25.3 C
Rehovot
שבת, יולי 30, 2022
More
    בית תגיות Imported

    תגית: imported

    מחקר: נשים המוקפות בצמחים יותר חברתיות, פחות מדוכאות וחיות יותר זמן

    מה אם היינו אומרים לכם שנשים שחיות בקרבת צמחים מדוכאות פחות, מתעמלות יותר, בעלות חיי חברה פעילים יותר ובאופן כללי חיות יותר זמן? (1,2) לא מאמינים? לשמחתנו יש מחקר ארוך ומבוסס שהוכיח בדיוק את זה! נשים, זה הזמן לפשוט על המשתלה הקרובה לביתכן. פרטים בכתבה.

    מחקר המגיע ישירות מבי”ס צ’אד לבריאות הציבור של הרווארד בשילוב עם בית החולים לנשים בירגהם, ניתח את תוצאותיו של מחקר שנמשך 8 שנים שבחן ספציפית את הקשר הפוטנציאלי הישיר שבין שהות במקום רווי צמחייה לתוחלת חיים ארוכה מהממוצע (1,3). על פי המחקר, “נשים מארה”ב אשר חיות בבתים המקיפים אותן ביותר צמחייה, הראו תמותה נמוכה משמעותית לעומת נשים שחיו באזורים נטולי צמחייה” (3). למעשה, נשים שחיו באזורים עשירים בצמחייה ובבתים מלאים בצמחייה נמצאו כבעלות בריאות נפשית טובה ויציבה יותר ואחוזי תמותה של 12% (נמוך יותר מאלו החיות בבתים או אזורים ללא צמחייה) (1).

    הקשר שנמצא בין אחוזי התמותה לבין מספר הצמחים מתבסס על מספר מרכיבים שונים מבוססי מחקר (1). אלו המקיפים עצמם בצמחים הראו בבירור רמת דיכאון נמוכה הרבה יותר (1). בנוסף, בעלות צמחים או נשים שחיות בקרבתם “הגבירו את ההזדמנויות לקשרים חברתיים, העלו את רמת הפעילות הגופנית והורידו את החשיפה לזיהום אויר” (1). מספיק שרק אלמנט אחד יתקיים כדי שיהיה שווה לגדל צמחים או לחיות בקרבתם, אך כל האלמנטים ביחד מהווים הזדמנות של ממש עבור כל אחת מאיתנו לשפר לא רק את איכות החיים אלא גם את אורח ואורך חיה!

    הדבר הטוב ביותר במחקר הזה הוא עובדת היותו מבוסס על מספר רב כל כך של נשים החיות בארה”ב, ליתר דיוק, השתתפו בו 108,630 נשים למשך תקופה של 8 שנים משנת 2000 עד 2008. (1) אחד החוקרים, פיטר ג’יימס אמר: “הופתענו לראות קשר כה חזק בין חשיפה ומחייה בקרבת ירוקים ואחוזי תמותה נמוכים. היינו אפילו מופתעים יותר לגלות עדויות לכך שחלק גדול מהיתרון שבחשיפה לצמחייה הוא בריאות נפשית טובה הרבה יותר” (3).

    איך מכניסים את הירוק הביתה כשגרים בעיר?

    אז בעוד חלקנו גרים במושבים, בקיבוצים ובאזורים שבורכו על ידי הטבע בכמויות אדירות של צמחייה ירוקה, רובנו גרים בערים, שלרוב הן עניות בכל הקשור לטבע, לירוק ולצומח. למזלנו, על אף שאנו מוגבלים ביכולתנו להשפיע על הצמחייה מחוץ לבית, לכולנו החופש והיכולת להכניס את הטבע אלינו הביתה – וכל המרבה, הרי זה משובח.

    כך למשל, מי שלא יכול לגדל לעצמו מזון בבית (וחוץ מבריאות גוף ונפש גם להנות מתוצרת טרייה ואורגנית על הדרך) בשל מחסור בתאורה, יכול לגדל צמחי בית מטהרי אויר שחוץ ממצב רוח טוב ושיפור אורח ואורך החיים גם יציעו את האויר הנקי לו אנו זקוקים כל כך. ואילו אלו שאכן יש להם מרפסת או מספיק אור בבית כדי לגדל מזון, תמיד יכולים להעזר במדריכים שלנו בכדי לגדל בעצמם את הסלט הכי טעים ובריא שאכלו תוך כדי שהם כנראה יהפכו להיות חלק מסטטיסטיקה מעודדת במיוחד שמוסיפה עוד כמה שנים טובות לחיים.

    אז כן, חוץ מלרפא את העולם מתחלואיו, הטבע מציע לנו גם ריפוי אנושי של הגוף והנפש, ואולי לא ניתן באמת להפריד בין השניים וככל שנקפיד לרפא את עצמנו, כך גם העולם יבריא יחד איתנו. מנטרה אינדיאנית עתיקה אומרת ‘Gaia, as you are healed I’m awaken, as I’m awaken – you are heald.” לנו רק נותר להוסיף ‘אמן’.

    מקור | מקור 1 | מקור 2 | מקור 3

    הכל כלול: כך תגדלו ירקות בריאים וטריים במרפסת ביתכם בקלות ותחסכו כסף על הקניות בסופר

    התוכנית החברתית שמנסה לעזור לאזרח הקטן ‘הכל כלול’ הגיעה אלינו לביקור כדי להבין איך כל אחד מאיתנו יכול לגדל אצלו בבית לפחות חלק מהירקות והירוקים שהוא אוכל ביומיום, כמה זה קל וישים וכמה זה הולך לעלות לו. מוזמנים לצפות בראיון ולקרוא את התשובות המלאות כאן בפוסט.

    “הכל מתייקר, את זה אנחנו כבר מבינים, אז בואו ננסה לתת לכם גם פתרונות בכל זאת – אפילו יצירתיים. כך תוכלו להנות מירקות וירוקים ללא מאמץ וללא לכלוך, הכל בתוך המרפסת שלכם, איך עושים את זה? סוזי מימון, שלום.

    ספרי לנו, מה אתם מגדלים, איך ואיך זה יכול להגיע למרפסת של כל אחד מאיתנו?”

    “האמת שאנחנו מגדלים המון דברים, אבל העניין הוא פחות מה אנחנו מגדלים שזה החל מחסות, פטרוזיליות, דרך פלפלים וחצילים ועד מיני תותים, אלא יותר איך אנחנו מגדלים את זה. אנחנו מגדלים הכל בשיטת גידול טכנולוגית שעוזרת לנו לחסוך עד 90%, יש כאלה שגם חסכו 99% מהמים, לחסוך המון מקום. כלומר זו שיטה בה אין לנו תלות באדמה ובשל כך אנחנו לא תלויים בה ומגדלים לגובה.”

    הרחבה: אם אתם בין הקוראים הקבועים שלנו אתם ודאי כבר מכירים את קטגוריית ‘עשה זאת בעצמך’ שנותנת המון רעיונות ויישומים שאתם יכולים להטמיע בבית בזול ובקלות. אם זאת הפעם הראשונה שלכם כאן, לחצו כאן כדי לקבל השראה.

    כלומר בנאדם יכול לשים את זה במרפסת הקטנה שלו ויכול לאכול מזה כל השבוע?”

    “בקלות. הוא יבנה את זה בקלות מחלקים מאוד בסיסייים ודי זולים והוא יוכל לאכול מזה כשזה תופס לו 0 מקום על הרצפה כמעט, הוא יכול לשים את זה ממש על הקיר, זה אנכי לחלוטין.”

    הרחבה: היתרון הבולט ביותר של ההידרופוניקה הוא האפשרות לגדל המון צמחים במינימום מקום. העובדה הזאת מאפשרת גם למשפחות שלמות לגדל את הסלט היומי, הירוקים לסדוויץ’ לבית הספר ואת התבלינים לתבשילים ולמרקים באפס מקום. בקיץ אותה משפחה גם יכולה לגדל ירקות של ממש כמו פלפלים, חצילים, דלעות, עגבניות, מלפפונים וכו’.

    משפחה בהחלט יכולה להחליט שהיא מנסה לגדל את מרבית המזון שלה בבית – וגם להצליח! דברו איתנו כדי לתכנן את מערכת הגידול האולטימטיבית למטרות, לתנאים ולציפיות שלכם.

    “זה ממש לחסוך את השוק, ראינו לא רק עציצי נוי אלא ממש ירקות.”

    “נכון לא צריך לללכת לסופר לקנות פטרוזיליה וחסה ולמעשה מדובר על תוצרת הרבה יותר בריאה משום שהיא לא מרוססת ואת קוטפת אותה טרייה טרייה.”

    נוסיף שלא רק שהיא יותר טרייה ובריאה, היא גם חסכונית יותר – שכן אתם קוטפים רק את מה שנחוץ לכם לאותו הרגע והצמח ממשיך לצמוח. אין את הבזבוז הנוראי שכולנו מתמודדים איתו כשאנו מעיפים את החסות העייפות והירקות הרקובים מדי שבוע מהמקרר.

    “כמה התעסקות זה? מה זה דורש מאיתנו?”

    “מדובר על משהו כמו 10 דקות בשבוע. ההשקייה היא כמעט אוטומטית, זאת אומרת שמדובר על מערכות שאת ממלאה מאגר מים ובו את מטפלת.”

    בעניין זה נרחיב מעט ונאמר שהמטלות שמערכת שכזו דורשת מבעליה הן: מילוי מים (ניתן שגם מילוי המים יהיה אוטומטית בקלות יחסית ובמידה ויש ברז מים עבורה), איזון חומציות ומילוי דשן. פעולה שיש לבצע אחת לשבוע ואורכת כ10 דקות. בהחלט מומלץ לבקר את הצמחים בשוטף, להסיר עלים חולים או מתים, לנקות את סביבתה, לעשות בקרת מזיקים ובאופן כללי להיות קשובים לצמחים שגדלים לכם בבית למען הגוף והנפש שלכם.

    “כמה זה עולה לי?”

    “זה יכול להתחיל מעשרות שקלים אם את בונה את זה בעצמך ומגיע עד לאלפי שקלים כשמדובר על מערכות מעוצבות שמכילות הרבה צמחים.”

    למען האמת, לא פעם פגשנו אנשים שבנו את המערכות ההידרופוניות שלהם מ100% חומרים ממוחזרים שהם אספו. הורסטיליות של שיטת הגידול מאפשרת לה לבוא לידי ביטוי במערכות צנועות וזולות ועד לקדמה טכנולוגית מעוצבת ומרובת צמחים. מוזמנים לבקר בקטגוריית ‘הידרו זאת בעצמך’ כדי לראות איך ניתן לבנות בעצמכם או לבקר בחנות ההידרו האינטרנטית שלנו על מנת לבחון התכנות של התחדשות במערכת שלמה מעוצבת ומוכנה.

    יש לכם שאלות? רוצים מערכת הידרופונית משלכם? מוזמנים ליצור איתנו קשר ונשמח להתאים עבורכם את הפתרון המושלם. גידול מוצלח, בתאבון ולבריאות לכל המגדלים!

    התנ”כ של מנורות הגידול: כל מה שחשוב לדעת לפני שרוכשים מנורה לגידול צמחים

    אם עד כה בחרתם ומדדתם מנורה לגידול צמחים לפי הוואט, הלומינים, הלוקסים או הפוט-קנדל (Lumen, Lux.Footcandle) שהפיקה, הרי שכניסתן של מנורות הלד (LED) אל השוק שינו את הכללים עם יעילות ופוטנציאל אדיר לחסכון. התפשטותן של מנורות הלד לגידול הביאה למיסוד שיטת מדידה חדשה, אחידה ומוסדרת שמאפשרת לנו לבחון יעילות של תאורת גידול באופן אובייקטיבי, מדעי וברור טרם הרכישה ולהתאימה בדיוק לצמחים שאנו מגדלים על ידי חישוב מתמטי יחסית פשוט. אז איך יודעים איזו מנורת גידול אנחנו צריכים לצמח הספציפי שאנו רוצים לגדל? איך מודדים כמה שעות ביום צריך להפעיל אותה? מה ההבדל בין סוגי המנורות, מונחים שכדאי להכיר ועוד הרבה יותר.

    נתחיל בזה, השמש היא השליטה הבלתי מעורערת של עולם הצומח. במשך מאות מיליוני שנים היא מעניקה חיים והתחדשות לעולם על ידי עידוד תהליך הפוטוסינתזה בצמחים ועד לאחרונה לא היה מי שבאמת העז לנסות להחליף אותה.
    התיעוד הראשון שאנו מכירים לניסיון מחקר של תאורה לגידול צמחים היה בעשור של 1860, כאשר שני חוקרים צרפתיים בהזדמנויות שונות (Mangon 1861 ו-Prilleux1869) ניסו לחקות את אור השמש באמצעות תאורה מלאכותית, אך השורה התחתונה של המחקרים הללו הייתה חוסר יעילות ממשית בהשוואה לכמות האנרגיה והכסף המושקע בהארה לשם גידול הצמחים.
    מאז ועד לשנים האחרונות השימוש במנורות לא גדל כפי שהיינו מצפים – בעיקר בשל שיקולי עלות / תועלת אשר הייתה נמוכה ולא כדאית. עבור מרבית האנשים אור השמש הנפלא עדיין היווה את האלטרנטיבה העדיפה לגידול הצמחים.

    כיום השימוש במנורות גידול לצמחים שכיח בקרב חקלאים, מגדלים ביתיים, חממות הידרופוניות, מערכי גידול Indoor, מייחרים, מנביטים ועוד, וזאת הודות לעובדה שההתקדמות הטכנולוגית המהירה של זמננו מייעלת ומשפרת את אפקטיביות המנורות בקצב מעורר תקווה, שני החוקרים הצרפתיים מהמאה ה-19 ודאי היו שמחים לשמוע על כך.

    ההיסטוריה והאבולוציה של מנורות הגידול

    המנורה של אדיסון
    תומס אדיסון קיבל פטנט על הנורה שלו בינואר 1880. צילום באדיבות: הארכיון הלאומי של ארה”ב

    בתחילת הדרך פיתוח טכנולוגיות תאורה מלאכותית לקח שלושה מסלולים שונים. הראשונה הייתה נורת להט, אשר אופיינה לאחר המצאת “נורת הליבון” של אדיסון. שנייה הייתה “תאורת קשת” (ARC LAMP), אשר מצאה את דריכת רגלה בעולם על ידי הפיכתה לבחירה הפופולרית עבור תאורת הרחוב. שלישית היו מנורות הפריקה אשר פותחו בתחילת דרכן באמצעות אדי כספית בסוף המאה ה19.

    בתחילת הדרך טכנולוגיות תאורת הקשת (ARC) הייתה הטכנולוגיה המועדפת על ידי החקלאים באותה התקופה, חברת סימנס (Siemens) אף ניהלה מחקר בשילוב תאורת הקשת ב1880 בשם העתידני ‘גינון חשמלי’ (Electro-horticulture).
    בשנת 1900, מנורות פריקת הגז עברו את ההתקדמות האבולוציונית הנדרשת לאחר שחלוצי החקלאים הטכנולוגים החלו להרהר ולערער על הסכנה שבשימוש במנורות המבוססות על גז כספית. בעקבות אותה מחאה יצרני המנורות החלו להשתמש בגזים אחרים שכללו נתרן, נאון וארגון אשר הראו הבטחה גדולה במהלך הניסויים שנערכו במכון בוייס תומפסון בשנות ה-30 (Boyce Thompson ). אך על אף התקדמות המחקרים, ייצורן והטמעתן בשטח של מנורות הנתרן בלחץ גבוה שאנו מכירים כיום כHPS וMetal Halide, החל רק בשנות ה50 וה60 של המאה ה20.

    ללא תלות בעננים או בעונות השנה: מנורות הגידול משנות סדרי עולם

    חשיבות הכנסת מנורות הגידול לשימוש נרחב אף יותר נובעת בראש ובראשונה מהעצמאות שהן מקנות למגדלים. מפעלי גידול הידרופונים מצליחים לייצר 13 מחזורי גידול של חסות בשנה, ללא תלות בעונות השנה, ללא חשיפה לתנאי מזג אויר קיצוניים, ללא עננים, מזיקים או בזבוז משאבים, כאשר כל זאת לא היה מתאפשר לולא הייתה זמינה תאורת גידול אפקטיבית שמעניקה לצמחים את האור הנחוץ להם בעלות כדאית ומשתלמת שתאפשר היתכנות עסקית.

    חוות גידול INDOOR. קרדיט: inhabitat

    איך בוחנים מנורות גידול לצמחים?

    “קניתי מנורה 600W”, “המנורה שלי מפיקה 15,000 לומינים”, “הLUX אצלי בחדר הגידול הוא 5,000”.
    וואט, לומינים, לוקסים, פוטקנדלס (Foot Candles), יעילות פוטונית, ספקטרום, DLI, PPFD, PAR, PPF – אלו הם רק חלק מאינסוף המונחים בהם משתמשים יצרני מנורות הגידול בכדי לאמוד ולשווק את המוצרים שלהם, אך למרות שהמונחים כולם מטרתם למדוד את התאורה, רק קומץ מהם מודדים את הערכים הרלוונטים לנו שעלינו לקחת בחשבון בעת בחירת מנורת הגידול.
    כאן נסקור את המונחים, נגדיר, נסביר, נתקן כמה אי הבנות נפוצות ובתקווה – נסייע לכם, המגדלים, להבין מה לבדוק בבואכם לבחור מנורת גידול.

    הפרמטרים המרכזיים

    כאשר חקלאי מקצועי שמבין עניין מגיע לבחון תאורת גידול הוא קודם כל יקח בחשבון שני פרמטרים מרכזיים: את היעילות והספקטרום של גופי התאורה, או במילים אחרות – עוצמת ההארה שהמנורות מספקות ביחס לכמות האנרגיה שנדרשת להפעילן בשילוב עם הספקטרום שהן מפיקות. שני הגורמים האלה הם שמניעים את כלל הפעולות שהצמח עושה ולכן הטכנולוגיה שתציע את היתרון הגדול ביותר מהבחינות הללו צפויה למצוא את עצמה בראש הערימה האבולוציונית של מנורות הגידול מסבה אושר רב למגדלים המשתמשים בה.
    מעבר לפרמטרים של העוצמה והספקטרום, ישנן נקודות נוספות שיש לקחת בחשבון כמו עלויות ייצור, משאבים, הפעלה, אורך חיים ועוד.

    יעילות\אפקטיביות (Efficacy)

    בבואכם לבחון מנורת גידול שאלו קודם כל – מה יעילותה?
    יעילות המנורה היא מדד אשר מצביע על כמות חלקיקי האור השמיש (PAR – Photosynthetically active radiation) עבור הצמחים שהמנורה מפיקה מכל וואט אנרגיה שהיא צורכת בשניה, או במונחים קצת יותר מקצועיים – μmol / w / s או μmol / j. מדובר על מדד חשוב מאוד שכן הוא משפיע לא רק על עוצמתה האמיתית של המנורה ויעילותה בגידול צמחים ובעידוד תהליכי הפוטוסיתנזה, אלא גם על ניצול אפקטיבי של החשמל לצרכי ההארה.

    צריכת החשמל על ידי מנורות הגידול היא עקב אכילס שמוכר למגדלים רבים שמתמודדים עם חשבונות חשמל גבוהים שמורידים את הכדאיות הכלכלית של הגידול תחת תאורה מלאכותית.
    בעזרת מדד היעילות, באפשרותנו לבחון כמה חשמל המנורה תצרוך לנו בכל שניה וכמה אור שמיש לצמח בספקטרום המתאים היא תפלוט בתמורה. זו גם הסיבה בגללה הספק המנורה אינו בהכרח מדד לקביעת עוצמת ההארה במנורות לד או כל מנורה אחרת. לכן כשאתם באים לרכוש מנורה אל תתנו לוואטים לסנוור אתכם, בידקו קודם כל מהי יעילותה על מנת לבצע בחירה נכונה של מנורה שלא רק שתגדל נהדר אלא גם תעשה זאת ביעילות יוצאת מן הכלל מבחינת צריכת האנרגיה.

    ספקטרום (Spectrum)

    קרדיט: astronomersgroup.org

    הספקטרום של מנורת הגידול שלכם הוא שיקבע מה התהליכים הביולוגים שיעבור הצמח – האם צמיחתו תהא נמוכה וצפופה או שמא יתארך ויפרח במהירות?
    הספקטרום למעשה מייצג את טווח ‘צבע’ האור שפולטת המנורה. מרבית יצרני המנורות מספקים את המידע הזה על מנת שהצרכנים יבצעו בחירה מושכלת שמתאימה לצרכי הצמחים שבחרו לגדל.
    צבעו של האור, או יותר נכון, היחס בין צבע אחד למשנהו בתוך ספקטרום המנורה הוא שמשפיע על המורפולוגיה (מבנה וצבע) הצמח. הצבע האדום מעודד פריחה, הצבע הכחול מעודד צמיחה ואילו את הצבע הירוק הצמח לא רואה כלל (זו הסיבה בגללה מגדלי INDOOR שמים מנורות ירוקות בחדרים, כדי שיוכלו להכנס בזמן ‘השינה’ מבלי להעיר את מנוחתם של הצמחים)
    בנוסף, ישנם צבעים שנמצאים מחוץ לטווח הPAR (Photosynthetically active radiation – קרינה המעודדת פוטוסינתזה) כמו UV ו-NIR (אולטרא סגול ואינפרא אדום) להם השפעה ישירה על ביולוגיית הצמח באופן שאינו קשור לתהליכי הפוטוסינתזה הרגילים.
    ההבנה שלנו את הצמח וצרכיו היא שמניעה קדימה את טכנולוגיות הגידול.

    טעויות נפוצות או – איך לא מודדים מנורה לגידול צמחים?

    לומינים הם לבני אדם – לא לצמחים!

    בני אדם וצמחים רואים את האור שונה מאוד זה מזה. בני אדם ובעלי חיים רבים אחרים משתמשים במה שנקרא “העקומה הפוטופית” בכדי להבחין בין צבעים ועוצמות אור בסביבה מוארת היטב.
    לומן (Lumen/lm) היא יחידת מידה אשר נועדה למדוד בדיוק את זה, את רגישות העין האנושית בתנאי הארה טובים וצורתה הפעמונית היא בדיוק הסיבה לשמה.
    ה”פעמון” (העקומה) מראה כיצד בני אדם רגישים יותר לאור בספקטרום הירוק מאשר בכחול או האדום.

    קרדיט: https://fluence.science/

    לוקס ופוט קנדל הם לומינים בשינוי אדרת

    לעומת זאת, לוקס (LUX) ופוט קנדלס (Foot candles) הן יחידות מידה למדידת עוצמת האור (Light intensity), באמצעות כמות הלומנים בשטח מסויים, כאשר ההבדל היחיד מבין השניים היא יחידת מידה שמשתמשים בה עבור מדידת השטח עצמו, כאשר LUX מודד כמות לומנים במטר מרובע (lumen/m2) ופוט קנדלס מודד כמות לומנים בפיט (feet) מרובע (lumes/sqf).

    ישנו שימוש נרחב ביחידות המידה הנ”ל בכדי לתאר עוצמות של תאורות גידול כאלה או אחרות, אך בעוד שיש בהחלט הרבה הגיון להשתמש בהם כאשר מתייחסים לתאורה מרחבית ביישומים ביתיים, מסחריים או תעשייתיים, אין כל הגיון להשתמש בהם כאשר מודדים צרכים של תאורה לגידול צמחים (אף על פי כן, ישנה אפשרות לבצע המרה מסויימת מלוקסים למדד רלוונטי – עליו נרחיב בהמשך).

    הסיבה לכך, כפי שציינו קודם היא שלומנים הם יחידת מידה למדידת כמות האור הנראה לעין האנושית הנפלט ממקור כלשהו, כאשר הרגישות המירבית היא בטווח של האור הירוק. ככל שיש יותר לומנים ככה האור יראה בהיר יותר.
    הבעיה בכל זה היא שהעין האנושית רגישה ביותר לאור ירוק (500nm עד 550nm) אך הצמחים רגישים יותר לאור האדום והכחול, עבורנו בני האדם האור אולי יראה “בהיר” מאוד אבל הצמחים לא “יראו” את האור באותה העוצמה, לכן, לומנים אינם מדד טוב למדידת כמות אור הזמינה לצמח לתהליכי הפוטוסינטזה או כפי שציינו – לומנים הם לבני אדם.

    ההמלצה שלנו לא להשתמש בלומנים או לוקסים בכדי לקבוע את עוצמות ההארה של מנורות הנועדו לגידול צמחים או את פוטנציאל הצמיחה של הצמח תחתיהן. מכשירים אשר מודדים LUX או Lumen לא לוקחים בחשבון את הספקטרום הספציפי אליו כוונה המנורה (רלוונטי במיוחד במנורות LED), במיוחד כאשר הספקטרום שם דגש על האור האדום והכחול ומסיר כמעט לחלוטין את האור הירוק. (טווח הPAR).

    המוכר בחנות אמר לך שיותר וואט זה יותר טוב? ובכן, לא בהכרח

    הרלוונטיות של לומנים לבדיקה האם גוף תאורה כלשהו מספק מספיק אור לצרכים שלנו, היא בערך כמו הרלוונטיות של מדידת כמות וואטים (WATT) של אנרגיה אותם גוף תאורה צורך מהשקע בקיר, כלומר חלקית ומוגבלת במקרה הטוב.

    וואט הוא יחידת מידה המציינת הספק חשמלי המוזן במעגל חשמלי כזה או אחר. בעבר, מגדלים השתמשו ביחידת המידה הזו בכדי למדוד את כמות האור המופקת ע”י גופי תאורה, נורת מנורת ליבון בהספק 100 וואט בהירה בהרבה ממנורת ליבון בהספק של 50 וואט, ושתי נורות מיצרנים שונים באותו הספק, יפיקו כמות דומה של אור מכיוון שהם משתמשים בעיקר בטכנולוגיה זהה. אם וואט היה אינדיקציה של בהירות, אז ניתן היה לחשב דיי בקלות את ההבדל בין גופי תאורה השונים, כלומר מנורה הצורכת 100 וואט מפיקה כמות כפולה של אור בהשוואה למנורה הצורכת 50 וואט בלבד. אז כיום, כשאנו מבקשים לרכוש מנורות גידול בעלות ספקטרום מותאם לצמחים וחסכוניות בחשמל, מנורות לד (LED) לגידול צמחים, מדידת הוואטים הופכת לרלוונטית הרבה פחות, אם בכלל. מדוע? ובכן, בהחלט יתכן מצב בו מנורת לד בעלת אפקטיביות נמוכה הצורכת 100 וואט אנרגיה, תפיק הרבה פחות אור ממנורה יעילה יותר הצורכת 50 וואט בלבד, כך שלא את כמות הוואטים יש למדוד אלא את הנתונים עליהם הרחבנו בהמשך המאמר.

    למרות עובדה זו, עדיין מרבית אנשי המקצוע, מוכרים בחנויות הידרו ומגדלים ישוו מנורות גידול צמחים מסוג לד במונחי וואט, פשוט משום שזה הסטנדרט הנהוג בשוק, על אף שאינו נכון או תקני מדעית. לכן כשתפגשו בפעם הבאה אדם שכזה, אל תחששו לתקן אותו וללמד אותו את הדרך הנכונה והמדוייקת יותר להתייחס ולמדוד מנורות גידול מסוג LED, למען כולנו.

    איך כן מודדים תאורת גידול? (ספקטרום, יעילות, PAR, PPF, PPFD, DLI)

    עד כה עברנו על המונחים שכולנו פוגשים בחיפושינו אחר מנורת הגידול האולטימטיבית ושלמעשה אין להם שום משמעות או חשיבות בבחינתה כמו לומינים, וואטים, לוקסים ופוט קנדל.. אבל איך כן נכון למדוד את המנורות? ובכן, ישנם מספר מונחים שעלינו להכיר בדרך להבנת הפרמטרים המכריעים בנוגע לאפקטיביות מנורת הגידול שלנו והם – PAR, ספקטרום, PPF, PPFD ו-DLI.

    PAR – קרינה פוטוסינטטית אקטיבית

    PAR – (קרינה פוטוסינתטית אקטיבית / Photosynthetic Active Radiation ) הוא מושג נפוץ בתעשיית תאורת הגידול, אך לעיתים גם המבלבל ביותר. PAR אינו מדידה כמותית כמו מטר או קילו, אלא מגדיר את סוג האור (מדענים קוראים לאור – “קרינה אלקטרומגנטית”) הנדרש בכדי להפעיל את תהליכי הפוטוסינתזה בצמח.
    באמצעות פוטוסינתזה, הצמחים ממירים את אנרגיית האור לאנרגיה כימית, שבאמצעותה הצמח מרכיב לעצמו את המזון הנדרש עבורו לגדילה ושגשוג (מקור המושג מיוונית: φῶς (פוֹס, אור), והמילה σύνθεσις סינתזה שפירושה הרכבה, יצירת חומרים מורכבים מחומרים פשוטים יותר, ולפיכך: פוטו-סינתזה – סינתוז או הרכבה באמצעות האור – מתוך ויקיפדיה.)

    ספקטרום – סך כל אורכי הגל המרכיבים את האור

    הדבר המעניין הוא שצמחים משתמשים (אולי רואים?) בטווח ספקטרום מאוד דומה לטווח אותו רואה העין האנושית, אך אורכי הגל שאנו רואים כבהירים יותר (כלומר, האור הירוק) אינם אורכי הגל היעילים ביותר לפוטוסינתזה.
    כידוע ישנם סוגי אור שונים המסווגים כ’נראים’ (כמו למשל אור הנר) או ‘בלתי נראים’ (כמו לדוגמא אינפרא אדום) לעין האנושית. מדענים מגדירים את אותם סוגי אור בעזרת ‘אורכי הגל’ שלהם. כל אותם אורכי הגל השונים מרכיבים יחדיו את הספקטרום האלקטרומגנטי. ספקטרום זה כולל בתוכו קרני רנטגן, גלי רדיו ואור אינפרא אדום (אף אחד מהם אינו גלוי לעין האנושית), אך גם את אור השמש, מנורות פלורסנט אור כחול ואדום ממנורות לד לגידול צמחים, או כל מקור אור כזה או אחר.

    לכן הדבר הראשון שיש להבין על PAR הוא שהוא אינו כלי מדידה אלא טווח יחסי בספקטרום האלקטרומגנטי (כל האור יחד הוא גם רק חלק מהספקטרום האלקטרומגנטי) ששימושי לצמחים לתהליכי פוטוסינתזה. מונחי המדידה שעלינו לקחת בחשבון הם דווקא הPPFD, PPF ו-DLI, אך עליהם נרחיב ממש עוד מעט.

    אז בחזרה לקרינה. קרינה פוטוסינתטית אקטיבית, או PAR, היא טווח של אורכי גל בתחום ה400-700nm (נאנומטר) בה צמחים משתמשים לביצוע תהליכי פוטוסינתזה. הספיגה היעילה ביותר נמצאת באמצע טווח ה (כחול)400 ואמצע בטווח ה600 (כתום-אדום). טווח PAR ‘מכוון’ ויעיל יותר מקדם צמיחה או פריחה מהירה יותר ויכול להוביל ליבול גדול יותר, אם כי עוצמת האור (Intensity) חשוב אף יותר מהספקטרום עצמו.

    כשהעוצמה מפצה על העדר ספקטרום אופטימלי

    להדגמת נקודה ה’עוצמה חשובה יותר מהספקטרום’ ניקח את מנורות הHPS למשל. הספקטרום של מנורות הHPS הנפוצות היום בשוק מכיל דיי הרבה אור בטווח ה-600nm ומטה, בחלק הכתום והצהוב של העקומה.

    קרדיט: eyehortilux

    הטווח הזה לא יעיל במיוחד עבור הפוטוסינתזה שאוהבת בעיקר אור אדום וכחול, אך נורות ה- HPS נחשבו במשך שנים לתאורה \ ספקטרום הטוב ביותר עבור הפרחה, מדוע?
    הסיבה לכך היא שעל מה ש’חסר’ (או יותר נכון עודף) למנורות הHPS בספקטרום הן מפצות בעוצמתן (אינטנסיביות).

    זו הסיבה לכך שנורות 1000 וואט HPS עדיין יעילות יותר לעומת דגמים מסויימים (ובעיקר מיושנים) של מנורות לד (LED) שמשווקות כתחליף למנורה של 1000 וואט. טכנולוגיית הלדים ועוצמתם פשוט לא הייתה בשלה מספיק בשנות 2009-10 , ולכן דגמים ישנים ואפילו דגמים חדשים ברמה ירודה של מנורות לד לגידול פשוט לא מצליחים לעמוד בעוצמתה של נורת הHPS. אבל היום, מנורות LED לגידול באיכות גבוהה בהחלט מצליחות להתחרות בעוצמת הHPS כאשר אם תשלבו עובדה זו עם הכוונה מדוייקת של הספקטרום בשילוב עם יעילות גבוהה הופכות אותן לאטרקטיביות אף יותר עבור המגדלים.

    לא רק עוצמה: בידקו את איכות וסוג האור

    איכות וסוג האור הם שיעלו לכם את היעילות והתפוקה מהמנורה שתרכשו וזאת מכיוון ש’לזרוק’ כמות גדולה של אור על הצמח לא זו החכמה כשאנו רוצים למקסם את הפוטנציאל הגנטי של הצמח בתקופת הצמיחה או הפריחה שלו.

    טעות נפוצה: התייחסות לPAR במקום לPPFD

    כפי שהבהרנו קודם, מונח הPAR אינו מודד את כמות האור, אלא רק את ‘איכות’ האור. מונח זה נמצא בשימוש לא נכון לעיתים ע”י יצרני מנורות ומגדלים כאשר הם מתייחסים למדידת האור ובאופן שעלול להטעות את הצרכן כותבים ערכים שלא באמת מייצגים את יעילותה או איכותה. כך למשל אנו עשויים לפגוש מנורות שיצרניהן יכתבו עליה כי היא מייצרת 750 PAR, אך למה הם בעצם מתכוונים? האם הכוונה היא לPPF של 750 umol/s או שהכוונה לPPFD של 750umol/s/m2? ובאיזה מרחק?
    למעשה סביר להניח כי המדידה שהם מתכוונים אליה היא ‘שטף פוטונים’ או ‘צפיפות שטף פוטונים’ בטווח הקרינה פוטוסינטטית אקטיבית (PAR) או בקיצור PPF ו PPFD (Photosynthetic Photon Flux, Photosynthetic Photon Flux Density. במידה ונתקלתם בנתון זה בבחינת מנורת גידול כלשהי אנו ממליצים לבקש הבהרות מהיצרן.

    אז איך כן מודדים מנורות גידול?

    בעת בחירת מערכת תאורה אשר תקדם ותייעל את תהליך הפוטוסינתזה יש להתחשב בשלוש מדידות* חשובות:

    כמה אור בטווח הPAR המנורה מייצרת (בגובה המנורה) = PPF
    כמה מהאור הזה זמין לצמח בכל רגע נתון (בגובה הצמח) – PPFD
    כמה אור הצמח מקבל במהלך פוטופריוד אחד (Photoperiod) , כלומר בסבב יום/לילה אחד – DLI

    *כל הערכים הנ”ל נמדדים במול (Mole)

    1. שטף פוטונים – PPF – Photosynthetic Photon Flux

    קרדיט: curiousplant

    הערך הראשון שתרצו לבדוק על תאורת הגידול שלכם הוא ‘שטף הפוטונים הכללי’ או בקיצור הידוע שהוסכם על ידי הקהילה המקצועית – ה’PPF’. הPPF מודד את סך כל האור בספקטרום הרלוונטי המיוצר ע”י מקור האור בכל שניה, או במילים אחרות PPF אומר לנו כמה PAR נפלט על ידי מקור תאורה כלשהו לשניה (במילים טכניות יותר, הPPF מודד לנו כמה פוטונים פעילים פוטוסינטתית נפלטים ע”י מקור התאורה לשניה), מדידה זו באה לידי ביטוי במיקרומול לשניה (μmol/s) ונכונה במיוחד למדידה בגובה המנורה עצמה טרם ‘אבדו’ פוטונים בתווך הגובה בין המנורה לצמח.

    על אף שמדידת הPPF בהחלט שימושית ופרקטית להבנת תאימות מנורת הגידול, יש לשים לב לעובדה שהיא לא אומרת לנו כמה אור נוחת בפועל על הצמחים או על כל משטח אחר, אלא רק את כמות האור הנפלט ממנורת הגידול עצמה.

    למרות חשיבותו של נתון זה, מסיבה כזו או אחרת, המון יצרניות של מנורות גידול אינן מפרסמות אותו.
    הסיבה לכך יכולה להיות העובדה שהדרך היחידה למדוד שטף פוטונים בצורה מדוייקת היא בעזרת כדור חלול ייעודי וגדול בצבע לבן שמחזיר אור (Integrating sphere) – כלי יקר מאוד המכיל סנסורים שמתעדים את פליטת הפוטונים כשמניחים בתוכו את גוף התאורה.

    2. צפיפות שטף פוטונים – PPFD – Photosynthetic Photon Flux Density

    הערך השני ואולי החשוב ביותר שכדאי להכיר הוא ה-PPFD, אשר מודד את ‘כמות האור’ שבפועל מגיעה לצמחים שלנו, או כפי שמדענים היו מגדירים את זה – מספר פוטונים אקטיבים פוטוסינטתית שמגיעים למשטח מסוים בכל שניה. הPPFD הוא בעצם מדידה נקודתית באיזור מסוים בחלל הגידול שלנו (בדרך כלל בגובה הצמח) והוא נמדד במיקרומול למטר לשניה (μmol / m2 / s).
    הPPFD דומה מאוד לLUX בכך שהוא מודד שטח מסוים (הדמיון בין הPPFD לLUX הוא כמו הדמיון בין הלומנים לבין הPPF).

    לצורך ההמחשה כדי להמיר לוקסים(lux) לצפיפות שטף פוטונים (PPFD) עלינו להכפיל את קריאת הלוקסים שלנו בגורם המרה רלוונטי.
    יחס ההמרה משתנה בהתאם למקור התאורה, לדוגמא: לאור שמש יש גורם המרה של 0.0185, מנורות HPS ניתן לחשב לפי גורם המרה של 0.0122 וכו’.
    כלומר במידה ומדדנו 34000 LUX בחממה שלנו אנו נכפיל את המספר הזה בגורם ההמרה שלנו, במקרה הזה הוא 0.0185 (שמש) נגלה שיש לנו PPFD של 629 umol / למטר / לשניה – הנוסחה לחישוב זה תהיה: 34000 * 0.0185 = 629 (בנוסחה זו לא התחשבנו באחוזי הסינון של חומר כיסוי החממה).
    אם ניקח לדוגמא נורת HPS 600 וואט המפיקה בממוצע 43000 לוקס במרחק תליה של 50 ס”מ ונכפיל אותו בגורם ההמרה הרלוונטי (0.0122) נקבל PPFD של 524.6 umol / למטר / לשניה (43000*0.0122=524.6).

    בדומה ניתן לעשות גם את החישוב ההפוך, בכדי להמיר מPPFD ללוקסים יש להשתמש בגורם המרה אחר, עבור אור השמש גורם ההמרה הינו 54, ואילו עבור מנורות הHPS הוא 82, כלומר 600 PPFD של אור שמש שווה ערך ל42230 לוקס ( 600 umol/s.m2 * 82 = 42,230 lux).

    על מנת לסייע לכם לבצע את ההמרה הנדרשת מלוקס לPPFD לפי אמצעי התאורה שלכם ריכזנו בטבלה את גורמי ההמרה לשימושכם:

     

    תנאי התאורה הטבעייםרמות LUX/PPFD ממוצעים
    שמש ישירה32000 – 120000 לוקס / 592 – 2200 umol
    אור יום/צל חלקי10000 – 25000 לוקס / 185 – 463 umol
    יום מעונן1000 – 2000 לוקס / 19 -37 umol
    שקיעה/זריחה400 לוקס / 7.4 umol
    ירח מלא1 לוקס / 0.0185 umol
    לילה ללא ירח< 0.01 לוקס / < 0.000185 umol

     

    של האם וכמה אור תצטרכו להוסיף בחממה בחורף בכדי לשמר את ייעילות הגידול שלכם, או האם מנורת הנל”ג שלכם מפיקה מספיק אור עבור שטח הכיסוי הרצוי. כמו כן הם יסייעו לכם במידה והחלטתם להחליף את מנורות הHPS הישנות שלכם במנורת לד חדישה לגידול צמחים ואתם רוצים לדעת כמה נורות לד תצטרכו.

    אך מכיוון שלוקסים אינם לוקחים בחשבון את הצרכים הפוטוסינתטיים של הצמח, יש להשתמש בנוסחאות אלו להערכה בלבד ובכדי להגיע לנתונים מדוייקים יש להשתמש בציוד מתאים לכך. עם זאת, מכיוון שציוד למדידת PPFD (מד PAR, או חיישן קוונטי) הינו יקר מאוד (מתחיל באלפי דולרים), ולוקסים ניתן למדוד בעזרת ציוד מאוד נגיש, וישנן מגוון אפליקציות שיעזרו לכם לעשות זאת אפילו בעזרת הטלפון החכם שלכם, ברוב המקרים ניתן בהחלט להסתפק בהערכה זו.

    לצערנו עקב ריבוי דגמים וספקטרומים בתחום תאורת הLED לגידול צמחים בשוק, אין נוסחה מספקת להמרת קריאת לוקסים תחת מנורות אלה לPPFD וברוב המקרים נצטרך לסמוך על היצרנים ולהתייחס לנתוני המדידה אותם הם מספקים עבורנו.

    *שימו לב לנתוני PPFD מוגזמים מצד יצרני התאורה בבואכם לרכוש מנורת גידול, כדאי לבדוק באיזה מרחק הם נלקחו מהמנורה ולוודא שאין מדובר במרחק קרוב בצורה לא ריאליסטית עבור תאורת גידול.

    כמו כן חשוב לקחת בחשבון את העובדה שמדידה בנקודה אחת בלבד באיזור הגידול אינה מהווה אינדיקציה מספקת עבור הארת שטח הגידול כולו. בכדי לקבל מדידה מדויקת יותר יש לקחת מדידות מרובות על פני כל השטח, בנקודות ובמרחקים שונים.

    ככל שנתרחק ממקור התאורה השטח בו יפגעו הפוטונים יגדל בחזקת יחס המרחק, כלומר אם נתרחק פי שתיים, שטח הכיסוי יגדל פי 4, אם נתרחק פי 3, שטח הכיסוי יגדל פי 9, כך גם צפיפות הפוטונים (PPFD) הפוגע בעלי הצמח יקטן באותו האופן, כלומר פי ריבוע יחס המרחק.
    למשל אם נתרחק פי שניים ממקור התאורה, קריאת הPPFD תקטן פי ארבע ואם נתרחק פי שלוש, הקריאה תקטן פי 9 – תהליך זה נקרא “חוק ריבוע ההפכים” אולי יצא לכם ללמוד עליו בשיעורי הפיזיקה בבית ספר.

    החשיבות של כל זה עבורנו, היא שכאשר אנו באים לחשב את כמות התאורה הנחוצה עבור חלל הגידול שלנו, יש לקחת בחשבון את המרחק התלייה של גופי התאורה מהצמחים עצמם. מנורה בעלת PPFD מסוים במרחק תליה של מטר, תרד לעוצמת הארה של 25% בלבד במרחק של 2 מטר, ל11.11% עוצמה במרחק של 3 מטר, ול6.25% עוצמת הארה בלבד במרחק של 4 מטר, בהשוואה לקריאה המקורית (במרחק של מטר מהצמח).

    דוגמא לנתוני PPFD המתקבלים מספק המנורות, שימו לב שעוצמות הPPFD משתנות בהתאם לגובה תליה

    ככל שהאור קרוב יותר, כך יותר “חלקיקי אור” (פוטונים) נוחתים על עלי הצמחים. הרחקת המנורה לו במקצת יכולה להשפיע רבות על רמות הPPFD שהצמחים שלכם מקבלים ויש לקחת את זה בחשבון כאשר בוחרים תאורה מתאימה לחלל הגידול שלנו.

    לשימושכם טבלה המציגה את צרכי הPPFD של צמחי מזון שונים:

    סוג צמחמינ’ PPFD (μmol/m²מקס’ PPFD (μmol/m²ממוצע PPFD (μmol/m²
    עגבניה170200185
    פלפל70130100
    מלפפון100200150
    קנביס רפואי בתקופת צמיחה280400350
    קנביס רפואי בתקופת פריחה6501100
    *ללא תוספת CO2
    850
    סחלבים80130105
    ורדים170200182
    חסה200295250
    פטרוזיליה200320270
    תרד295385340
    תותים

    3. אינטגרל הארה יומי – DLI – Daily Light Integral

    אז כפי שאמרנו PPFD הינה מדידה של עוצמת אור בנקודה מסוימת, אבל מה שבאמת מעניין את הצמחים הוא סך כל ‘חלקיקי האור’ הנוחתים על העלים ביממה, או במילים אחרות, סך כל הפוטונים האקטיבים פוטוסינטתית הנקלטים ע”י עלי הצמח במהלך מחזור ההארה היומי.
    וכאן אנחנו מגיעים לנתון השלישי שלנו אשר מודד את סך האור המועבר לצמח מדי יממה, ניתן לראות בו כ’מינון תאורה יומי’ הנדרש על ידי הצמח.
    הסה”כ הזה ידוע בשמו המקוצר DLI או Daily light integral, והוא נמדד במולים למטר מרובע ליממה (mol/m2/d).

    ברור שאם משאירים את האורות דולקים זמן רב יותר, הצמחים יספגו יותר אור, כלומר מנורות המפיקות רמות PPFD גבוהות הדולקות על פני זמן הארה (Photoperiod) קצר יותר, יכולות לספק את אותו הDLI כמו מנורות בעלות רמות PPFD נמוכות יותר הדולקות על פני זמן הארה ארוך יותר.

    אך הגדלת ‘אורך היום’ אינה מועילה בהכרח לכל הצמחים וישנם צמחים שזקוקים לשעות חושך בכדי ‘לעבד’ את כל אותן מולקולות מבוססות פחמן שנוצרו בתהליך הפוטוסינתזה, וזו הסיבה לכך שברוב המקרים חשיפת הצמחים לתאורת גידול במשך 24 שעות ביממה לא תגדיל את שיעור הצמיחה ואף תפגע בה.
    כמו כן, צמחי מרפא רבים (כדוגמת הקנאביס) דורשים בממוצע כ6 שעות של חושך במהלך השלב הוגטטיבי שלהם ו 12 שעות חושך במהלך מחזור הפריחה בכדי לגדול בצורה טובה ובריאה. שינוי מחזורי האור / חושך של חלל הגידול שלכם יכול לבלבל את הצמחים ולהשפיע על התפתחותם.

    לכל צמח יש את דרישות הDLI האופטימליות שלו, אך יש לו גם נקודות מינימום ומקסימום המאפשרות לו לשמר יכולות צמיחה תקינות.
    יותר מדי אור יכול לגרום להלבנה ולשריפת עלים מאחר והתהליכים הפנימיים של הצמח אינם מסוגלים להתמודד עם העמסת האור, אך עם מעט מדי אור הצמחים לא יצליחו לגדול בצורה תקינה ובדרך כלל יתחילו להתארך בחיפוש אחריו.

    הDLI הממוצע על פני שטח כדור הארץ נע בין 5 ל 60 מול/ למטר מרובע / ל24 שעות (mol/m2/d) בהתאם לעונת השנה, אורך היום, קו הרוחב בו אנו נמצאים וכמובן כמה מעונן באותו היום.
    כפי שניתן לראות בטבלה למעלה, עוצמות הארה של שמש יכולות להגיע לPPFD של מעל 2200 מיקרומול בשעות שיא, אך הצמחים שגדלים בחוץ אינם מקבלים את כל אותם ה2200 מיקרומול במהלך כל היום, כפי שניתן לראות בבוקר ובערב קריאות הPPFD הן נמוכות בהרבה, ולכן סביר שהממוצע PPFD היומי לא יגיע אפילו למחצית מהPPFD בשעות השיא.

    חשוב לקחת את הפרמטרים האלה בחשבון כאשר בוחרים תאורת LED לגידול צמחים או כל תאורת גידול אחרת, יותר מדי אור זה לא דבר טוב בהכרח, אך כך גם מעט מדי אור.

    רוב מגדלי הINDOOR בדרך כלל לא צריכים לדאוג בקשר לDLI, מכיוון שלמרות ההבדל בעוצמות התאורה בין סוגי המנורות, זמן ההארה כבר בדרך כלל מוגדר מראש ועומד על 18 שעות עבור השלב הוגטטיבי ו12 שעות עבור שלב הפריחה והנתון שיש להשלים הוא הPPFD של המנורה בגובה תליה מסויים ע”פ החישוב שהסברנו לעיל.

    לעומת זאת מגדלי חממות, בבואם לתכנן את דרישות התאורה שלהם צריכים להתחשב בDLI הממוצע במהלך תקופות שונות בשנה, כאשר עוצמות התאורה, למשל בסוף הסתיו או בחורף, נמוכים בהרבה לעומת עוצמות התאורה בתקופת האביב או הקיץ (לפחות בישראל).
    רק לעיתים רחוקות הDLI היומי בחממות עולה על 28 מול / למטר מרובע / ליום, ומכאן הצורך בתאורה משלימה.

    מכיוון שהDLI נמדד במול (mol) ל24 שעות והPPFD נמדד במיקרומול (μmol) לשניה, בכדי לחשב את הDLI עלינו להכפיל את ממוצע הPPFD בזמן ההארה (photoperiod) ולחלק ב 1,000,000.

    אם אתם מתגעגעים לבית הספר יש לנו נוסחא שתעשה לכם קצת נעים על הלב ותסייע לחשב את הDLI מתוך נתוני הPPFD הזמינים לכם:

    נוסחת חישוב DLI ע”ב הPPFD

    DLI = PPFD x (3600 שניות x photoperiod) / 1,000,000
    PPFD: umol/m2/s
    שעה 1 = 3600 שניות (זמן הארה נמדד בשעות)
    1,000,000 מיקרומול (μmol) = אחד מול (mole)

    לדוגמא : 750umol/m2/s x (3600s x 12h) / 1,000,000 = 32.4 moles/d

    נוסחת חישוב PPFD ע”ב הDLI

    PPFD = DLI (mol) / photoperiod / 60 שניות 60 / דקות x 1,000,000 = PPFD µmol/m²
    DLI: mol/m2/d
    שעה = 60 דקות, דקה = 60 שניות

    לדוגמא: 17mol/m2/d / 16h / 60m / 60s x 1,000,000 = 295.1µmol/m²

    כמות הפוטונים הכללית המגיעה לעלי הצמח בזמן הארה מסוים, כלומר DLI, הוא הגורם המכריע בכמה מהר ובאיזו יעילות יצליחו אותם צמחים לייצר סוכרים, לגדל תאים חדשים או במילים אחרות – לצמוח.
    ברגע שאנו יודעים את הDLI המועדף על הצמחים או האצות שלנו, ניתן בקלות לאפיין את מערכת התאורה שתספק את כמות האור הנדרשת, תכנון פרמטר התאורה בכל חלל גידול מתחיל בהגדרת הDLI הנדרש!

    ערכי DLI אופייניים לסוגי גידולים נפוצים

    במידה וערכי הDLI של הצמח הספציפי אותו תרצו לגדל אינם ידועים לכם, ניתן להיעזר בערכים הממוצעים המופיעים מטה.

    גידול בחממה:

    צמיחה וגטטיבית (חסות\תבלינים) – מינימום 13-17mol / למטר מרובע / ליממה
    פירות וירקות / הפרחה (פלפלים, עגבניות, קנביס רפואי) – 20-40mol / למטר מרובע / ליממה

    גידול INDOOR:

    מיקרוגרינים (microgreens) – מינימום 6-12mol / למטר מרובע / ליממה
    צמיחה וגטטיבית (חסות\תבלינים) – מינימום 12-17mol / למטר מרובע / ליממה
    פירות וירקות / הפרחה (פלפלים, עגבניות, קנביס רפואי) – 15-40mol / למטר מרובע / ליממה

    לסיכום

    אם הייתם מספיק מרוכזים ונחושים והצלחתם להגיע עד לכאן הרשו לנו קודם כל להצדיע לכם ולומר כל הכבוד! אנו יודעים שעל אף שהיה נחמד אם הבנה של תחום מנורות הגידול היה פשוט וקל ולא דורש מאיתנו לחזור לימי החטיבה והתיכון זה היה עדיף, אבל המציאות היא כזו שישנה המון דיסאינפורמציה, גם (ואולי בעיקר?) אצל אנשי המקצוע ומוכרני ההידרו שמבלבלים אתכם עם נתונים שאינם רלוונטים ולא מובילים אתכם לתוצאות הגידול שקיוויתם להשיג.

    במקרה של תאורת הגידול אין יותר מדי מקום לפרשנויות, מדובר על מדע אובייקטיבי שלאחר שהובן הופך פשוט ואינטואיטיבי ועתה, לאחר שהבנתם מה כן ולא חשוב בבחינת מנורות הגידול, יש לכם את כל הכלים לבצע בחירה מודעת ואפקטיבית של מנורת הגידול האידאלית עבורכם.


    מנורות הגידול המומלצות על ידי NATURE TECH

    לאחר בחינה מדוקדקת, בדיקות מעבדה ומחקר שביצענו כאן בנייצ’ר טק, בחרנו לעבוד אך ורק עם מנורות שאנו בטוחים ביעילותן ותפוקתן, כמו בצריכה האנרגטית הנמוכה שלהן.

    לחצו כאן לצפייה במנורות

    נסו בבית: איך לגדל תות שדה ולהשריש את שלוחותיו

    הוא מתוק וטעים ועושה טוב על הלב ואיזה כיף שדי בשמש ישירה ומספיק רצון כדי לגדל אותו לעצמנו בבית. כשהטמפרטורות עולות מקבל שתיל התות מעין פרץ אנרגיה בו הוא שולח שלוחותיו על מנת להתרבות לקראת עונת הגידול הבאה, מכל אחת מהשלוחות הללו באפשרותנו ליצור שתיל תות חדש לחלוטין. כאן סקרנו את מה שחשוב שתדעו כשאתם מגדלים תות שדה ודרך אחת, זולה ומוצלחת, להשרשת שלוחות התות.

    מתי שותלים תות שדה?

    על אף שניתן למצוא את שתילי התות בכל המשתלות בארץ החל מעונת הסתיו, ניתן לשתול אותו עד האביב. במידה ובחרתם לשתלו בסתיו, קחו בחשבון שהוא יזדקק למעט סיוע עם חיפוי ניילון בימים הקרים במיוחד בחורף. אם אין לכם כוח להתעסקות עם כיסויים ושמירה על שלומו, אתם יכולים פשוט לשתול אותו לקראת האביב כשמתחיל להתחמם. השותלים בסתיו עשויים להנות מפירותיו (שבוטנית אינם באמת פירותיו, פירוט בהמשך) כבר בדצמבר אך גם עלולים להיתקל בעצירת צמיחה בתקופה הקרה עד שיתחיל להתחמם. השותלים באביב יתחילו לראות צמיחה ופריחה מהר יחסית ויהנו מיבול כבר תוך חודש.

    התרבות התות

    בחודשי הקיץ שתיל התות יבקש להתרבות ולהכין את צאצאיו לשנה הבאה. הוא עושה זאת באמצעות שלוחות שמשתרשות במפרקיהן והופכות במהרה לשתילי בת בריאים שיניבו כבר בעונה הבאה. על אף שצמח התות הוא רב שנתי, המגדלים יבחינו בירידה בכמות ובגודל היבול כבר בשנה השניה וזו הסיבה בגללה מרבית החקלאים והמגדלים הביתיים מעדיפים להשתמש בצמחי הבת שיצאו מהשלוחות במקום לשמור על צמח האם.

    מעניין לדעת שכפי שצויין קודם, התות העסיסי שאנו אוכלים אינו הפרי האמיתי אלא ‘מקבץ פירות’ בלבד, כלומר הוא משמש כמצע לפירות האמיתיים שהם אגוזיות קטנות, מה שאנו מכנים בטעות ‘זרעים’, הנמצאות בחלקו החיצוני. באגוזיות הללו נמצאות השחלות והזרעים. איננו ממליצים למגדל הביתי המתחיל לזרוע תות שדה מכיוון שמדובר על מיומנות שמצריכה ידע ותנאים שהופכים את ההנבטה למורכבת יותר, לכן הדרך הקלה והמוצלחת ביותר לגדל תות ביתי היא באמצעות שתילים שקונים במשתלה.

    תנאי גידול

    שתיל תות השדה אוהב שמש מלאה וניתן לגדלו באדמה או במערכות הידרופוניות. במידה ואתם מגדלים באדמה, התות אוהב השקייה בינונית, כלומר אדמה מנוקזת ולחה בלבד (לא רטובה) ובהידרופוניקה ניתן לגדל עם או בלי מצע גידול. לקראת האביב מומלץ לדשן את האדמה על מנת לאפשר לו לצמוח ולהניב את פירותיו ללא מחסורים תזונתיים. שימו לב, התות רגיש למחלות ומומלץ לשתלו במצע מנותק כשפירותיו לא נוגעים באדמה, או באדמה עם יריעה המפרידה בינה לבין הפירות.

    השרשת שלוחות התות

    כפי שציינו קודם, אחת מדרכי ההתרבות של התות היא בשליחת שלוחות שמשתרשות באדמה. במידה ושתיל התות שלכם נמצא באדנית או במערכת הידרופונית ולשלוחותיו אין היכן להשריש ולגדול, ניתן לסייע ידנית בהשרשתן ובשתילתן במיקום חדש.

    אחד האופנים הבטוחים יותר להשרשת שלוחת תות שדה הוא באמצעות שקיות ZIPLOCK קטנות שמקנות שמירה על לחות והגנה מפני קור בחורף. השיטה הזו קלה, זולה ובעלת אחוזי הצלחה גבוהים. ניתן ליישמה עם אדמת שתילה למגדלים באדמה או עם מצע קוקוס פרלייט למגדלים ההידרופונים.

    שימו לב: כל עוד השלוחה מחוברת לצמח האם היא מקבלת ממנו הזנה ומים, נתקו את השלוחה רק לאחר שהשרישה והחלה להתבסס דיו במצע.

    השרשת שלוחת תות שדה בשקיות קטנות

    מה נדרש?

    • צמח תות שדה שהוציא שלוחות
    • שקית זיפ-לוק קטנה
    • מצע גידול סופח – אדמת שתילה / קוקוס / פרלייט / FLEXY PLUG
    1. זהו את השלוחות והמפרקים
      השלוחה נראית כמעין גבעול שיוצא מצמח התות. המפרק, אשר ממנו מתחיל צמח הבת, הוא הנקודה בה הגבעול מתקפל ואותו יש לטמון באדמה לחה או בפלאג כפי שמוצג בתמונות על מנת שישריש.

      מפרק בשלוחת תות שדה

      מצע ההשרשה שבחרנו הוא FLEXY PLUGS, פלאגים של כבול עם פולימר אורגני, מצע סופח ואורירי
    2. הכניסו את המפרק למצעהכניסו כס”מ מקצה המפרק לתוך מצע הגידול הלח שבחרתם כך שגבעולו ועליו יוצאים מחוץ לשקית. הדקו את השקית סביב הגבעול והניחו את השקית בקרבת צמח האם, אל תנתקו עדיין את השלוחה.
      השרשת שלוחת תות שדה
    3. השרשה וניתוק השלוחה
      לאחר כשבוע אמורה להתחיל להתפתח מערכת שורשים ממפרק שלוחת התות. כאשר מערכת השורשים גדולה מספיק ניתן לשתול את השלוחה באדמה או בעציץ, לאחר שהצמח התבסס והתאקלם במיקומו החדש, נתקו את השלוחה מצמח האם.
      מגדלים הידרופונים יכולים לנתק את השלוחה שהושרשה מספיק ולהעביר לכוס גידול במערכת הידרופונית.

    גידול תות שדה והשרשת שלוחות הידרופונית
    תות שדה במערכת הידרופונית AIRPONIC

    לחצו על התמונה למעבר למדריך בניית מגדל תותים מדליים ב15 דקות

    מדריך יצירת מגדל תותים ב15 דקות

    זהו, ברכות, יש לכם שתיל תות שדה נוסף שתוכלו לגדל ולהנות מפירותיו!

    צפו בוידאו: שבוע אחרי שעבר סדנה למתחילים בנה חממה הידרופונית ביתית לתפארת

    ניסים השתתף בסדנה ההידרופונית האחרונה שהתקיימה ביום שישי וכבר ביום ראשון הופיע אצלנו כדי להצטייד בכל החלקים שנחוצים כדי להרכיב את המערכת ההידרופונית שתכנן. התוצאה המופלאה לפניכם.

    את החממה בגודל של 2*2 בנה בעצמו בחצר ביתו ובשטח הקטן הזה ביקש למקסם את יכולת הגידול שלו כדי שהילדים והנכדים שמגיעים בשישי יצטיידו ויקטפו תוצרת טרייה שאינה מרוססת.
    כדי להגשים את החלום, ניסים בנה 3 מערכות NFT אנכיות של 4 קומות, 2 עם צינורות UPVC לבנים ו-1 עם תעלות מלבניות עם מכסה נשלף. בנוסף הוא בנה מערכת דליים הולנדים כדי לגדל צמחים גדולים יותר שדורשים מקום נפרד למערכת השורשים ולפירות.
    את הכל הוא מגדל ומתחזק עם הידע שרכש בסדנה ולנו לא נותר אלא להתמוגג ולשמוח שעוד אזרח ישראלי הכניס את החקלאות העירונית ההידרופונית לחייו ובכך לקח אחריות ושליטה על איכות, לפחות חלקית, של המזון שהוא צורך.


    לניסים אנחנו אומרים – כל הכבוד, אתה ושכמותך הם הסיבה בגללה אנו עושים מה שאנו עושים.
    לכם אנו אומרים – בואו לסדנה ותתחילו לגדל מיד בסיומה!

    מה עושים בסדנה הידרופונית מעשית?

    1. לומדים ת’כלס – מה עושים? איך? מתי? כללי תחזוקה, דישון וגידול נכונים.
    2. בונים מערכת NFT ל8 צמחים שלוקחים הביתה
    3. נכנסים לקבוצת וואצפ של חברי הקבוצה כדי לשמור על קשר, להתייעץ ולעדכן!

    רוצים לדעת עוד? לחצו כאן

    מגדל/ת הידרופוני? ענה/י על הסקר ותוכל/י לזכות בפרסים!

    מגדלים הידרופונים יקרים, הרשו לנו לומר לכם כמה מילים של הערכה; בעינינו אתם החלוצים, מניפי הדגל ונושאי הבשורה, אתם אלה שעוזרים, הלכה למעשה, לשנות את העולם. אנחנו יודעים, לרובכם זה עניין יותר אישי, פחות ברמת ה’משימה האנושית’, אבל בפועל אתם אלה שמביאים את המחר ומסייעים על ידי התנסות ודוגמא אישית לסלול דרך להבראת העולם והחייאת החקלאות, באופן אקולוגי, יעיל ובריא יותר לכולם.

    כחלק מתהליך הלמידה, השיפור וההתאמה של הגידול ההידרופוני לצרכיו של האדם הפשוט, הקהילה, העסקים והמוסדות, אנחנו ממש זקוקים לפיסה מדעתכם וקצת ‘לחפור במוחכם’ על מנת לשפר, לייעל, להתאים ולמטב את בתכנים, הפתרונות הטכנולוגים שלנו, הסדנאות והקהילות שאנו מביאים לאויר העולם.

    על מנת ללמוד על המגדל ההידרופוני, אופיו, אתגריו וניסיונו בנינו סקר והעמדנו להגרלה בין המשתתפים 25 מעטפות מלאות זרעים (שמיר, כוסברה, פטרוזיליה, רוקט וכו’ – יחד בכל מעטפה) עם 50 Flexy Plugs לזריעה הידרופונית מוצלחת.

    ההגרלה תתבצע ב31.12.18

    25 הזוכים יפורסמו באתר, בעמוד הפייסבוק שלנו ובניוזלטר – המשיכו לעקוב!

    ניסוי בבית ספר: האם עדיף לגדל עגבניות בהידרופוניקה או באדמה? התוצאות חד משמעיות

    הודות להשתלבות לימודי הידרופוניקה ביותר ויותר בתי ספר ברחבי העולם, הסקרנות הטבעית של הילדים ובני הנוער זוכה לביטוי נוסף בעריכת ניסויים ומחקרים על עולם הצומח באמצעות טכנולוגיה ובמדדים מדעיים. אחד הסיפורים היותר מעוררי השראה שפגשנו היה באתרה של אשלי, תלמידת תיכון לקויית ראייה מלידה, אשר הגישה ליריד המדע של גוגל ניסוי שעשתה במסירות ונחרצות, המשווה גידול שתילי עגבניות בהידרופוניקה לעומת באדמה. תוצאות הניסוי מרתקות, וכך גם סיפורה האישי.

    יריד המדע של גוגל הוא תחרות מדע בינלאומית הפתוחה לנערים ונערות בני ובנות 13-18 מכל העולם (להוציא מספר מדינות, לרוב כאלו שהמערב מטיל עליהם סנקציות) המעלים לאתר אינטרנט משל עצמם ניסוי מדעי שערכו דרך שלבי התזה הנבדקת, ביצוע הניסוי והפקת המסקנות. שלושת הניסויים הזוכים בתחרות מקבלים פרסים שווים כאשר הראשון שבהם הוא טיול לאיי גלפגוס מטעם נשיונל ג’אוגרפיק ומלגה על סך 50,000$. המקום השני והשלישי זוכים גם הם במלגה על סך 15,000$. חלק מדרישות התחרות היא לכתוב סיכום אישי אודות התלמיד/ה שעורכ/ת את הניסוי.

    הידרופוניקה בבית ספר - לימודי חקלאות עירונית
    אשלי, תלמידת תיכון מעוררת השראה, מודדת את גובה שתילי העגבניה בניסוי שערכה

    הכירו את אשלי. תלמידת תיכון בת 15 אשר נולדה עם מצב רפואי שגרם לעיניה לרצד קדימה ואחורה, תופעה הנקראת ניסטגמוס. הרופאים כבר אמרו לאימה שעליה לרשום את אשלי למסגרות חינוכיות המיועדות לעיוורים. אך בעזרת הרבה אימונים ואמונה, אשלי התגברה על האתגרים והשתלבה במסגרות ‘רגילות’. כיום, 15 שנה אחרי, היא מספרת שהודות למחשבים הניידים שמלווים בימינו את תכנית הלימודים בבית הספר היא מסוגלת לעקוב אחר המצגות וכי היא בעלת הציון הממוצע הגבוה ביותר מבין כל חברי כיתתה.

    עשוי לעניין אותך גם:

    גידול עגבניות בבית המדריך המלא: מזריעה עד קטיף (גידול באדמה)

    מדריך גידול עגבניות הידרופוני למקצוענים

    האם עדיף לגדל עגבניה בהידרופוניקה או באדמה?

    גידול הידרופוני של עגבניות לעומת גידול באדמהאמירה השגורה בפי המגדלים ההידרופונים היא שהצמחים השתולים במערכות הידרופוניות גדלים מהר ובריא יותר, ובאמת, אם גם אתם ניסיתם פעם לעשות השוואה סביר להניח שהייתם עדים לכך. אך אשלי ביקשה לבדוק את ההנחות האלה באופן מבוקר ולהבין אם אכן ההידרופוניקה מראה ‘ביצועים’ מרשימים יותר ואם כן אז עד כמה קצב הצימוח מהיר יותר, ועד כמה הצמחים ההידרופונים בריאים יותר?

    דישון הידרופוני לעומת גידול באדמה

    הידרופוניקה היא שיטת גידול המבססת את הזנת הצמח על דשנים מינרלים מסיסים המיועדים למהילה במים והנגשתם ישירות לשורשי הצמחים לעומת חיפושם באדמה. הדשן ההידרופוני מורכב למעשה ממלחים אשר מתמוססים לחלוטין במים ומייצרים באמצעות היונים המרכיבים אותם, מטען חשמלי המאפשר את התהליכים הכימיים, הביולוגים והפיזיים של הצמח (זו הסיבה בגללה אנו מודדים מוליכות חשמלית – יותר מוליכות = יותר דשן במים). הצמחים עצמם שתולים במצע גידול אינרטי ללא שום ערך תזונתי או ללא מצע כלל (כמו בשיטות NFT, DWC, RDWC, אירופוניקה ועוד)

    אם כן, הדישון ההידרופוני מנגיש באופן מידי ומאוזן את התזונה הנחוצה לשורשי הצמחים, כך שהיא זמינה להם כל הזמן והם אינם צריכים לחפש אחריה. זהו למעשה ההבדל המרכזי והגדול ביותר בין גידול הידרופוני לגידול באדמה – באדמה הצמחים מחפשים את המינרלים להם הם זקוקים אשר מופקים באופן טבעי מפעילות בקטריאלית של ריקבון החומרים האורגנים בה, תהליך ארוך יחסית ושאינו מדיד, אחיד ועקבי, לעומת דישון הידרופוני שמעניק לצמח באופן מידי, עקבי וממושך, את כל התזונה לה הוא זקוק ישירות במים באופן הניתן למדידה והתאמה מדוייקת.

    בשלב הזה בדר”כ עולות שאלות בנוגע לאיזה מצורות ההזנה טובה ונכונה יותר לצמחים ולסביבה, אנו לא נתעסק בשאלה הזו כאן, אך אנו כן מפנים אתכם לכתבה ישנה שהכנו בנושא ועוסקת בדיוק בכך. לחצו כאן. 

    מכיוון שאופן הדישון הוא המבדיל העיקרי בין הידרופוניקה לגידול באדמה, זהו המדד היחיד שאשלי יצרה בו הבדל בין שני מערכי הגידול שהקימה.

    ניסוי הידרופוני בבית הספר: איך משווים?

    אשלי ביקשה לבדוק את ההנחה לפיה גידול הידרופוני מביא לצמיחה מהירה ולהתפתחות מואצת של הצמח על ידי השוואת 6 צמחי עגבניה הולנדית שיגודלו בשקים מלאים באדמה מקומית מעורבבת עם תוספי דישון, לעומת 6 צמחי עגבניה הולנדית שיגודלו במערכת שקים הידרופונים שאינה מחזורית.

    על מנת לבדוק האם הדישון ההידרופוני מקנה יתרון כלשהו לצמחי העגבניות לעומת הגידול באדמה, אשלי דאגה לייצר תנאים סביבתיים, גנטיים ומשאביים זהים עבור שתי קבוצות הצמחים.

    1. אשלי לקחה 12 שתילי עגבניה הולנדית בעלי גנטיקה זהה וחילקה אותם לשתי קבוצות: 6 לאדמה ו-6 להידרופוניקה. כל 12 הצמחים נשתלו בשקי שתילה. את האדמה לניסוי לקחה אשלי מאדמה בקרבת בית הספר ודישנה אותה באמצעות דשן המיועד לאדמה על מנת להשלים חוסרים שיתכן והיו בה. את השקים ההידרופונים מילאה אשלי בתערובת של קוקוס, כבול ופרלייט – מצעי גידול אינרטים שמאפשרים ספיחה טובה של מים בשילוב עם איוורור ברמה טובה.
    2. השקייה – שני מערכי הגידול קיבלו את אותה כמות מים באמצעות טפטפות – כ9 פעמים ביום. המערך ההידרופוני קיבל את הדישון שלו באמצעות מי ההשקייה.
    3. את שני מערכי הגידול מיקמה אשלי באותו המקום – חממה בית ספרית שהעניקה להם את אותה מידה של שמש, אויר, פחמן דו חמצני, לחות וטמפרטורה.
    עגבניות שיצאו בשתילי העגבניות שגדלו בהידרופוניקה בניסוי של אשלי

    המדדים שנבדקו בניסוי: גובה, מספר עלים, בריאות הצמח

    הפרמטרים באמצעותם ניסתה אשלי לבחון את הצלחת הגידול בשתי השיטות הם: גובה, מספר עלים ובריאות הצמח. היא ביצעה מעקב שוטף אחת התפתחות הצמחים, השקתה, דישנה, מדדה וספרה ויצרה גרפים העוקבים אחר הנתונים אשר בסופו של דבר הביאו למסקנה חד משמעית.

    מבחן הגובה: העגבניות ההידרופוניות צמחו גבוה יותר

    ניסוי בית ספרי שערכה תלמידת תיכון על ההבדל בין גידול עגבניה באדמה או בהידרו

    גרף 1 מראה חד משמעית את העובדה כי העגבניות שגודלו בהידרופוניקה הגיעו לגובה ממוצע יומי גבוה יותר מהעגבניות שגדלו באדמה.  בששת הימים הראשונים שתי מערכות הגידול, בהידרופוניקה ובאדמה, היו צמודות מבחינת הגובה וכמעט ולא הראו צמיחה, אך החל מהיום השמיני הצמחים במערכת ההידרופוניקה קיבלו מעין פרץ צמיחה שגרם להם לצמוח מהר יותר עד שצברו פער משמעותי לעומת צמחי העגבניות באדמה.

    “הצמחים באדמה נראו תמיד חלשים לעומת הצמחים בהידרופוניקה לאורך רוב תקופת הגידול. עם זאת, כפי שניתן לראות בצמחים ההידרופונים, היה להם פרץ צמיחה חזק שתורגם לצמיחה גבוהה ויצירת גבעולים וענפים לעומת הצמחים באדמה שהראו מגוון קצבי צמיחה שונים. בעוד הצמחים במערכת ההידרופונית המשיכו להתפתח הם שמרו על מדד צמיחה יציב ועקומת צמיחה עקבית, ולכן המערכת ההידרופונית הפיקה דרך עקבית יותר לגדל את הצמחים לעומת באדמה.” מספרת אשלי באתר שהקימה עבור הניסוי שערכה בבית הספר.

    גרף 2: השפעת השימוש בדשנים הידרפונים על גובה צמחי עגבניה

    הידרופוניקה לשיעורי מדעיםגרף 2 מראה את התקדמות כל אחד מהצמחים בנפרד וממחיש כיצד צמחים הגדלים במערכת הידרופונית הראו שינויים קטנים וזניחים יחסית בין הניסויים, וזאת לעומת הצמחים שגדלו באדמה (תרשים 3).

    כפי שניתן לראות בתרשים 3, הצמחים שגדלו אדמה הראו מגוון התנהגויות שונות; ניסוי 4 ו6 אבדו לקראת סוף הניסוי. חלק מהניסויים האחרים נראו כאילו לא ממש הצליחו ואז לקראת סוף הניסוי קיבלו פרץ צמיחה שעקף את שאר צמחי העגבניה באדמה. “עובדה זו מעידה על כך שגידול ירקות באדמה פחות עקבי וצפוי בהשוואה לגידול במערכת הידרופונית” אומרת אשלי.

    גרף גידול עגבניות באדמה

    גרף 4: השפעת השימוש בדשן הידרופוני בהשוואה לגידול באמדה לפי ספירת עלים

    ספירת עלים בעגבניה הידרופונית לעומת שגודלה באדמההשימוש בדשנים הידרופונים שניתנו לצמחים עזרו לעגבניות לצמוח מהר יותר, מה שאפשר להם להפיק עלים בקצב גבוה יותר לעומת הצמחים שגדלו באדמה. כפי שמראה גרף מספר 4 ביום ה58 לניסוי נספרו קצת יותר מ200 עלים לעגבניות שגודלו באדמה לעומת כ-450 לעגבניות ההידרופוניות. “הזרימה המתמדת של הדשן על שורשי הצמחים ההידרופונים איפשרה קצב צמיחה גבוה יותר של עלים ולכן הגרף הזה בסך הכל מתאים לתיאוריה שגידול הידרופוני מהיר יותר לעומת גידול של אותם צמחים באדמה” מספרת אשלי.

    גרף 5: השפעת הדישון ההידרופוני לעומת גידול באדמה על היקף גזע צמחי העגבניה

    ניסוי עגבניות בבית ספרלאורך הניסוי גזע הצמחים הגדלים במערכת הידרופונית היו בעלי היקף גדול יותר לעומת אדמה כפי שמראה גרף 5. אשלי מציינת כי “ממוצע ההיקף של הצמחים ההידרופונים היה תמיד גדול יותר מהצמחים שגודלו באדמה. הגרף מראה שהצמחים ההידרופונים גדלו מהר יותר ובהיקף גדול יותר לעומת הצמחים באדמה”.

    גרף 6: השפעת השימוש בדשנים הידרופונים לעומת גידול באדמה על בריאות צמחי העגבניה

    גרף עגבניות הידרופוניות בניסוי בית ספר“במהלך הניסוי היו גורמים רבים ובלתי נשלטים שהשפיעו על התוצאות. שני ניסויים שגודלו באדמה מתו לפני שהסתיים הניסוי. ניסוי מס 6 מת בגלל דבר מה שאכל אותו בבסיס בעוד ניסוי מס 4 מת בשל העדר עלים הנחוצים לביצוע הפוטוסינתזה בשילוב עם כך שהתזונה כנראה לא ניתנה באופן מספק ומהיר לצמח” מספרת אשלי. “הצמחים שגודלו במערכת ההידרופונית לעומת זאת נהנו מבריאות טובה ויציבה יותר לעומת הצמחים שגודלו באדמה. בעוד הצמחים באדמה היו שונים האחד מהשני במצב בריאותם, הצמחים במערכת ההידרופונית שמרו על יציבות גבוהה לאורך רוב תקופת הגידול בניסוי.”

    גרף 6 לעיל עוקב אחר מצבם הבריאותי של צמחי העגבניה ההידרופונים לעומת אלה שגודלו באדמה והטבלה למטה מהווה מעין מקרא מפורט לכל אחד מהדירוגים הבריאותיים לפי גיל הצמחים.

    טבלת בריאות צמחי עגבניה

    לסיכום רק נאמר כי לא מדובר על ניסוי מבוקר, מדוייק ומדעי מספיק על מנת להגיע למסקנות חד משמעיות, אך הוא בהחלט נותן הצצה לתוצאות ש’האדם הפשוט’ יכול לצפות להן כשהוא מגדל עגבניות, בין אם באדמה או בהידרופוניקה.

    העובדה שניסויים כמו אלה מתרחשים בבתי ספר שמעניקים את הפלטפורמה המושלמת לחקור ולבדוק את עולם הצומח בכלים מתקדמים בהחלט מעודדת ומעוררת תקווה. אנו קוראים לכל בתי הספר בישראל להתקדם גם כן אל התחום ולהקים חממות מחקר משולבות הידרופוניקה ואדמה על מנת לחבר את התלמידים אל הטבע והחקלאות בעידן בו הקשר בינהם הולך ומתרופף יותר ויותר. כמובן שנשמח לסייע. מוזמנים לפנות אלינו באחד מאמצעי יצירת הקשר.

    16 תמונות שיגרמו לכם לרצות למחזר הכל

    0

     

    תרבות הצריכה האנושית הורסת לנו את הטבע. הכל בר החלפה, חד פעמי וזמני, והריגוש שבהתחדשות במוצר כזה או אחר, בשילוב עם קצב החיים המהיר, המחירים הנגישים והגלובאליזציה, מביאים עלינו שינויים אקולוגים שאת נזקיהם יהיה קשה מאוד לתקן, אם בכלל.

    התמונות כאן ממחישות באופן חד משמעי, מי הקורבנות הראשונים והאומללים ביותר של תרבות הצריכה שלנו. נכון שהתמונות קשות לצפיה אך זוהי המציאות ועלינו להביט לה בעיניים. אנו מקווים שהצפייה בתמונות יובילו לפחות את חלקנו לשינוי מודע בהרגלי הצריכה ולצמצום דריסת הרגל של האנושות על העולם.

    מקור

    יש לכם הצעות מקוריות ליעילות וצמצום פסולת? שתפו אותנו בתגובות ותנו השראה לכל מי שיתקל בכתבה בעתיד.