור הבא תהיה שאלה פשוטה עם תשובה פשוטה עבורך.

    העקרון הראשון שעלינו להבין בהידרופוניקה הוא שהמערכת ההידרופונית שלך מחליפה אך ורק את האדמה. היא אינה מחליפה את השמש, עונות השנה, את תחלופת האויר או הטמפרטורות בחוץ – אלא רק את המדיום בו שתולים הצמחים ועל כן שאלת הצמחים הניתנים לשתילה בה הייתה רלוונטית גם אם היינו בוחרים לגדל באדמה ויש להתייחס אליה באופן הזה עם השאלות הבאות:

    האם אתם מגדלים Indoor או Outdoor?

    גידול הידרו בתוך הבית INDOORאם ייעדתם את המערכת למיקום בחוץ הבית (Outdoor) אתם יכולים כבר עכשיו לדלג לשאלות הבאות, אך אם מיקומה אמור להיות בתוך הבית עליכם לקחת בחשבון שבמידה ואינכם מגדלים תחת סביבה מבוקרת המתאימה אישית את תנאי הגידול לצמחים, או במילים אחרות, אם היא אינה ממוקמת באוהל גידול ייעודי המכיל תאורת גידול לצמחים במינימום, ובמקסימום אף רפלקטורים, מפוחים, ונטות ושלל אמצעים שיחקו את תנאי המחייה האידאליים עבור הצמחים, עליכם לבחור את הצמחים כך שיתאימו לתנאי האור ותחלופת האויר בתוך ביתכם, כאשר לרוב מדובר על צמחי נוי לבית אשר מצריכים מעט מאוד חשיפה לשמש ותחלופת אויר מועטה.

    במידה ואכן יש לכם מערך גידול אשר מסוגל להעניק לצמחים את תנאי המחייה האידאלים, באפשרותכם לגדל כמעט כל דבר ללא תלות בעונות השנה, בחמסינים או בסופות, שמתרחשות מחוץ לבית, כל עוד תעניקו להם את שעות האור, הטמפרטורות, הלחות והדישון הנדרש.

    מגדלים בחוץ? אתם תלויים בעונות השנה

    בחירת צמחים לשתילה במערכת הידרופונית לפי עונות השנההקיץ הישראלי נפלא לגידול עגבניות, חצילים, פלפלים, מלפפונים, קישואים, אבטיחים, מלונים, דלעות ושלל ירקות עסיסיים כאשר מומלץ להתחיל את השתילה כבר בחודשי האביב המוקדמים על מנת לאפשר לצמחים לגדול ולהתפתח בתנאים נוחים טרם יגיעו גלי החום הקיצוניים, זבובי הפירות, המזיקים הטורדניים ושלל האתגרים אשר יקשו את הצמיחה עבור צמחים צעירים.

    טיפ: אוגוסט כבר הגיע? מומלץ שלא לשתול ירקות קיץ צעירים שיתקשו לגדול ולהניב פירות בימים החמים אשר מתקצרים יותר ויותר, אלא לחכות לסתיו בספטמבר על מנת לשתול ירקות חורף שיניבו לאורך כל החורך עד בואו של האביב.

    החורף הישראלי נפלא לגידול הידרופוני, בעיקר משום שהוא מתאפיין גם בימים שטופי שמש, בטמפרטורות מאוזנות שלעיתים רחוקות יחסית מגיעות לקיצון נמוך המסכן את הצמחים, ימי הסופות בו ספורים בלבד ובאופן כללי, הוא אינו מהווה אתגר של ממש לעומת מקומות קרים באמת כמו קנדה, אירופה או אזורים מסויימים בארצות הברית.

    בחורף ניתן לגדל חסות על שלל זניהן הצבעוניים והפריכים, פאק צ’וי, קייל, כרוביות, ברוקולי, אורוגולה, עלי סלק, עירית, בצל ירוק, כוסברה, שמיר, כרובים למיניהם, תותים, סלרי ושלל ירוקים טעימים ובריאים!

    לרוב ניתן לקטוף מגינת הירק ההידרופונית החורפית שלנו לכל אורך הסתיו, החורף ואף האביב, כל עוד הצמחים לא הוציאו עמוד פריחה אשר הפך את טעמם למריר. הקפידו על קטיף מגוון במינון הגיוני אשר יאפשר המשך צמיחה לשתילים אשר ממלאים את המערכת ההידרופונית שלכם על מנת שלא לבצע את השתילה בכל חודש מחדש, אלא להנות מאותם השתילים לכל אורך העונה.

    מומלץ לקריאה: מה ניתן לשתול עכשיו? מדריך שתילה לפי עונות השנה

    מה תנאי האור שיקבלו הצמחים?

    על אף הכיף הגדול שבבחירת ירקות העונה לגידול הידרופוני, עלינו לקחת בחשבון גם את פרמטר האור טרם רכישתם או הנבטתם. כל הירקות שהוזכרו לעיל מצריכים שמש ישירה של לפחות 5 שעות ביום. מהי שמש ישירה? כאשר קרניה המלטפות והמחממות של השמש נוחתות על הצמחים עצמם ולא מעניקות אור כללי בלבד. לממקמים את המערכת על הגג, במרכז הגינה או במרפסת מזרח-דרומית או אפילו דרומית בלבד, לרוב אין בעיית מחסור בשמש ישירה, אך במידה והבחנתם בכך שהשמש מבקרת באופן חלקי ובלתי מספק בלבד במיקומה של המערכת ההידרופונית שלכם, מומלץ לבחור בשתילים שמצריכים כמות מועטה יחסית של שמש כמו תבלינים וצמחי נוי.

    איזו מערכת הידרופונית יש ברשותך?

    גידול בהידרופוניקה במרפסת הבית
    מערכת NFT ורטיקלית מול מערכת מגדל ורטיקלית במרפסת אורבנית

    גם לסוג המערכת ההידרופונית שברשותך ישנה משמעות בבחירת הצמחים שיגדלו בה, שכן לכל צמח נוף שונה אשר מצריך תנאים פיזיים מעט אחרים. לדוגמא – אם ברשותך מערכת רפסודה צפה מאוזנת שהצמחים בה שתולים האחד לצד השני ועלולים להצל אחד על השני במידה ויגדלו למימדים גדולים כמו ברוקולי וכרובית, או שמה יתפרסו האחד על השני כשם שנוטים לעשות המלפפונים, הקישואים, האבטיחים והדלעות – כמובן שישנם פתרונות אפשריים כמו הדלייה או ריווח מספק בין שתיל לשתיל, אך האידאל עבור מערכת שכזו הוא שתילת צמחים בעלי נוף קטן ויציב יחסית כמו פלפלים, חצילים ותבלינים בקיץ, או עליים ותבלינים בחורף.

    במידה וברשותי מערכת NFT ורטיקלית (אנכית) באפשרותי לבחור לשתול בכל קומה צמחים אשר לא יפריעו לאלה שמתחתם או מעליהם, כמו למשל – מלפפונים, קישואים ואבטיחים למטה, ופלפלים וחצילים למעלה. גידול עגבניה מצריך מעקב שוטף אחר שורשיה האגרסיביים והדלייה מספקת, כאשר האידיאל הוא לשתול אותה בנפרד בבאטו באקט או DWC בגובה הרצפה שיאפשר לה לצמוח גבוה ולהתפרס ככל יכולתה.

    בנוסף עלינו לקחת בחשבון את תנאי הצל והאור שהצמחים במערכת שלי יצרו עבור הצמחים השכנים שלהם ולתכנן את בחירת הצמחים ושתילתם מראש באופן שימקסם את האור ואת התנאים הפיזיים הקיימים.

    אם כן, השאלות שעלינו לשאול: האם המערכת ההידרופונית שלי מאוזנת / ורטיקלית, מהם מרווחי שתילה, האם היא 180 או 360 מעלות, ואילו צמחים יכולים לגדול ולשרוד בה לאורך זמן בהתחשב בתנאי האור הנדרשים עבורם ואופי צמיחתם בבגרותם.

    מה ניתן לשתול בהידרופוניקה?

    ובכן, בהידרופוניקה כשיטה ניתן לשתול הכל! החל מעצים, דרך שיחים, עד פרחים, ירקות, תבלינים ופקעות. השאלה הנדרשת היא למעשה – מה המערכת ההידרופונית שברשותך מסוגלת לגדל? לרוב, המערכות הנמצאות בשימוש כיום אינן מאפשרות לגדל ירקות שורש, שיח ועצים, על אף שאלה בהחלט אפשריים לגידול בהידרופוניקה.

    המערכות הנמצאות בשוק הביתי היום מאפשרות לגדל בעיקר ירקות, פרחים, תבלינים, עליים ואף עצים כגון פאפיה ובננה. על מנת לגדל ירקות שורש כמו תפוחי אדמה ובטטות יהיה עליך ליצור מערכת אשר הדגש בה ינתן דווקא על חלקה החשוך והרטוב בו גדלים השורשים ולאפשר התפתחות פקעות וקטיף נוח, אנו מניחים שלא רחוק היום בו גם מערכות הידרופוניות ביתיות שכאלה יגיעו לשוק.

    לסיכום, שאלת בחירת הצמחים אינה מורכבת כפי שהיא נשמעת והיא מצריכה למעשה התחשבות במספר פרמטרים שברגע שהם מובנים, התשובה לשאלה הופכת פשוטה ומובנת מאליה.

    במידה ותבחרו להנביט את הצמחים, הקדימו את העונה שכן נביטה מוצלחת מצריכה כשלושה שבועות לפחות לפני השתילה במערכת.

    יש לכם שאלות? כתבו לנו בתגובות!
    בהצלחה.

    המדריך המלא לגידול הידרופוני ביתי מוצלח במערכת NFT

    שיטת הNFT, או בשמה המלא, הNutrient Film Technique, היא כנראה שיטת הגידול ההידרופונית הנפוצה ביותר בקרב המגדלים הביתיים. כמו בכל שיטת גידול, גם לNFT יש יתרונות, חסרונות, דגשים ונקודות שיש לקחת בחשבון. במדריך הזה ניקח אתכם שלב אחר שלב דרך ההבנות הנדרשות לגידול הידרופוני מוצלח במערכת NFT כולל תחזוקה ראשונית, שוטפת ובין מחזורית.

    מה זה NFT?

    NFT היא שיטת גידול פופולארית אשר מתבססת על הובלת מים רדודים דרך תעלות בהן יושבים שורשי הצמחים בכוסות רשת, באופן מחזורי, אשר מתחיל במאגר המים הראשי אליו מוכנסים דשנים הידרופונים שמספקים את המינרלים והמיקרו אלמנטים להם זקוקים הצמחים לתזונה והתפתחות תקינה.

    מערכת הידרו NFT מדריך תחזוקה
    במאגר יושבת משאבת מים (ראש כוח) אשר דוחפת את המים למקום הגבוה ביותר בתעלה, בעוד זוית של 2-5 מעלות וכוח הגרביטציה מחזירים את המים בחזרה למאגר וסוגרים מעגל מחזורי וחסכוני מאוד.
    גידול הידרופוני בשיטת הNFT רווי בחמצן ומעודד צמיחה מהירה יותר היות ורק קצות שורשי הצמחים נוגעים במים, בעוד שאר השורש תלוי באויר עשיר בלחות וחמצן. בנוסף, במערכות NFT אנכיות נפילת המים מקומה לקומה יוצרת פכפוך אשר מעשיר אותם בחמצן.

    בשיטת הNFT הצמחים נשתלים בכוסות רשת אשר מאפשרות אחיזה ויציבות לנוף הצמח, בעוד שורשיו גדלים בתוך התעלה וניזונים מזרם המים המעושרים לתוכו מתפתחים שורשיו.

    יתרונות שיטת הNFT

    ירקות הידרופונים גדלים בחממהאפשרי לבנות לבד

    שימוש בחומרים זמינים שניתן למצוא ברוב הארץ ואפשרות להתאים אישית את המערכת לתנאי השטח, הופכים את השיטה לפרויקט DIY מקסים, שאלה בעלי התושיה והידיים הטובות יכולים בקלות יחסית ליישם בהתאם לחזונם ומטרותיהם. מגדלים ישראלים רבים הגדילו ורכשו צינורות UPVC לבנים עם מסנן UV, בעלי אסתטיקה נעימה יותר לעין מצינורות האינסטלציה הרגילים, תכננו, עשו רשימת קניות ובנו פרוייקטים הידרופונים יפהפיים לגידול ביתי שמוסיפים ירוק, מייצרים מזון ומעניקים להם תחביב מספק וכייפי במיוחד.

    טיפ: בבואכם לבנות מערכת הידרופונית NFT קודם תכננו אותה לפרטי פרטים. הכינו שרטוט במידות מדוייקות אשר ידמה את המערכת על הנייר, קחו בחשבון שגובה התעלה המקסימאלית הוא הגובה אליו צריכת המשאבה לדחוף את המים וכי עליכם להשיג משאבה מתאימה. פרקו את השרטוט ל’רשימת קניות’ הכוללת בבסיסה: מאגר מים, צינור הובלה גמיש 0.5 צול, תעלות PVC, אטמים למניעת נזילות, חבקים לתפיסת התעלות, זויות, מופות, משאבת מים, כוסות רשת וסטנד (או קיר). כמובן שניתן להוסיף מצוף פיצוי, טיימר ושלל אביזרים להקלת וייעול התחזוקה.

    מדריך עשה זאת בעצמך לבניית מערכת הידרופונית בשיטת הNFT

    היא באמת עובדת!

    שיטת הNFT מיושמת לא רק במודלים ביתיים אלא גם בחממות מסחריות מסביב לעולם, המשמעות ברורה – השיטה פשוט עובדת. אם תעקבו אחר הוראות התחזוקה במדריך הזה, תשאפו ללמוד ולדעת, ותהיו קשובים לצמחים, אתם צפויים לקצור את פירות עמלכם בשמחה וסיפוק רב.

    מגדלים (כמעט) כל מה שרוצים

    רוצה מערכת תבלינים שתחסוך ממך את הביקור באגף ההוא בסופר? או אולי לגדל ירקות עונתיים כמו מלון, דלעת וקישואים שימלאו לך את המרחב בירוק, פריחה ואז גם בפירות עסיסיים? מערכות הידרופוניות מסוג NFT מאפשרות לגדל מגוון רחב מאוד של צמחים, החל מתבלינים פשוטים כמו פטרוזיליה, נענע, שמיר, מרווה, רוזמרין, כוסברה ועוד, דרך ירוקים כמו חסות, פאק צ’וי, קייל ומנגולד, ועד ברוקולי, קולורבי וכרובית בחורף וירקות קיץ עסיסיים כמו עגבניות, מלפפונים ואפילו אבטיחים. כמובן שניתן לגדל בה גם צמחי נוי, צמחי מרפא ופרחים מסוגים שונים.

    טיפ: מומלץ לשתול במערכת אחת צמחים מאותה המשפחה כמו – עגבניות, חצילים ופלפלים ממשפחת הסולניים למשל, אשר להם שלבי גדילה דומים ודרישות מזון דומות, פעולה שתאפשר לכם להתאים את תהליך הגידול ותוכנית ההזנה במקסימום לצרכיהם. אם אתם מערבבים צמחים ממשפחות שונות, כמו סולניים ותבלינים, קחו בחשבון שלא תוכלו לרצות את כולם כל הזמן.

    מצריכה רק מעט מקום

    גם אם אין לכם גינה או גג, השיטה מאפשרת לגדל מגוון רחב של צמחים במינימום מקום. שיטת הNFT היא אולי השיטה המוצלחת ביותר ליישום הידרופוני אנכי, כאשר מערכות גידול שלמות הוקמו על קירות וכללו תעלות שהותקנו האחת מתחת לשניה במרווחים שיאפשרו לצמחים מספיק אור ומרחב כדי להתפתח, תופסות מקום של כבוד במרפסות פרטיות בעוד אינן תופסות כלל שטח רצפה למעט מקום מאגר המים.

    חוסכת לנו

    תנועת המים המחזורית והסגורה של המערכת מביאה לאידוי ואיבוד מים מינימאלי תוך הקצאתם לצמחים אותם ביקשנו לגדל בלבד, עובדה זאת מביאה לחסכון של 80%-95% לעומת גידול באדמה. בנוסף, המערכת חסכונית גם במצע גידול ובדשנים.

    מאפשרת הצצה פנימה

    לעומת מערכות אחרות שמשתמשות במצע גידול שהשורשים גדלים לתוכו, מערכת NFT מאפשרת לנו להיות בבקרה על התפתחות השורשים על ידי הוצאת כוס הגידול בעדינות ובחינתם. על ידי בקרת השורשים ניתן לזהות מחלות ובקטריות אם הצטברו או לגזום את השורשים אם גדלו מדי על מנת למנוע סתימות ונזילות.

    חסרונות שיטת הNFT

    זמן חסד קצר

    החיסרון העיקרי של השיטה נעוץ בעובדה שהמים הזורמים מותנים באספקת חשמל סדירה, כך שבמקרה של הפסקת חשמל או אפילו משאבה שנשרפה, יש לצמחים רק כמה שעות מועטות של חסד לפני ששורשיהם יתייבשו והם ימותו.

    טיפ: ניתן להחדיר לתוך תעלות הגידול רצועת צמר סלעים דקה לכל האורך שתשאיר את תחתיתה לחה ותאפשר לצמחים להמשיך לחיות לפרק זמן ארוך יותר.

    שורשים גדולים צרות גדולות

    גודלם של צינורות הPVC בהם משתמשים בגידולים ביתיים נעים בין 3 ל-5 צול, כאשר 4 צול הוא הממוצע השכיח ביותר שמעניק קוטר של 110 מ”מ בלבד. הבעיות עלולות לצוץ כאשר צמחים מפתחים מערכת שורשים מאסיבית אשר סותמת ומפריעה לזרימת המים וגורמת להצפה וסתימה של המערכת מצד אחד ומניעת מים מחלקו השני.

    טיפ: עגבניות לרוב מפתחות מערכת שורשים גדולה מדי למערכת NFT המורכבת מצינורות 4 צול (ובנוסף מצריכות הדלייה מספקת) כך שאם לא בא לכם להסתבך – ותרו על שתילתן במערכת כזו, אך אם אתם מתעקשים, בצעו בקרה שוטפת על השורשים וקיצצו אותם בכמחצית מאורכם מדי שבועיים – שלושה.

    יש גם צמחים שאי אפשר לגדל בה

    למרות המגוון הבאמת רחב, לא הכל אפשר לגדל במערכת NFT הידרופונית. צמחי שורש כמו גזר, בטטה או סלק לא יכולים לצמוח באופן יעיל בNFT, כמו גם שיחים או עצים.

    תנאים בסיסיים לגידול בNFT

    בבואנו לשקול בניית או רכישת מערכת הידרופונית מסוג NFT עלינו לקחת בחשבון מספר תנאים בסיסיים שעלינו לספק:

    1. אזור מפולס – הגרביטציה היא גורם משפיע בפעילותה של כל מערכת NFT ותעלה בזוית של כ2 מעלות תאפשר את הזרימה המתאימה ביותר לגידול צמחים בשיטה זו. במידה והמערכת עומדת על מתקן ואינה מחוברת לקיר, עת מיקום המערכת עלינו לקחת בחשבון את הצורך באזור מפולס שיסייע למערכת לעבוד כסדרה.
    2. קירבה לברז מים – הצמחים שותים המון מים! על אף היותה של ההידרופוניקה חסכונית מאוד, בדגש על שיטת הNFT בה המים זורמים במעגל סגור ומתבצע מינימום בזבוז, הצמחים שותים יותר ויותר מים ככל שהם גדלים. אם אתם רוצים להימנע מעבודה מאומצת שכוללת סחיבת ליטרים רבים של מים, ודאו כי יש בקרבת המערכת ישנו ברז מים עם צינור שיקל עליכם את המשימה.
    3. מקור חשמל או פאנל סולארי – משאבת מים היא המכשיר החשמלי היחיד במערכת הידרופונית NFT ובלעדיו לא תוכלו לגדל בה (לעומת שיטת קראטקי). לכן, בעת בחירת המיקום המתאים קחו בחשבון נקודת חשמל, עדיף מוגנת ממים אם היא ממוקמת מחוץ לבית, אליה תחברו את המשאבה (ואולי גם את הטיימר ואבן החמצן, לא חובה). ניתן (ואף מומלץ) לספק חשמל באמצעות פאנל סולארי עם סוללה נטענת אשר יהפוך את המערכת לבת קיימא כמעט לחלוטין!
    4. מקור אור המתאים לדרישת הצמחים שאתם רוצים לגדל – אמנם זוהי נקודה שאינה ייחודית למערכת NFT אך חשוב לקחת אותה בחשבון לפני ביצוע החלטה על מיקומה. חישבו מה הצמחים שברצונכם לגדל ובידקו באינטרנט מה דרישות האור שלהם. בנוסף, החסה סובלת בקיץ והעגבניה מאכזבת בחורף, אם החלטתם לגדל בחוץ, מומלץ לגדל צמחים בעונתם כך שימקסמו את הפוטנציאל הגנטי שלהם.

      קריאה מומלצת עבורך:

    הנבטת זרעים בצמר סלעים המיועדים לשתילה במערכת הידרופונית

    מדריך הידרופוני למגדלים ביתיים


     

    פעולות התחזוקה במערכת NFT

    על אף ההשקייה האוטומטית והקלות היחסית בה ניתן לבנות ולהפעיל מערכת הידרופונית NFT, ישנן פעולות תחזוקה שחשוב להכיר ולפעול לפיהן על מנת שהגידול באמת יצליח.

    גידול הידרופוני במערכת מרום NFT
    מערכת הידרופנוית מרום. לחצו על התמונה לפרטים

    הפעלת מערכת NFT בפעם הראשונה

    1. לפני שתילת הצמחים, מלאו את המאגר במים נקיים (לא חייב עד הסוף) והריצו אותם במערכת כשעתיים לפני השתילה על מנת שינקו אותה מבפנים.
    2. בתום הניקוי, עיצרו את פעילות המערכת, שיפכו את המים ומלאו מים חדשים.
    3. הוסיפו דשן לפי הוראות היצרן, סוג וגיל הצמחים שאתם רוצים לגדל.
    4. תנו למים לנוע במערכת כעשרים דקות עד שהדשן יתמוסס באופן שווה או ערבבו את המים במאגר היטב.
    5. בידקו את רמת החומציות במים ובמידת הצורך אזנו אותם ל 5.5-6.5.
    6. תנו למים לרוץ עוד כחצי שעה במערכת ואז הכניסו את השתילים.
    7. ודאו כי קצות שורשי הצמחים כולם נוגעים במים.
    8. אתם שותלים עגבניות, מלפפונים או צמחים מטפסים ומתפרסים אחרים? ארגנו להם הדלייה והכווינו אותם ככל שהם גדלים למקום שייעדתם עבורם עם תמיכה מתאימה.
    9. צרו טבלת מעקב שתספור את גילם של הצמחים ותתעד את המדדים שקיבלו במהלך גידולם על מנת להפוך את הגידול

    תחזוקת מערכת NFT באופן קבוע

    תחזוקת המערכת בשוטף ברמת הגידול הביתי צריכה להתבצע פעם – פעמיים בשבוע, באופן הבא:

    1. השלימו מים נקיים במאגר.
    2. בידקו את רמת הEC במים והשלימו חוסרים.
    3. מדי EC שונים בודקים גם את טמפרטורת המים, נצלו זאת כדי להבין האם יש צורך להוריד או להעלות את הטמפרטורה.
    4. בידקו את רמת החומציות ואזנו אותה.
    5. הסירו עלים יבשים או חולים מהצמחים.
    6. חפשו אחר מזיקים וטפלו בהם – חשוב לתפוס אותם לפני שישתלטו על הצמחים.
    7. כפי שהמלצנו כבר לפני, בצעו בקרה אחר שורשי הצמחים אחת לשבועיים-שלושה וגיזמו אותם במידת הצורך.
    8. בידקו את המשאבה אחת לחודש ונקו אותה מהצטברות מלחים וחומרים אורגנים.

    פעולות שצריך לבצע בכל החלפת מחזור:

    החלפת מחזור מתרחשת בעיקר בחילופי עונות כשהצמחים המניבים שבמערכת סיימו את עונתם ועומדים לפנות את מקומם לצמחים עונתיים חדשים. זוהי הזדמנות נפלאה לנקות ולטהר את המערכת מחיידקים שאולי הצטברו, ירקת, מחלות והצטברויות מלחים, על מנת שהגידול הבא יהנה מהתחלה חדשה ולא ינזק מזיהומים ומחלות שאולי השאיר הגידול הקודם.

    1. רוקנו את המערכת לחלוטין מצמחים
    2. רוקנו את מאגר המים, נקו והסירו הצטברויות מלחים ושאריות שורשים.
    3. נקו את התעלות באופן חיצוני בעזרת מטלית עם מים ואקונומיקה
    4. מלאו את מאגר המים במים נקיים עד שליש גובה ותנו להם לעמוד במשך שעה.
    5. הוסיפו למים במאגר מי חמצן 35% בריכוז של 3 מ”ל לכל גאלון (4 ליטר).
    6. חברו את המשאבה והריצו את המים במערכת ללא הפסקה למשך 4 שעות כך שהם יחטאו הכל.
    7. מומלץ להכין דלי מים עם מי חמצן בריכוז דומה ולהטביע את כל הכלים שעשיתם בהם שימוש במהלך הגידול כמו – משאבה, כוס המדידה, מזרקים, כוסות הרשת וכו’ למשך 4 שעות ושיטפו אותם.
    8. את כלי המדידה שלכם, כמו מד הEC ומד הPH חטאו באיזופרופינול אלכוהול.
    9. המערכת והכלים שלכם נקיים ומוכנים לקלוט את הצמחים של המחזור הבא!

    לסיכום רק נוסיף שגידול הידרופוני במערכת NFT הוא אחד הגידולים המהנים ביותר וכי הצמחים אוהבים מאוד את שיטת הגידול הזאת! התמקדנו במדריך הזה בפעולות הרלוונטיות והייחודיות למערכת NFT, במידה וזה הגידול ההידרופוני הראשון שלך, מומלץ להרחיב את הקריאה וללמוד על ההידרופוניקה בכללותה על מנת לקבל את התמונה המלאה באופן מקצועי ושלם יותר.

    יש לך שאלות? רוצה לתת טיפים לקוראים שלנו? כתוב/כתבי לנו בתגובות

     

     

    מדריך עשה זאת בעצמך לבניית מערכת הידרופונית ביתית DWC ב-10 דקות

    ההידרופוניקה קורצת לרבים לבוא להתנסות בה, אך מחירי המערכות היחסית גבוהים הם התחייבות רצינית מדי עבור אלה שעדיין לא הבינו לחלוטין מהי והאם היא מתאימה לאופיים ואורח חייהם. במדריך הזה נסביר איך לבנות מערכת הידרופונית ביתית, שלב אחר שלב, בקלות, במהירות ובזול, כך שתצליחו לתת לגידול ההידרו את הניסיון המגיע לו בחייכם. נתחיל?

    הידרופוניקה היא שיטת גידול המבוססת על הזנת הצמחים באמצעות מים במקום אדמה. למעשה, המים בהם אנו מוהלים דשנים הידרופונים בעלי מסיסות גבוהה, בשילוב עם תנאים ספציפיים כמו חומציות וטמפרטורה, מעניקים לצמחים את כל המינרלים והמיקרו אלמנטים להם הם זקוקים ומהווים מקור מופלא לצמיחה מהירה ובריאה מהרגיל באדמה. 

    גידול הידרופוני של מזון? ככה תעשו את זה נכון! (מדריך)

    סקירה קצרה על שיטת הגידול

    מערכת הידרופונית עשה זאת בעצמךהשיטה בה בחרנו למדריך היא DWC אשר משלבת מעולה בין קלות בניית המערכת ופרקטיות הגידול בה.

    DWC משמעו – Deep Water Culture, בשיטה זו הצמחים יושבים בכוס רשת עם מצע גידול אינרטי חסר כל תועלת תזונתית שתפקידו איזון וייצוב הצמח בלבד, בעוד שורשי הצמח גדלים לתוך מים עמוקים המועשרים בחמצן ודשן. המים במערכות DWC מהווים סביבה אידאלית עבור הצמחים אשר נהנים מגדילה מהירה, בית שורשים בריא ומפותח ותנובה גבוהה.

    אך בשילוב עם היתרונות הנהדרים הללו, ישנן כמה נקודות תורפה שחשוב להימנע מהן ככל הניתן. כך למשל, הצמחים במערכת DWC הם הרגישים ביותר לשינויי טמפרטורות (למעט קראטקי) וזאת משום ששורשיהם יושבים כל הזמן בתוך המים (לעומת הצפה וריקון או NFT בהן ישנו חלל אויר) ותופעות הלוואי עלולות להראות במהירות על הצמחים.
    רוצים לגדל בחוץ ועדיין לשמור על טמפרטורות מאוזנות? לחצו כאן ל-9 טיפים לשמירה על טמפר’ נמוכות בקיץ.

    סיכון נוסף הוא במקרה של הפסקת חשמל בה תחדל משאבת האויר לספק חמצן לשורשים. ישנן מספר שעות עד יממה של חסד עד שתראו את הצמחים שטיפחתם נראים נפולים, שמוטים וכל כך מסכנים.
    פתרון אפשרי: במידה והחשמל לא צפוי לחזור, רוקנו את המים במיכל עד לשליש התחתון על מנת לספק לשורשים חמצן ותזונה.

    הידרופוניקה 101: סקירה מקיפה למגדלים מתחילים

    קטלוג מערכות הידרופוניות ביתיות

    פעולות תחזוקה נדרשות בגידול הידרו DWC

    1. בדיקת חומציות המים פעמיים בשבוע ואיזון לפי הצורך
    2. מילוי מים בכל פעם שהמים מגיעים לשליש התחתון / מעל גובה פני אבן החמצן והשלמת דישון לפי צרכי הצמח והוראות יצרן הדשן.
    3. בקרה שוטפת אחר טמפרטורות המים
    4. סוף כל מחזור יש לנקות את המערכת

    גידול הידרו: מה צריך לדעת על מיקסום תוצרת במערכת הידרופונית?

    אז אחרי שסקרנו בקצרה את השיטה ונתנו קישורים למדריכים שיסייעו לכם להבין קצת יותר לעומק את עקרונות הגידול ההידרופוני, ניתן להתחיל לבנות את המערכת.

    ציוד נחוץ:

    קופסא עמידה עם מכסה (אם מיועדת לגידול בחוץ, עדיפות לצבע לבן אטום)
    2 כוסות רשת 3 צול
    מעט הידרוטון או טוף
    משאבת אויר מחוברת לאבן חמצן
    מברגה עם כוס קידוח 3 צול וחצי צול
    סכין יפני
    2 שתילים צעירים

    מדריך הידרופוני עשה זאת בעצמך

    1. קידחו שני פתחי 3 צול במכסה הקופסא

    גידול הידרו במערכת

    2. הסירו את שאריות הפלסטיק מסביב לאזור החיתוך בעזרת סכין יפנית כדי למנוע מרווח בין הכוס למאגר.

    שנוצרו מהקדיחה במערכת ההידרופונית

    3. קידחו פתח להעברת צינורית החמצן

    מערכת הידרופונית DWC

    הכניסו את אבן החמצן למיכל וחברו את הצינורית דרך הפתח הייעודי

    גידול הידרו בקופסת DWC עשה זאת בעצמך

    5. מלאו את המים עד לגובה שהם כמעט נוגעים, או נוגעים ממש מעט, בכוס הרשת.

    מלאו דשן אזנו חומציות

    5. שיתלו את הצמחים בכוסות הגידול

    את הנענע הזו הוצאנו מאדנית אדמה, שטפנו את שורשיה ושתלנו אותה בכוסות הרשת כך שקצות שורשיה יבצבצו החוצה. על אף הטראומה שעברה בפעולה זו, במהרה היא תחל לגדל שורשים חדשים לבנים ולפתח עלים וענפים חדשים, אך יחד עם זאת, ניתן (ואולי אף מומלץ) להשתמש בסטאטרים צעירים, להניחם בתחתית הכוס במרכזה ולפזר סביבם את מצע הגידול לייצוב. צמח שעבר פחות טראומות הוא צמח שמח יותר ומבולבל פחות ולכן סטאטר הוא בחירה עדיפה.

    מערכת הידרו

     

    גידול הידרו

    6. הפעילו את משאבת האויר

    בניית מערכת הידרופונית ביתית
    משאבת האויר ואבן החמצן מספקות לשורשי הצמחים את החמצן לו הם זקוקים

    7. מקמו את המערכת ההידרופונית החדשה במקום מתאים

    במידה ואתם מתכוונים לגדל בתוך הבית צמחים הזקוקים לאור הוסיפו תאורת גידול.

    ערכת מים עמוקים - DWC

    לאחר שבוע בלבד!

    ניסיתם בבית? שילחו לנו תמונות אל [email protected] ונשמח לשתף אותן באתר!

    גידול הידרו בבית
    לרכישת מערכת DWC ב229 ש”ח בלבד לחצו כאן