>
דף הבית / הידרופוניקה / גידול הידרופוני של מזון? ככה תעשו את זה נכון! [מדריך מעשי]
מערכת לגידול חסות הידרופוניות

גידול הידרופוני של מזון? ככה תעשו את זה נכון! [מדריך מעשי]

מנורות גידול לד

גידול מזון הידרופוני ביתי יכול להוסיף רבות לאיכות החיים ובריאות המשפחה, אך הוא גם מצריך הבנה ותחזוקה נכונה לכל אורך הדרך. מה עליך לדעת לפני בחירת השתילים, מה התחזוקה הנדרשת ואיך מטפלים במים? כל התשובות שיעזרו לך לגדל מזון נכון.

אמנם הידרופוניקה ידועה היטב בשמה המקוצר ‘הידרו’ אשר מזוהה יותר עם גידול קנביס איכותי, אך למעשה מדובר בשיטה אשר מאפשרת גם גידול ביתי ומסחרי של ירקות, תבלינים ואף פירות ביעילות ואיכות גבוהה.

ההידרופוניקה מסתמנת כהבטחה החקלאית של העתיד, עם יתרונות בולטים של חסכון מים משמעותי, צמיחה מהירה, תנובה עשירה וגידול נקי, חלק מחובבי הגינון הביתי בחרו להתנסות ולרכוש או לבנות לעצמם מערכות הידרופוניות ביתיות אשר ישמשו אותם לגידול מזון עצמאי במינימום מאמץ ומקסימום תועלת – כפי שמבטיחה השיטה.

אך כמו כל דבר בחיים, לא קיים שחור בלי לבן ואין שום דבר מושלם. להידרופוניקה חסרונות משלה אשר מי שלא יגדיל ללמוד ולהמנע מהם בטרם עת, כנראה יחווה כבר במחזורי הגידול הראשונים. מעבר לכך, כשמדובר בשיטה עתיקה שקיבלה יישום טכנולוגי חדשני, ישנו צורך ממשי ללמוד את עקרונות הגידול ההידרופוני המודרני, עם דגש על גידול נכון של מזון עוד לפני שניגשים לעבודה.

בפרקטיקה, מה צריך לדעת על הגידול ההידרופוני?

חסה הידרופונית ביתית
מערכת הידרופונית ביתית בתחזוקה מינימאלית לאחר 3 שבועות – ללא מדידות, איזון PH או מתן תוספים

עקומת הלמידה ורוחב הידע הנדרש למגדל ההידרופוני הביתי תלויה מאוד ביכולותיו וציפיותיו מהמערכת שלו. ניתן לגדל הידרופוני גם מבלי לבדוק את הPH אפילו פעם אחת או על ידי ניסוי ותהייה בלבד (בעיקר ירוקים), אך התוצאות לא בהכרח ימקסמו את פוטנציאל הצמחים כפי שההידרופוניקה יודעת לעשות בתפעול נכון, ויתכנו ‘הפתעות’ לכל אורך הדרך.

לעומת זאת, למידת עקרונות השיטה ובניית תכנית גידול שמקורה בהבנה וחשיבה לטווח הארוך (כולל התחשבות בצרכי הצמחים ושלבי הגדילה שלהם), צפויה להניב למגדל ההידרופוני הביתי יבול גדול ובריא במינימום זמן ותחזוקה.

אם ננסה לפשט את התורה כולה להנחיות נקודתיות ופרקטיות, אולי נצליח להכווין אתכם לגידול בריא יותר של הירקות ההידרופוניים שלכם, אך יחד עם זאת, למגדלים מתחילים מומלץ לקרוא גם את המדריכים הבאים אשר יעניקו מידע מעמיק יותר בנוגע ליסודות הגידול ההידרופוני:

מדריך הידרופוני למגדל המתחיל
הידרופוניקה 101| סקירה מקיפה למגדל המתחיל
איזו שיטת גידול הידרו מתאימה לך? יתרונות, חסרונות והמלצות

איכות המים בגידול הידרופוני ביתי

איכות המים היא הבסיס לכל גידול הידופוני. רוב משקלו של הצמח מורכב ממים ותפקידם לשאת מינרלים ואלמנטים מומסים אשר מזינים אותו בכל שלבי ההתפתחות שלו. כאשר אנו מגדלים מזון, עלינו לודא שהוא ניזון בעצמו מהמינרלים החיוניים לו וגדל בתנאים נכונים ועל המגדל ההידרופוני לספק לצמחים שבחר את הערכים המתאימים להם גם ברמת איכות המים (טבלה 1).

באופן עקרוני השורה התחתונה בנוגע לאיכות המים שתשתמשו בהם לגידול הידרופוני די פשוטה: כל מים, בין אם מי ברז, מי באר או מים מזוקקים, נושאים בהם חלקיקים מומסים (מתכות, מלחים, מינרלים) בעלי מטען חשמלי ביחסים שונים.

לגידול הידרופוני מיטבי אנו זקוקים למים איכותיים בעלי כמה שפחות חלקיקים מומסים. קיומם של החלקיקים המומסים במים במדדים גבוהים בעצם מותיר פחות מקום לחלקיקי הדשנים ועלול לגרום לחוסרים בצמחים במקרה הטוב ולתמותה במקרה הרע, שכן מעבר לעודפי / חוסרי המינראלים, המתכות והמלחים שזה גורם, מתקיים קשר ישיר בין נקיון המים מחלקיקים ויונים למוליכות החשמלית והחומציות שלהם.

הערכים הרלוונטיים למדידת איכות המים:

TDS – Total Dissolved Solids – סך כל החלקיקים המומסים במים.
PPM – Parts Per Million – יחידת המידה לאיכות המים, מתארת את ריכוז החומרים הכימיים המומסים ביחס לליטר מים.
EC – Electric Conductivity – רמת המוליכות החשמלית במים. למים אין ערך חשמלי וככל שיש יותר יונים וחלקיקים זרים במים כך עולה המוליכות שלהם אשר לרוב גורמת גם לעליית רמת החומציות (PH).
PH – ערך למדידת חומציות / בסיסיות המים. הטווח נע בין 0 ל-14, כאשר 7 הם מים ניטרלים, מתחת ל-7 הם מים חומציים ומעל 7 מדובר על מים בסיסיים.

מה עושים?

  1. בידקו מה הערכים המומלצים עבור הצמחים שתרצו לגדל
  2. לפני הדישון בידקו את רמת הPPM וה-EC
  3. במידה והערכים ההתחלתיים גבוהים (מעל 500 PPM), מומלץ להשתמש בפילטר לניקוי המים
  4. במידה והערכים ההתחלתיים טובים הזינו דשן במאגר לפי הוראות היצרן ולפי ה-PPM הנדרש
  5. אזנו את רמת החומציות המומלצת בעזרת נוזלי PH Up ו-PH Down

טבלה 1: מדדי המים הנדרשים לגידול מזונות שונים

צמחיםpHECPPM
ארטישוק6.5-7.50.8-1.8560-1260
אספרגוס6.0-6.81.4-1.8980-1260
שעועית6.0-6.52/4/20151400-2800
סלק אדום6.0-6.50.8-51260-3500
ברוקולי6.0-6.52.8-3.51960-2450
כרוב ניצנים6.5-7.52.5-3.01750-2100
כרוב6.5-7.02.5-3.01750-2100
גמבה6.0-6.51.8-2.21260-1540
גזר6.31.6-2.01120-1400
כרובית6.0-7.00.5-2.01050-1400
סלרי6.51.8- 2.41260-1680
כרוב ירוק6.5-7.5
מלפפון5.8-6.01.7-2.51190-1750
חציל5.5-6.52.5-3.51750-2450
חסת אנדיב5.52.0-2.41400-1680
דגנים61.8-2.01260-1400
שום61.4-1.8980-1260
כרישה6.5-7.01.4-1.8980-1260
חסה5.5-6.50.8-1.2560-840
קישוא61.8-2.41260-1680
במיה6.52.0-2.41400-1680
בצלים6.0-6.71.4-1.8980-1260
פאק צ’וי71.5-2.01050-1400
גזר לבן61.4-1.8980-1260
אפונה6.0-7.00.8-1.8980-1260
פלפל5.8-6.32.0-3.01400-2100
פלפלים חריפים6.0-6.53.0-3.52100-2450
תפוח אדמה5.0-6.02.0-2.51400-1750
דלעת5.5-7.51.8-2.41260-1680
צנון6.0-7.01.6-2.2840-1540
תרד5.5-6.61.8-2.31260-1610
סלק עלים6.0-7.01.8-2.31260-1610
תירסס61.6-2.4840-1680
בטטה5.5-6.02.0-2.51400-1750
עגבניה5.5-6.52.0-5.01400-3500
לפת6.0-6.51.8-2.41260-1680
זוקיני61.8-2.41260-1680

טמפרטורת המים

לטמפרטורת המים חלק חשוב בצריכת החמצן של הצמחים והיא צריכה לנוע בין 18 ל-26 מעלות צלזיוס. חריגת הטמפרטורות עלולה לגרום לשינויים ברמת הPH ופגיעה בבריאות הצמחים. האקלים הישראלי, בייחוד בחודשי הקיץ החמים וחודשי החורף הקרים (בעיקר בצפון), דורש מאיתנו לבדוק ולאזן במקרה הצורך את טמפרטורת המים במאגר אם ברצוננו להמנע מסיבוכים. שימו לב, שינויי טמפרטורות קיצוניים של המים עלולים להזיק לצמחים.

אז מה עושים?

  1. על מנת לשמור על טמפרטורות מאוזנות מומלץ לבודד את המאגר מחום או קור ישיר על ידי הסתרתו במקום חשוך, קבירתו באדמה או כיסויו על ידי מבודד.
  2. לחימום המים בחורף מומלץ לרכוש מחמם מים ייעודי
  3. לקירור המים בקיץ מומלץ לרכוש מצנן מים ייעודי

איך בוחרים מה לגדל?

 

ראשית נבהיר, ניתן לגדל כמעט הכל בהידרופוניקה, החל מפירות, דרך ירקות שורש ועד לעצים, אך היישום ההידרופוני משתנה מסוג צמח אחד לשני משום צרכיו ומאפייניו הפיזיים.
ברמה הביתית קיימות היום מערכות הידרופוניות בישראל אשר מאפשרות לגדל בעיקר ירוקים, תבלינים, פרחים וירקות, ובהנדסתן אינן מתאימות לגידול ירקות שורש, עצים או שיחים.

מדריך: כיצד להנביט זרעים המיועדים לשתילה בערכה הידרופוניתמדריך ייחור הידרופוני

הבחירה שעלינו לבצע לפני שאנו רוכשים את שתילי המערכת צריכה להיות מורכבת ממס’ שיקולים:

  1. במידה ואינך מגדל בתוך הבית או בחממה, ואינך שולט בטמפרטורות ובאור באופן אבסולוטי – בחר אך ורק בשתילי העונה.
  2. משום שבמערכת הידרופונית כל הצמחים חולקים את אותם מים, עם אותה רמת חומציות, עם אותם הדשנים, עלינו לבחור צמחים בעלי דרישות זהות או לפחות דומות מבחינת הפרמטרים הללו (השתמשו בטבלה 1).
  3. ביחרו שתילים מאותה המשפחה, למה הכוונה? אם אערבב בגידול ההידרופוני עגבניה וחסה למשל, ניצור מצב בו חלק מהצמחים שלנו צריכים להשאר בשלב הצמיחה לכמה שיותר זמן (החסות) על מנת שנוכל להמשיך לצרוך אותם, ואילו שאר הצמחים זקוקים גם לשלבי הפריחה והפרי כדי להזין אותנו (העגבניות). מצב זה יוצר ניגודיות ולבטח אחד הצמחים שלי יסבול מכך שנספק את צרכיו של השני. ביחרו צמחים ממשפחות דומות על מנת שכל הצמחים בערכה יקבלו את התנאים להם הם זקוקים.
  4. עגבניות זה אולי הפרי הכי אהוב על המגדל הישראלי וגידול הידרופוני בהחלט יכול להתאים למשימה, אך לפני שניגשים לשתילה, עלינו לודא כי יש מספיק מקום לשורשים במערכת ההידרופונית שלנו משום שעגבניות ידועות כמשרישות חזקות ובמערכת לא נכונה עלולה להיווצר חסימה בזרימת המים באמצע הגידול. בגידול בNFT לא לשתול בפחות מ-4″ ובאופן כללי, מומלץ להשתמש במיכלי גידול הידרופונים נפרדים (Dutch buckets) לשם כך. לחצו כאן למעבר למדריך גידול הידרופוני מקצועי של עגבניות.
  5. רוצים לשתול אבטיחים, מלפפונים, מלונים, דלעות או ירקות משתרכים אחרים בהידרופוניקה? חישבו תחילה על פתרונות הדליה, תמיכה או התפרסות בשטח הקיים.

לאחר שלקחתם בחשבון את הפרמטרים הרלוונטים לבחירת הצמחים שתגדלו במערכת ההידרו שלכם, אתם ודאי תוהים לגבי התחזוקה הנדרשת עבורם.

מה התחזוקה הנדרשת בגידול הידרופוני?

היתרון והחסרון של הגידול ההידרופוני טמון בעובדה שבסופו של דבר מדובר על מדע מדוייק. לצמחים יש תנאים שאנו נדרשים לספק ואם נעשה זאת היטב, יוכלו לגדול עד למקסימום הפוטנציאל הגנטי שלהם, לעומת זאת אם נחרוג מהמדדים הנדרשים אנו צפויים לחוות כישלון חרוץ, ההידרופוניקה אינה סלחנית כמו האדמה.

תחזוקת הגידול ההידרופוני הביתי פשוטה למדי ודורשת פחות זמן מעבודת אדמה, אך דורשת מחוייבות והבנה של הצרכים.

מדריך: היכן למקם את המערכת ההידרופונית שלי?

התחזוקה השוטפת מורכבת מהמשימות הבאות:

  1. מילוי מים – יש לבדוק ולמדוד את איכות המים כפי שהוסבר בתחילת הכתבה ובמדריכים המצורפים לאחר כל מילוי מים חדשים במאגר (פעם ב1-3 שבועות).
  2. דישון – הדישון נעשה בהתאם לצרכי הצמח ולפי הוראות היצרן. יש למדוד את הPH לאחר הדישון ולהתאים אותו לדרישות הצמחים. רוב הדשנים מתאימים כבר לגידול ממוצע של רוב הצמחים משום שהם מכילים נוסחאות של אלמנטים ומיקרו אלמנטים שמהווים את בסיס ההזנה המשותף, ולכן ניתן לגדל איתם מגוון צמחים שונים בו זמנית. לגידול סופר מקצועי של צמח אחד בלבד יש לחקור את דרישותיו המדוייקות ולספק לו אותן על ידי הרכבת נוסחת דשנים מדוייקת יותר.
    בתקופת החורף חשוב לדשן בכל החלפת מים ובקיץ רק בכל פעם שניה.
  3. PH – בידקו את רמת הPH בתדירות קבועה. החומציות במים עשויה להשתנות לפי איכותם, הדשנים שמומסים בהם, טמפרטורת המים וסיבות נוספות. הכירו את קצב עליית / ירידת הPH מעבר לטווח המומלץ ואזנו אותו בהתאם.
  4. תוספים – בעיקר בגידולי ירקות, נצטרך להשתמש בתוספים מסויימים כדי לתת לצמחים את האלמנטים והמיקרו אלמנטים להם הם זקוקים בשלבי הפריחה והפרי. במידה ונרצה למקסם ביצועים אפילו עוד יותר, ניתן גם לרכוש תוספים שיסייעו בצמיחה מהירה או שיחזקו אלמנט ספציפי שחשוב לצמח מסויים. ישנם מגוון רחב של תוספים תזונתיים, בקטריות טובות, ודשנים מיוחדים שניתן להעזר בהם, הם אינם חובה ובשימוש לא נכון יכולים גם להזיק, אך אם אתם בוחרים לקחת ברצינות את הגידול ההידרופוני שלכם, אולי כדאי לבחון את האפשרויות.
  5. תקינות ובטיחות המערכת – בידקו באופן שוטף את תפקודה של המערכת. חפשו נזילות, כניסות של אור, הקשיבו למשאבה ובצעו תיקונים היכן שנדרש. יש לשטוף את פילטר המשאבה בכל פעם שמחליפים מים. לרחבה קיראו – מדריך: הוראות בטיחות בעת טיפול בערכה הידרופונית.
  6. נקיון המערכת – בכל סיום מחזור גידול מומלץ להריץ שטיפה יסודית למערכת שתוודא כי היא נקייה ובריאה לקראת כניסתם של צמחים חדשים. נקו את המאגר ומלאו אותו מים נקיים. הריצו את הערכה במשך 3 שעות ורוקנו את המים.
  7. טיפול בצמחים – סעיף זה אינו שונה במאום מהטיפול שהצמחים דורשים באדמה ואולי אפילו קל יותר בשל העדר מזיקים שמקורם באדמה. הדלו את הצמחים, גיזמו אותם כשנדרש, האביקו את פרחיהם ותנו להם ים אהבה.

למידע נוסף על תחזוקת המערכת קיראו: מדריך: כך תתחזק/י את המערכת ההידרופונית שלך

אלו הם עיקרי הפרקטיקה הביתית של הגידול ההידרופוני, אם יש לכם שאלות או שאתם מעוניינים לתרום מהנסיון והידע שצברתם, אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר בתגובות או כאן.

5 תגובות

  1. נורא מעניין !
    רק לא ברור, למעלה כתוב שppm מעל 500 הוא בעייתי, ואז בטבלה רוב הppm של הירקות הינו מעל 1000 .

    אז אנחנו רוצים אותו שואף לאפס או גבוה ? אם נמוך אז למה לא כתוב בטבלה >1500 ?

    • כשכתוב שמעל ל500PPM הוא בעייתי, הכוונה לרמת הPPM במים לפני הוספת הדשנים. הסיבה לכך היא שמעל לכמות הPPM המקסימאלית לצמח שאתה מגדל, הדבר עלול לפגוע באופן צריכת המינרלים שהוא זקוק להם ולגרום לחוסרים ובעיות ‘בריאותיות’ בצמח.
      השאיפה שלך כמגדל, להשתמש במים כמה שיותר מזוקקים, עם כמה שפחות PPM התחלתי, על מנת שהPPM שלך יורכב ברובו (אם לא כולו) מהמינרלים והמיקרו אלמנטים שבדשנים במקום אלו שבמים.

  2. שלום רב,
    יש לי מערכת הידרופונית במשך חודשיים
    יש לי בעיה רצינית של יתושים באזור המערכת
    מישהו יודע איך אפשר להיפטר מהיתושים ולהימנע מהגעתם שוב ללא פגיעה במיםו/או בתוצרת ?

    • יש צורך לאטום לחלוטין את כל חלקי המערכת בהם נמצאים מים, כלומר – מאגר מים אטום, חורי שתילה מלאים בכוסות רשת מלאות במצע גידול, שלא יהיו פתחים שיאפשרו גישה לחרקים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מומלץ עבורכם

מערכת הידרופונית בבנייה עצמית DIY

קוראים כותבים: המערכת ההידרופונית הראשונה שלי | רונן לניר

החלום של לגדל ירקות לבד מקנן בי כבר הרבה זמן והתמונות של גינות הגג בניו-יורק והמערכות ההידרופוניות הביתיות עניינו אותי מאד. אחרי צפייה במדריכי YouTube למיניהם וקריאה של בלוגים של מגדלים החלטתי לצאת לדרך. המשך קריאה קוראים כותבים: המערכת ההידרופונית הראשונה שלי | רונן לניר

CLOSE
CLOSE

Send this to friend