מגוון רחב של כתבות ומאמרים העוסקים בתחום ההידרופוניקה על כל גווניה: מדריכי גידול הידרופוני, חידושים הידרופוניים מהארץ ומהעולם, מדריכי עשה זאת בעצמך לבניית מערכות הידרופוניות, טיפים, יזמות הידרופונית ועוד.
מגוון רחב של כתבות ומאמרים העוסקים בתחום ההידרופוניקה על כל גווניה: מדריכי גידול הידרופוני, חידושים הידרופוניים מהארץ ומהעולם, מדריכי עשה זאת בעצמך לבניית מערכות הידרופוניות, טיפים, יזמות הידרופונית ועוד.
לאחר הצלחתו של המדריך הקודם לבניית מערכת הידרופונית, החלטנו להנגיש עבור קוראינו מדריך עשה זאת בעצמך נוסף של המערכת השכיחה ביותר שלקוחותינו בונים בביתם שכמעט כל אחד, במינימום זמן, תקציב ומקום, יכול להקים בביתו.
מדובר על מערכת NFT אנכית תלויה על קיר, כזו שלא תופסת כלל מקום על הרצפה (למעט מאגר המים), עלויותיה מינימאליות והיא מאפשרת לגדל 44 צמחים בקלות מדהימה.
הערה: במדריך הזה אנו משתמשים בצינורות UPVC לבנים באורך 2.4 מ' עם 11 פתחי שתילה כל אחד כאשר גובה המערכת 1.70 מ', באפשרותכם להשתמש בכל אורך של צינור שיתאים לקיר ולצורך שלכם (רצוי לא ארוך יותר מ4 מטרים) עם מספר הצמחים הנחוץ עבורכם.
בנוסף, קחו בחשבון את העובדה שהצמחים גדלים לגובה וכי הקומה העליונה צריכה לאפשר טיפול וקטיף נוח כך שמומלץ לקבוע את הגובה המקסימאלי בהתאם לתנאים הנחוצים לכם. ניתן כמובן לרווח את המרחק בין הקומות באמצעות ניפלים אם ברצונכם לגדל צמחים שתופסים הרבה מקום לגובה.
שלב 1: מיקומים וחישובים
בחרתם היכן אתם רוצים את המערכת? מצויין. מקמו את מאגר המים בקצה הימני או השמאלי של המערכת לפי נוחות הגישה לנקודת המים, שם יהיה ניקוז המערכת כאשר מחברי הזוית של הקומה התחתונה יחוברו בצד השני.
חשבו את המרחק בין הנקודה העליונה ביותר בה ברצונכם למקם את הצינור העליון לנקודה הנמוכה ביותר בה תמקמו את הצינור התחתון שסופו מתנקז למאגר. את המרחק הזה חלקו למספר החיבורים בין התעלות. לצורך הדוגמא, במערכת של 4 צינורות ישנן 3 נקודות חיבור (הדגמה בתמונה לעיל). חישוב זה יסייע לכם להחליט על גובה הניפל הרצוי והחיתוך שיש לבצע בו. קחו בחשבון הפרש של מספר סנטימטרים בין קומה לקומה שיאפשרו שיפוע קטן של כ-2 מעלות אשר מאפשר למים לזרום בקצב סביר בכוח הכבידה.
מומלץ להתחיל מהקומה התחתונה שנכנסת למאגר ועליה להשלים את הקומות העליונות לפי הסדר. אל תשכחו בכל חיבור שאתם מבצעים לשים אטם שפה שימנע נזילות. את הצינורות חברו אל הקיר על ידי אומגות מתכת או תומכי צינור כמו אלה בתמונה.
במכסה המאגר פיתחו 2 פתחים: האחד לגודל צינור הניקוז והשני לגודל לצינור הובלת המים לצינור העליון (במקרה של המערכת המוצגת 20 מ"מ).
לאחר שמיקמתם את המאגר וקיבעתם את צינורות השתילה הכניסו את הניקוז התחתון למקום המתאים לו במכסה המאגר, הוסיפו את משאבת המים לתחתית המאגר וחברו אליה דרך הפתח הקטן שיצרתם במכסה את צינור ההובלה.
קידחו פתח בפקק הסופי שמיועד לצינור בקומה העליונה, ודאו כי הפתח נמצא בחלקו העליון של הפקק.
הכניסו את קצהו השני של צינור הובלת המים שמחובר למשאבה אל הפתח בפקק העליון ששמתם (עם אטם משומן כמובן) בצינור העליון. את כבל החשמל מהמשאבה שלשלו החוצה מהמאגר. קבעו את צינור ההובלה על ידי אומגות מתאימות.
זהו, סיימתם!
המערכת מוכנה להפעלה ושתילה. מלאו את מאגר המים ניתן למלא רק שליש), חברו את המשאבה לחשמל ותנו למים לרוץ כשעה לפני שתשתלו את הצמחים על מנת לשטוף את חלקיה. לאחר שעה רוקנו את המאגר ומלאו אותו לגמרי שוב, הפעם בכדי לגדל את הצמחים.
כעת מגיע החלק של השתילה בכוסות הרשת. כפי שנכתב בהתחלה, יש לודא שקצות השורשים מגיעים לתחתית הצינור ובכך מבטיחים הזנה וצמיחה. מומלץ למלא את כוסות הרשת גם במצע גידול שיחסום כניסת אור ומזיקים, המצע יכול להיות הידרוטון, טוף או אפילו חצץ שטוף.. אין חשיבות של ממש למצע מלבד למטרות שצוינו ולכן אין צורך שיספח נוזלים או יהיה בית לשורשים.
מומלץ להשתמש בסטארטרים (שתילים צעירים) שמחירם זול ובית השורשים שלהם קטן מאוד. את הסטארטרים אין צורך לשטוף מהאדמה שכן היא מועטה מאוד, כלואה בשורשים וגם ככה רובה כלל לא נמצאת במים. אם רכשתם צמחים באריזות תיק תק של שישיה או בעציץ יש לשטוף היטב ובעדינות את בית השורשים מאדמה לפני השתילה.
לא יודעים איך לבחור מה לשתול עכשיו? מומלץ לקרוא את המדריך הזה.
שדרוגים אפשריים:
תחזוקת המערכת בשוטף תדרוש ממך מילוי מים, איזון חומציות ודישון בהתאם לצרכי הצמחים באופן שוטף. ללמידה על תחזוקת המערכת ניתן לקרוא את המדריך שיצרנו במיוחד לשם כך. בנוסף, יש לבצע מעקב אחר מזיקים, עלים מתים, גיזום בית שורשים מפותחים מדי וקטיף.
אם אתם מעוניינים שהמערכת תתחזק את עצמה בשוטף ותשאיר לכם קרוב לאפס עבודה באפשרותכם לחבר אליה מצוף פיצוי שימלא את המים אוטומטית כשהם מגיעים לשליש התחתון, בקר איזון חומציות אוטומטי שיוודא שהחומציות עומדת על הנקודה המוגדרת לו כל הזמן ובקר איזון מוליכות חשמלית שיוודא שהמוליכות החשמלית במים נמצאת תמיד בנקודה המוגדרת.
אוטומציה שכזו לא רק תקל על החיים של המגדל, אלא גם תמנע טעויות שמקורן בחוסר העקביות האנושית שלא תמיד מצליחה להעניק את הטיפול האולטימטיבי למערכת. במקרה של אוטומציה, התחזוקה על המערכת יורדת אל מעקב מזיקים, הסרת עלים יבשים וענפים בלתי רצויים וכמובן – קטיף!
לרכישת סט החלקים לבניית מערכת NFT ל44 צמחים כמו זו המופיעה במדריך לחצו כאן
יש לך שאלות נוספות? כיתבו לנו בתגובות ואנו נשתדל לענות בהקדם האפשרי!
בהצלחה לכולם
החומר הנפוץ ביותר בעל השימוש הרחב ביותר בגידולים הידרופונים הוא הפלסטיק. רובן המוחלט של המערכות ההידרופוניות עשויות מפלסטיק, רבים מהמגדלים משתמשים בצינורות פלסטיק במערכות שבנו בעצמם – אך עניין בטיחות השימוש בפלסטיק, שעלול להכיל כימיקאלים מזיקים והשפעתו על הבריאות שלנו, טרם עלה וקיבל התייחסות רצינית, עד עכשיו.
ב1988 נוצרה שיטת מספור על ידי איגוד סחר הפלסטיק האמריקאי אשר פירקה וחילקה את סוגי הפלסטיק באופן שיאפשר לייעל את היצור, המיחזור והסחר בפלסטיק. שיטת המספור הזו הפכה לשפה משותפת בינלאומית והיא מיוצגת על ידי משולש המורכב משלושה חצים עם מספר בתוכו.
בנוסף לסוגי הפלסטיק, יתכן שיתווספו אליהם מייצבי (או בולעי) קרינה, גם עליהם נרחיב בהמשך.
נמצא בשימוש להכנת בקבוקי משקאות קלים, מים, קטשופ, רטבים לסלט, חמאת בוטנים, ריבות וחמוצים.
מה שטוב בו הוא שלא ידוע לנו על התמוססות של כימיקאלים שחשודים כמסרטנים או משבשים הורמונאליים, אך למרות זאת, בחשיפה ארוכה לשמש הוא עלול לפלוט חומר בשם אנטימון אשר מזיק לבריאות.
השורה התחתונה: טוב לשימוש, אך לא בחשיפה ארוכה לשמש.
הפלסטיק הזה בטוח יחסית לשימוש ומייצרים ממנו אריזות חלב, מים, מיצים ושקיות זבל וסופר. את הפלסטיק הזה נפגוש בגידול הידרופוני (או לא) בעיקר כחביות הכחולות המשמשות להובלת נוזלים.
פוליאתילן בצפיפות גבוהה הוא הפלסטיק ממנו מכינים את מרבית מיכלי הגידול בדרג מזון, אך יחד עם זאת, לא כולם מתוקננים לדרג מזון. על מנת להיות בטוחים ניתן לחפש על גבי הפלסטיק את סימון ת"י או של ה USDA/FDA/NSF.
פלסטיקים מסוג 2 שאינם בדרג מזון ייוצרו עם חומר שעלול להיות רעיל ומסוכן לבריאות שתפקידו לסייע בשחרור מהיר של הפלסטיק מהתבנית בה הוא מיוצר ובכך להגביר משמעותית את קצב הייצור.
השורה התחתונה: טוב לשימוש בהידרופוניקה כשהוא מיוצר בדרג מזון.
הוא אחד הפלסטיקים השנואים בחברות המחזור משום שקשה למחזר אותו אך הוא מבוקש ביותר בשל תכונותיו הנחשקות – חסינות לאש ולמים. בתעשיית המזון הPVC נמצא בשימוש בעטיפות של בשר, גבינות ומוצרים אחרים.
על מנת לרכך את הפוליויניל כלוריד, ייצרנים מוסיפים רכיבים 'פלסטיים' אשר מונעים מהמולקולות של החומר להתקרב האחת לשניה ובכך שומרים על גמישותו. אותם חומרים פלסטיים עלולים להיפלט מהפלסטיק אל המים בשימוש ממושך ומהווים סכנה לבריאותנו אף כשהם רק באים במגע עם מזון. בנוסף, לפי איגוד המזון הלאומי של ארה"ב, di-2-ethylhexyl phthalate (DEHP), אשר נמצא פעמים רבות בPVC נחשד כגורם מסרטן.
כמו כן הPVC מכיל ביספנול A (הוא הBPA המפורסם) אשר לו סכנות בריאותיות הקשורות לשיבוש המערכת ההורמונאלית אצל תינוקות, פגיעה בפוריות אצל נשים, השמנת יתר וגרימת הפרעות בגדילה.
צינורות הPVC אשר נמצאים בשימוש שוטף לצרכי אינסטלציה ובמערכות הביוב עשו הסבה לאחרונה גם לעולם ההידרופוניקה והאקוופוניקה ועלולים לפלוט כימיקאלים ככל שעובר הזמן ובחשיפה לשמש ומומלץ שלא לעשות בהם שימוש.
השורה התחתונה: רע לבריאות ורע לסביבה.
כיום ישנם בשוק צינורות UPVC או PVC-U לבנים או כתומים, כאשר הU מייצגת את ה- Unplasticied ומשמעותה שלא הוספו חומרים פלסטיים מסוכנים. בנוסף, צינורות UPVC אינם מכילים BPA והם בטוחים הרבה יותר לשימוש בגידולים הידרופונים.
מעוניינים לרכוש צינורות UPVC? צרו איתנו קשר.
מסוג פלסטיק זה מכינים בתעשיית המזון בעיקר שקיות מזון קפוא ובקבוקים לחיצים.
יחסית לPVC הפלסטיק הזה 'בסדר', שכן לא ידוע על פליטת כימיקאלים אשר גורמים לסרטן או שיבוש הורמונאלי, אך מצד שני הוא לא ממוחזר כמו פלסטיק מס' 1 ו-2 ועל כן מזיק לסביבה הרבה יותר.
שורה תחתונה: בסדר לבריאות, לא בסדר לסביבה.
מהפוליפרופילן מייצרים חלק מבקבוקי הקטשופ, מיכלי היוגורט והמרגרינה, והוא רווח בייצור קופסאות אחסון המזון. הוא נחשב לבטוח לבריאות ואין מידע על פליטת כימיקאלים שחשודים כמסרטנים או משבשי הורמונים.
פוליפרופילן מתפרק בחשיפה לחום ולקרינה אולטרה סגולה המצויה באור השמש. בתהליך זה נוצר רדיקל חופשי אשר מגיב עם חמצן ונוצר אלדהיד וחומצה קרבוקסילית. הבלאי נראה כרשת של סדקים דקים המעמיקים עם זמן החשיפה לקרינה. לכן נדרשים תוספים בולעי קרינת UV לחפצים מפוליפרופילן המיועדים לשימוש תחת כיפת השמיים.
השורה התחתונה: יחסית בטוח לשימוש, אך רצוי לבדוק אם אכן מחוזק עם בולעי קרינת UV ובעל דרג מזון.
מהפוליסטירן מייצרים בעיקר מוצרי קלקר, כמו זה הנמצא בשימוש ברפסודות הצפות המוכרות לנו מעולם ההידרופוניקה.
הוא נחשב לפלסטיק מזיק יחסית שכן הוא גם קשה מאוד למיחזור וגם מפריש סטירין שחשוד כחומר מסרטן. יחד עם זאת, מחקר העלה כי שחרור הסטירין מהקלקר למזון קשור למגע שלו עם שומן, כך שביישום ההידרופוני זו אינה סכנה ממשית. הסכנה באה לידי ביטוי דווקא באקוופוניקה, כאשר תחזוקה לקויה, חוסר בסירקולציה מספקת של המים, דגים מתים שמתחילים להרקב ושאריות אוכל דגים, עלולים ליצור סביבה שומנית שכפי שהוזכר, טומנת בחובה את הסיכון להפרשת הסיטרין מהקלקר.
השורה התחתונה: בנזן (חומר המשמש לייצור הפלסטיק) הוא קרצינוגן אנושי ידוע (מסרטן). בוטאדין וסטירין (אבני היסוד של הפלסטיק) נחשדים כחומרים מסרטנים, ייצורו דורש אנרגיה רבה וקשה מאוד למחזר אותו, אך יחד עם זאת, בהידרופוניקה, שם הוא משמש כרפסודה צפה, לא נראה סיכון ממשי.
כולל את כל יתר החומרים, החל מפלסטיקים 1-6 מעורבבים יחדיו, דרך חומרים ידידותיים לסביבה ועד לפלסטיקים מזיקים הכוללים את הבינספנול A.
שורה תחתונה: כשהפלסטיק מסומן במס' 7 לא ידוע האם הוא מסוכן או לא וצריך לקחת בחשבון שפעמים רבות הוא אינו בטוח לשימוש בהידרופוניקה ועל כן מומלץ להמנע משימוש בו בכדי שלא לבוא במגע עם BPA, חומרים מסרטנים או משבשים הורמונלים אחרים.
בולעי קרינה אולטרה סגולה (UV) מונעים את שחיקתו ארוכת הטווח של פלסטיק הנחשף לשמש. ישנם סוגים שונים של בולעים שתלויים במטרתם, בדר"כ בולעי הUV סופגים את הקרינה ובכך מגנים על הפלסטיק בו הם מוטבעים.
לאחר שהפרדנו והבנו אילו מהפלסטיקים פולטים חומרים מזיקים ואילו לא, השאלה הבאה המתבקשת על ידי המגדל ההידרופוני היא: האם הצמח 'לוקח' את אותם החומרים וניזון מהם, או שמא הוא יודע לסנן ולהפריד בין 'מזון' לבין 'פסולת'.
ובכן, התשובה לשאלה הזו נוגעת ביכולתו של הצמח ל'ספוג' חומרים רעילים באופן כללי ואת החומרים הרעילים שנפלטים על ידי פלסטיקים שאינם מדרג מזון בפרט.
הצמחים שואבים מהמים את כל החומרים המומסים בהם, בין אם מינרלים, מיקרו אלמנטים, מתכות כבדות או רעלנים. בנוסף הם מסוגלים אף לספוג חומרים מסוגים שונים דרך האויר ומחקר של נאס"א מצא שהם משמשים כפילטר ל85% מהמזהמים הנמצאים באויר שכוללים גם בין היתר בנזן ופחמן חד חמצני.
יכולת הספיגה של הצמחים את החומרים הללו מותנית בגודל המולקולות של החומר המומס במים וישנם מקרים מצערים ומחקרים המצביעים על כך שללא ספק, צמחים אינם בוררים בין מקור הזנה 'טוב' ל'רע'.
כך למשל עיירה קטנה ופסטורלית בדרום איטליה שמונה 39,000 בני אדם וילד עם סרטן לא נראה בה לפני, עכשיו חווה תקופה טראומטית וקשה ביותר כשילדים, נשים ומבוגרים חולים בשלל מחלות סופניות שלא נרצה לצער אתכם עם תיאורים אודותן, לאחר שהמאפיה פיזרה פסולת פלסטיק וכימיקאלים על אדמה חקלאית סמוכה.
בנוסף, במחקר שנערך במימון הקרן הלאומית למדעי הטבע של סין, מדענים באוניברסיטה החקלאית נאנג'ינג בדקו את פיזור המזהמים בשורשי עשב דגני מסוג זון משכר. מחקרים קודמים הראו כי פטריה מזהמת אשר נקשרה לשורשי הצמח הייתה אחראית על ספיגתם של חומרים רעילים על ידו, כאשר המחקר הפעם התמקד ברמה התת-תאית, על פעולותיו ופיזורם של הרעלנים בצמח כשהפטריה נמצאת בשורשיו. התוצאות הראו כי אכן הצמח ספג ופיזר את הרעלנים (acenaphthene) בין תאיו. עובדה זו מצביעה על כך שהצמח לא בהכרח מפרק ונפטר מהרעלן אלא יכול גם פשוט לפזרו בין תאי הצמח ובכך להפוך אותו לזמין לצריכה על ידי מי שניזון ממנו.
בנוגע לחלקה השני של השאלה – האם הצמח יקלוט את החומרים המזיקים הספציפיים הנפלטים על ידי פלסטיקים שאינם דרג מזון, נכון לעכשיו אין מחקר נקודתי שנעשה על החומרים הללו, אך ההיגיון אומר שהצמח יקלוט כל מולקולה קטנה ונוחה מספיק.
המקרים והמחקר שהזכרנו לעיל הם רק עדויות בודדות לכך שהצמח לא באמת בורר מה נמצא בתמיסה ממנה הוא ניזון (הדבר נכון גם לגידול באדמה) ולכן תפקידנו כמגדלים לוודא שהתמיסה מכילה רק את החומרים אותם אנו רוצים להעניק לו. על כן, השימוש בפלסטיקים בגידול הידרופוני צריך להיות מושכל וחכם ויש לבדוק לפני השימוש בפלסטיק מסויים, האם הוא יפלוט לאורך זמן ובחשיפה לשמש חומרים שיסכנו את הבריאות של צרכני הירקות שיגדלו בו.
לסיכום, סוגי הפלסטיק הבטוחים ביותר לשימוש בהידרופוניקה הם סוג 2, 5 וUPVC. השתדלו להקפיד על כך ולדרוש לראות תקני מזון היכן שיש ספק באשר לבטיחות השימוש לבריאות.
המונח 'הידרופוניקה' נגזר מצמד המילים היווניות 'הידרו' ו'פונוס' שמשמעותם היא 'עבודת מים'. הידרופוניקה היא למעשה שיטת גידול בה צמחים גדלים ללא אדמה המספקת את תזונתם וזקוקים להזנה ממקור חיצוני לשם צמיחתם, אשר מסופקת באמצעות תמיסה תזונתית המומסת במים.
בהידרופוניקה שורשי הצמחים עשויים להמצא בתוך מצע גידול אינרטי נטול כל ערך תזונתי כמו הידרוטון, פרלייט, ורמקוליט, צמר סלעים, סיבי קוקוס ועוד, לגדול לתוך מים כמו בשיטת DWC או תלויים באויר ללא כל מצע לאחוז כמו באיירופוניקה. עובדת המצאות או אי המצאות מצע הגידול תלוי בשיטת הגידול ההידרופונית הנבחרת.
בכל גידול שהוא, דישון והזנת הצמח הוא צעד חשוב והכרחי לצמיחה והתפתחות תקינה, בהידרופוניקה, ניהול הזנת הצמח חשובה אף יותר בשל העובדה שללא הזנה זו הצמח עלול שלא לקבל כלל המינרלים והמיקרו אלמנטים להם הוא זקוק אשר העדרם יפגע בשלבי התפתחותו.
דישון הידרופוני סטנדרטי נעשה בדר"כ באמצעות דשנים ייעודיים להידרופוניקה אשר התכונה הבולטת ביותר שלהם היא היותם מסיסים במים ומורכבים מנוסחה שמשלבת את המינרלים והמיקרו אלמנטים להם זקוק הצמח בשלבי הגדילה השונים.
הפתרון התזונתי הפשוט והבסיסי ביותר הוא דשן הידרופוני משולב שמכיל את כל אותם מינרלים ומיקרו אלמנטים בבקבוק אחד, הוא מתאים בעיקר למגדלים ביתיים שמבקשים לגדל ירוקים, ירקות, תבלינים וצמחי נוי לצריכתם האישית. למעוניינים להעמיק ולהעניק לצמח את צרכיו התזונתיים לכל שלב ישנם דשנים הידרופונים המחולקים לפי שלבי צמיחה. למגדלים מקצוענים שמבקשים לספק את המינרלים והמיקרו אלמנטים במנות מדודות בכל השקייה ישנה אפשרות למהול אותם בנפרד בתמיסת ההזנה.
ריכוז המלחים במים (Total dissolved salts – TDS) או מוליכות חשמלית (EC), רמת חומציות (PH) ומינון ריכוז המינרלים הם פרמטרים חשובים שיש להכיר לדישון הידרופוני מוצלח ואנו נסקור ונסביר את כולם על מנת שתוכל לצאת לדרך ההידרופונית שלך עם הבנה בהירה בנוגע לפעולות שצריכות להתבצע על ידך.
הצעד הראשון ביותר בדישון המערכת ההידרופונית שלך הוא להכיר את המים בהם תשתמש. הכרת המים תעשה על ידי מדידת הערכים הראשוניים שלהם – באמצעות מד חומציות (PH) ומד מוליכות חשמלית (EC) בדוק את הנתונים ההתחלתיים של המים בהם תשתמש.
מים באופן טבעי מכילים מלחים כמו נתרן, סידן, מגנזיום ביקרבונט, כלורידים וסולפטים במינונים שאינם ידועים לנו. נוכחות מלחים אלה משפיעים על המוליכות החשמלית הראשונית של המים ועל החומציות או הבסיסיות שלהם ועדיף שיהיו נוכחים במינימום האפשרי על מנת לאפשר הזנה מדוייקת הידועה מראש באמצעות דשנים.
מים באיכות נמוכה מאוד יכולים לגרום לרעילות תזונתית או בעיות חוסרים מיד בתחילת הגידול או מאוחר יותר.
אם במדידת המים הראשונית רמת EC גבוהה מ600-700 (0.6-0.7) מומלץ להשתמש בפילטר שידלל את נוכחותם של מלחים בלתי רצויים ויאפשר שליטה מקסימאלית בהזנת הצמח.
לרוב, רמת החומציות (PH) של מי הברז היא דווקא בסיסית יחסית וגבוהה מ-7 וזאת משום שרמת חומציות זו נכונה יותר לצריכת בני האדם. כפי שנסביר בהמשך, הבסיסיות הזו פחות מתאימה לצמחים ומגבילה את יכולתם לקבל את כל המינרלים להם הם זקוקים ולכן יהיה עלינו לאזן את החומציות לרמה המומלצת שתאפשר תזונה מיטבית.
החומרים המזינים מונגשים לצמחים במים בצורה של מלחים וכאשר אלה מתמוססים הם נשברים ליונים בעלי מטען חשמלי. לדוגמא NaCl, שהוא נתרן כלורי או כפי שהוא מוכר לנו יותר, מלח בישול, מתפרק במים ליונים של Na – נתרן + Cl – כלור, אשר מוליכים חשמל הודות ליונים החיוביים והשליליים שלהם. בשל כך, כאשר אנו מוסיפים מלחים אשר מתמוססים ליונים בעלי מטענים חשמליים המוליכות החשמלית במים (Electrical Conductiviy – EC) עולה וזה המדד באמצעותו אנו מודדים את ריכוז המלחים במים.
על מנת לעקוב אחר מדד המוליכות החשמלית על המגדל ההידרופוני להעזר במד מוליכות חשמלית (מד EC) אשר יצביע באופן דיגיטאלי על רמת המוליכות החשמלית ובכך יעיד על ריכוז המלחים המומסים במים.
אם כך, מוליכות חשמלית (Electrical Conductivity – EC) מודדת את יכולתו של חומר להוליך מטען חשמלי בעוד מוליכותה של התמיסה התזונתית כולה מקושרת ישירות לכמות המלחים המומסים בה, ככל שיש בה יותר מלחים, כך המוליכות החשמלית גבוהה יותר.
שימו לב, רמות גבוהות מדי של חומרים מזינים במים עלולים לגרום לשוק אוסמוטי אשר משפיע על העברת חומצות האמינו ושחרור החלבון ברקמה הצמחית, רעילות יונית או חוסר איזון תזונתי, בעוד רמות נמוכות מדי של אותם חומרים מזינים ילוו את הגידול בחוסרים תזונתיים בעלי תופעות לוואי שיפגמו בהתפתחות הצמח. בגידול הידרופוני ללא אדמה ריכוז המלחים במים הוא הנתון החשוב ביותר וחשוב להכיר את צרכיו של הצמח (טבלה עם צרכי צמחי מזון רבים בהמשך המאמר).
המינוחים בהם אתם עשויים להתקל בעת הגידול יהיו mS/cm אשר מתייחס לקריאת המוליכות החשמלית לסנטימטר (milisemen per centimeter) או μs/cm אשר ניתן להכפיל פי 1,000 על מנת להמיר לmS/cm.
PH הוא מדד אשר מצביע על כמה חומצית או בסיסית תמיסת ההזנה בזמן הבדיקה. הטווח נע בין 0 ל-14, כאשר 7 נחשב לנטרלי. הPH של התמיסה התזונתית (מים + דשן) משפיע על זמינות החומרים המזינים כך שחשוב לשמור עליו בטווח המומלץ לגידול הידרופוני אשר נע בין 5.5-6.5. חריגה מהטווח עלולה להגביל את המינרלים הזמינים עבור הצמחים וליצור חוסרים תזונתיים.
על איזון החומציות להתבצע לאחר מהילת הדשן במים בשל היותו של הדשן בעל חומציות גבוהה בעוד המים בעלי בסיסיות גבוהה ושניהם משפיעים האחד על השני. על סדר הפעולות בדישון ואיזון החומציות נרחיב בהמשך המאמר.
בבואך לדשן את הגידול ההידרופוני שלך עליך להתייחס לצרכיו התזונתיים של הצמח ולהעניק לו את המוליכות החשמלית במידת החומציות המומלצת עבורו. כמובן שבגידול ביתי אשר מבקש לגדל מס' סוגי צמחים במערכת אחת אין אפשרות לדייק ולקלוע לצורך הספציפי של כל הצמחים ולכן ניקח ממוצע אשר יספק את מרביתם ויאפשר להם התפתחות תקינה.
רצוי, לפני בחירת השתילים, לקרוא את המדריך אשר יסייע להחליט אילו צמחים מומלץ לשתול יחד באותה מערכת הידרופונית שמזינה את כל הצמחים מאותו מאגר מים.
צמחים | pH | EC | PPM |
ארטישוק | 6.5-7.5 | 0.8-1.8 | 560-1260 |
אספרגוס | 6.0-6.8 | 1.4-1.8 | 980-1260 |
שעועית | 6.0-6.5 | 2-4 | 1400-2800 |
סלק אדום | 6.0-6.5 | 0.8-5 | 1260-3500 |
ברוקולי | 6.0-6.5 | 2.8-3.5 | 1960-2450 |
כרוב ניצנים | 6.5-7.5 | 2.5-3.0 | 1750-2100 |
כרוב | 6.5-7.0 | 2.5-3.0 | 1750-2100 |
גמבה | 6.0-6.5 | 1.8-2.2 | 1260-1540 |
גזר | 6.3 | 1.6-2.0 | 1120-1400 |
כרובית | 6.0-7.0 | 0.5-2.0 | 1050-1400 |
סלרי | 6.5 | 1.8- 2.4 | 1260-1680 |
כרוב ירוק | 6.5-7.5 | 2.5-3 | |
מלפפון | 5.8-6.0 | 1.7-2.5 | 1190-1750 |
חציל | 5.5-6.5 | 2.5-3.5 | 1750-2450 |
חסת אנדיב | 5.5 | 2.0-2.4 | 1400-1680 |
דגנים | 6 | 1.8-2.0 | 1260-1400 |
שום | 6 | 1.4-1.8 | 980-1260 |
כרישה | 6.5-7.0 | 1.4-1.8 | 980-1260 |
חסה | 5.5-6.5 | 0.8-1.2 | 560-840 |
קישוא | 6 | 1.8-2.4 | 1260-1680 |
במיה | 6.5 | 2.0-2.4 | 1400-1680 |
בצלים | 6.0-6.7 | 1.4-1.8 | 980-1260 |
פאק צ'וי | 7 | 1.5-2.0 | 1050-1400 |
גזר לבן | 6 | 1.4-1.8 | 980-1260 |
אפונה | 6.0-7.0 | 0.8-1.8 | 980-1260 |
פלפל | 5.8-6.3 | 2.0-3.0 | 1400-2100 |
פלפלים חריפים | 6.0-6.5 | 3.0-3.5 | 2100-2450 |
תפוח אדמה | 5.0-6.0 | 2.0-2.5 | 1400-1750 |
דלעת | 5.5-7.5 | 1.8-2.4 | 1260-1680 |
צנון | 6.0-7.0 | 1.6-2.2 | 840-1540 |
תרד | 5.5-6.6 | 1.8-2.3 | 1260-1610 |
סלק עלים | 6.0-7.0 | 1.8-2.3 | 1260-1610 |
תירס | 6 | 1.6-2.4 | 840-1680 |
בטטה | 5.5-6.0 | 2.0-2.5 | 1400-1750 |
עגבניה | 5.5-6.5 | 2.0-5.0 | 1400-3500 |
לפת | 6.0-6.5 | 1.8-2.4 | 1260-1680 |
זוקיני | 6 | 1.8-2.4 | 1260-1680 |
בדיקת רמת החומציות של המים מתבצעת עם מדים ייעודים אשר יכולים להגיע בצורה של מד PH דיגיטלי, מד נוזלי או ניירות לקמוס. האופציה הראשונה של מד דיגיטאלי היא הקלה והמדוייקת ביותר אך חסרונותיה באים לידי ביטוי ברגישות גבוהה של האלקטרודה אשר מביאה פעמים רבות להריסתה בתחזוקה לא נכונה ועלות גבוהה יחסית. במידה ובחרתם במד PH דיגיטלי, כיילו אותו לפני השימוש באמצעות נוזלי כיול 4 ו-7 טרם השימוש.
האופציה השניה של מד חומציות נוזלי אמנם לוקחת מעט יותר זמן, נעשית באופן ידנית ואינה מדוייקת כמו המד הדיגיטאלי אך היא אלטרנטיבה זולה, זמינה וטובה מספיק. עם המד הנוזלי ניקח דגימה מהמים ונטפטף לתוכם טיפה או שניים של נוזל הבדיקה ונשווה את צבעם של המים לסרגל החומציות שעל בקבוק נוזל הבדיקה. לפי הצבע נדע מה רמת החומציות של המים.
האופציה השלישית של נייר לקמוס היא האפשרות המוכרת לנו מבדיקות השתן והרוק והיא עושה שימוש לרוב בנייר צהבהב אשר משנה את צבעו במגע עם המים ובהשוואה עם סרגל הצבעים על גבי האריזה נוכל לדעת מה טווח החומציות. החסרון של הנייר הוא צבעו הצהוב הראשוני אשר עלול לבלבל מעט בשפיטת התוצאות.
ברמת הגידול הביתי החובבני איזון המוליכות החשמלית יכול להתבצע בכל פעם שנבצע מילוי של מאגר המים. מילוי מאגר המים נדרש כאשר רמת המים יורדת לגובה אשר מסכן את פעילות משאבת המים ועלול לשרוף אותה. במילים אחרות, כאשר המים מגיעים לגובה של מס' ס"מ מעל לגובה משאבת המים – זה הזמן למלא מים ובאותה הזדמנות זה גם הזמן לאזן את המוליכות החשמלית ובהמשך גם את החומציות.
בנוגע לרמת החומציות, ברמה הביתית קריטיות האיזון פוחתת ואם תטוסו לחופשה של שבועיים הצמחים לא ימותו בגלל שלא איזנתם להם את החומציות, עבור מגדלים מקצועיים שעושים זאת לפרנסתם מחסור באיזון חומציות אפילו ברמה היומיומית, עלול לפגוע ביבול.
ההמלצה עבור המגדל הביתי היא לבדוק ולאזן את החומציות לפחות אחת לשבוע, ללא תלות במילוי המים ואיזון המוליכות החשמלית וזאת בשל העובדה ששינויי טמפרטורה, הרכב המינרלים במים, תקופה הצמיחה ועוד משתנים רבים עלולים להשפיע על רמת החומציות.
תהליך הדישון ואיזון החומציות שפורט לעיל מתייחס למערכות הידרופוניות ככלל, אך אינו הכרחי במציאות של שנת 2017. כיום ישנן מערכות ניטור, בקרה ושליטה אשר מאפשרות מעקב ואיזון שוטף באופן אוטומטי של המוליכות החשמלית והחומציות במאגר המים וחוסכות מהמגדל את הזמן וההתעסקות הכרוכים בתהליך הגידול.
מערכות אלה דואגות לכך שמאגר המים יהיה מאוזן בכל רגע נתון לתנאי המוליכות והחומציות האופטימליים אשר הוגדרו על ידך בהתאם לסוג הגידול. ניתן לפנות אלינו על מנת לקבל פרטים בנוגע למערכות אוטומטיות שכאלה.
שאלות בנוגע לדישון הידרופוני ואיזון חומציות ניתן לכתוב בתגובות ואנו נשתדל לענות בהקדם!
רוצה ללמוד עוד על גידול הידרופוני? קטגוריית 'הידרופוניקה' באתרנו מלאה במדריכים מקצועיים, מדריכי עשה זאת בעצמך וסקירות מעניינות שיוכלו להעשיר את הידע המקצועי והכללי שלך בתחום.
במידה והינך מתעניין בכניסה לתחום ההידרופוני, ניתן להתייעץ איתנו בטלפון 08-9174719, להרשם לסדנאות מקצועיות, לכתוב לנו למייל – [email protected] או לפנות באמצעות טופס יצירת הקשר. נשמח לסייע!
העקרון הראשון שעלינו להבין בהידרופוניקה הוא שהמערכת ההידרופונית שלך מחליפה אך ורק את האדמה. היא אינה מחליפה את השמש, עונות השנה, את תחלופת האויר או הטמפרטורות בחוץ – אלא רק את המדיום בו שתולים הצמחים ועל כן שאלת הצמחים הניתנים לשתילה בה הייתה רלוונטית גם אם היינו בוחרים לגדל באדמה ויש להתייחס אליה באופן הזה עם השאלות הבאות:
אם ייעדתם את המערכת למיקום בחוץ הבית (Outdoor) אתם יכולים כבר עכשיו לדלג לשאלות הבאות, אך אם מיקומה אמור להיות בתוך הבית עליכם לקחת בחשבון שבמידה ואינכם מגדלים תחת סביבה מבוקרת המתאימה אישית את תנאי הגידול לצמחים, או במילים אחרות, אם היא אינה ממוקמת באוהל גידול ייעודי המכיל תאורת גידול לצמחים במינימום, ובמקסימום אף רפלקטורים, מפוחים, ונטות ושלל אמצעים שיחקו את תנאי המחייה האידאליים עבור הצמחים, עליכם לבחור את הצמחים כך שיתאימו לתנאי האור ותחלופת האויר בתוך ביתכם, כאשר לרוב מדובר על צמחי נוי לבית אשר מצריכים מעט מאוד חשיפה לשמש ותחלופת אויר מועטה.
במידה ואכן יש לכם מערך גידול אשר מסוגל להעניק לצמחים את תנאי המחייה האידאלים, באפשרותכם לגדל כמעט כל דבר ללא תלות בעונות השנה, בחמסינים או בסופות, שמתרחשות מחוץ לבית, כל עוד תעניקו להם את שעות האור, הטמפרטורות, הלחות והדישון הנדרש.
הקיץ הישראלי נפלא לגידול עגבניות, חצילים, פלפלים, מלפפונים, קישואים, אבטיחים, מלונים, דלעות ושלל ירקות עסיסיים כאשר מומלץ להתחיל את השתילה כבר בחודשי האביב המוקדמים על מנת לאפשר לצמחים לגדול ולהתפתח בתנאים נוחים טרם יגיעו גלי החום הקיצוניים, זבובי הפירות, המזיקים הטורדניים ושלל האתגרים אשר יקשו את הצמיחה עבור צמחים צעירים.
טיפ: אוגוסט כבר הגיע? מומלץ שלא לשתול ירקות קיץ צעירים שיתקשו לגדול ולהניב פירות בימים החמים אשר מתקצרים יותר ויותר, אלא לחכות לסתיו בספטמבר על מנת לשתול ירקות חורף שיניבו לאורך כל החורך עד בואו של האביב.
החורף הישראלי נפלא לגידול הידרופוני, בעיקר משום שהוא מתאפיין גם בימים שטופי שמש, בטמפרטורות מאוזנות שלעיתים רחוקות יחסית מגיעות לקיצון נמוך המסכן את הצמחים, ימי הסופות בו ספורים בלבד ובאופן כללי, הוא אינו מהווה אתגר של ממש לעומת מקומות קרים באמת כמו קנדה, אירופה או אזורים מסויימים בארצות הברית.
בחורף ניתן לגדל חסות על שלל זניהן הצבעוניים והפריכים, פאק צ'וי, קייל, כרוביות, ברוקולי, אורוגולה, עלי סלק, עירית, בצל ירוק, כוסברה, שמיר, כרובים למיניהם, תותים, סלרי ושלל ירוקים טעימים ובריאים!
לרוב ניתן לקטוף מגינת הירק ההידרופונית החורפית שלנו לכל אורך הסתיו, החורף ואף האביב, כל עוד הצמחים לא הוציאו עמוד פריחה אשר הפך את טעמם למריר. הקפידו על קטיף מגוון במינון הגיוני אשר יאפשר המשך צמיחה לשתילים אשר ממלאים את המערכת ההידרופונית שלכם על מנת שלא לבצע את השתילה בכל חודש מחדש, אלא להנות מאותם השתילים לכל אורך העונה.
מומלץ לקריאה: מה ניתן לשתול עכשיו? מדריך שתילה לפי עונות השנה
על אף הכיף הגדול שבבחירת ירקות העונה לגידול הידרופוני, עלינו לקחת בחשבון גם את פרמטר האור טרם רכישתם או הנבטתם. כל הירקות שהוזכרו לעיל מצריכים שמש ישירה של לפחות 5 שעות ביום. מהי שמש ישירה? כאשר קרניה המלטפות והמחממות של השמש נוחתות על הצמחים עצמם ולא מעניקות אור כללי בלבד. לממקמים את המערכת על הגג, במרכז הגינה או במרפסת מזרח-דרומית או אפילו דרומית בלבד, לרוב אין בעיית מחסור בשמש ישירה, אך במידה והבחנתם בכך שהשמש מבקרת באופן חלקי ובלתי מספק בלבד במיקומה של המערכת ההידרופונית שלכם, מומלץ לבחור בשתילים שמצריכים כמות מועטה יחסית של שמש כמו תבלינים וצמחי נוי.
גם לסוג המערכת ההידרופונית שברשותך ישנה משמעות בבחירת הצמחים שיגדלו בה, שכן לכל צמח נוף שונה אשר מצריך תנאים פיזיים מעט אחרים. לדוגמא – אם ברשותך מערכת רפסודה צפה מאוזנת שהצמחים בה שתולים האחד לצד השני ועלולים להצל אחד על השני במידה ויגדלו למימדים גדולים כמו ברוקולי וכרובית, או שמה יתפרסו האחד על השני כשם שנוטים לעשות המלפפונים, הקישואים, האבטיחים והדלעות – כמובן שישנם פתרונות אפשריים כמו הדלייה או ריווח מספק בין שתיל לשתיל, אך האידאל עבור מערכת שכזו הוא שתילת צמחים בעלי נוף קטן ויציב יחסית כמו פלפלים, חצילים ותבלינים בקיץ, או עליים ותבלינים בחורף.
במידה וברשותי מערכת NFT ורטיקלית (אנכית) באפשרותי לבחור לשתול בכל קומה צמחים אשר לא יפריעו לאלה שמתחתם או מעליהם, כמו למשל – מלפפונים, קישואים ואבטיחים למטה, ופלפלים וחצילים למעלה. גידול עגבניה מצריך מעקב שוטף אחר שורשיה האגרסיביים והדלייה מספקת, כאשר האידיאל הוא לשתול אותה בנפרד בבאטו באקט או DWC בגובה הרצפה שיאפשר לה לצמוח גבוה ולהתפרס ככל יכולתה.
בנוסף עלינו לקחת בחשבון את תנאי הצל והאור שהצמחים במערכת שלי יצרו עבור הצמחים השכנים שלהם ולתכנן את בחירת הצמחים ושתילתם מראש באופן שימקסם את האור ואת התנאים הפיזיים הקיימים.
אם כן, השאלות שעלינו לשאול: האם המערכת ההידרופונית שלי מאוזנת / ורטיקלית, מהם מרווחי שתילה, האם היא 180 או 360 מעלות, ואילו צמחים יכולים לגדול ולשרוד בה לאורך זמן בהתחשב בתנאי האור הנדרשים עבורם ואופי צמיחתם בבגרותם.
ובכן, בהידרופוניקה כשיטה ניתן לשתול הכל! החל מעצים, דרך שיחים, עד פרחים, ירקות, תבלינים ופקעות. השאלה הנדרשת היא למעשה – מה המערכת ההידרופונית שברשותך מסוגלת לגדל? לרוב, המערכות הנמצאות בשימוש כיום אינן מאפשרות לגדל ירקות שורש, שיח ועצים, על אף שאלה בהחלט אפשריים לגידול בהידרופוניקה.
המערכות הנמצאות בשוק הביתי היום מאפשרות לגדל בעיקר ירקות, פרחים, תבלינים, עליים ואף עצים כגון פאפיה ובננה. על מנת לגדל ירקות שורש כמו תפוחי אדמה ובטטות יהיה עליך ליצור מערכת אשר הדגש בה ינתן דווקא על חלקה החשוך והרטוב בו גדלים השורשים ולאפשר התפתחות פקעות וקטיף נוח, אנו מניחים שלא רחוק היום בו גם מערכות הידרופוניות ביתיות שכאלה יגיעו לשוק.
לסיכום, שאלת בחירת הצמחים אינה מורכבת כפי שהיא נשמעת והיא מצריכה למעשה התחשבות במספר פרמטרים שברגע שהם מובנים, התשובה לשאלה הופכת פשוטה ומובנת מאליה.
במידה ותבחרו להנביט את הצמחים, הקדימו את העונה שכן נביטה מוצלחת מצריכה כשלושה שבועות לפחות לפני השתילה במערכת.
יש לכם שאלות? כתבו לנו בתגובות!
בהצלחה.
NFT היא שיטת גידול פופולארית אשר מתבססת על הובלת מים רדודים דרך תעלות בהן יושבים שורשי הצמחים בכוסות רשת, באופן מחזורי, אשר מתחיל במאגר המים הראשי אליו מוכנסים דשנים הידרופונים שמספקים את המינרלים והמיקרו אלמנטים להם זקוקים הצמחים לתזונה והתפתחות תקינה.
במאגר יושבת משאבת מים (ראש כוח) אשר דוחפת את המים למקום הגבוה ביותר בתעלה, בעוד זוית של 2-5 מעלות וכוח הגרביטציה מחזירים את המים בחזרה למאגר וסוגרים מעגל מחזורי וחסכוני מאוד.
גידול הידרופוני בשיטת הNFT רווי בחמצן ומעודד צמיחה מהירה יותר היות ורק קצות שורשי הצמחים נוגעים במים, בעוד שאר השורש תלוי באויר עשיר בלחות וחמצן. בנוסף, במערכות NFT אנכיות נפילת המים מקומה לקומה יוצרת פכפוך אשר מעשיר אותם בחמצן.
בשיטת הNFT הצמחים נשתלים בכוסות רשת אשר מאפשרות אחיזה ויציבות לנוף הצמח, בעוד שורשיו גדלים בתוך התעלה וניזונים מזרם המים המעושרים לתוכו מתפתחים שורשיו.
שימוש בחומרים זמינים שניתן למצוא ברוב הארץ ואפשרות להתאים אישית את המערכת לתנאי השטח, הופכים את השיטה לפרויקט DIY מקסים, שאלה בעלי התושיה והידיים הטובות יכולים בקלות יחסית ליישם בהתאם לחזונם ומטרותיהם. מגדלים ישראלים רבים הגדילו ורכשו צינורות UPVC לבנים עם מסנן UV, בעלי אסתטיקה נעימה יותר לעין מצינורות האינסטלציה הרגילים, תכננו, עשו רשימת קניות ובנו פרוייקטים הידרופונים יפהפיים לגידול ביתי שמוסיפים ירוק, מייצרים מזון ומעניקים להם תחביב מספק וכייפי במיוחד.
טיפ: בבואכם לבנות מערכת הידרופונית NFT קודם תכננו אותה לפרטי פרטים. הכינו שרטוט במידות מדוייקות אשר ידמה את המערכת על הנייר, קחו בחשבון שגובה התעלה המקסימאלית הוא הגובה אליו צריכת המשאבה לדחוף את המים וכי עליכם להשיג משאבה מתאימה. פרקו את השרטוט ל'רשימת קניות' הכוללת בבסיסה: מאגר מים, צינור הובלה גמיש 0.5 צול, תעלות PVC, אטמים למניעת נזילות, חבקים לתפיסת התעלות, זויות, מופות, משאבת מים, כוסות רשת וסטנד (או קיר). כמובן שניתן להוסיף מצוף פיצוי, טיימר ושלל אביזרים להקלת וייעול התחזוקה.
מדריך עשה זאת בעצמך לבניית מערכת הידרופונית בשיטת הNFT
שיטת הNFT מיושמת לא רק במודלים ביתיים אלא גם בחממות מסחריות מסביב לעולם, המשמעות ברורה – השיטה פשוט עובדת. אם תעקבו אחר הוראות התחזוקה במדריך הזה, תשאפו ללמוד ולדעת, ותהיו קשובים לצמחים, אתם צפויים לקצור את פירות עמלכם בשמחה וסיפוק רב.
רוצה מערכת תבלינים שתחסוך ממך את הביקור באגף ההוא בסופר? או אולי לגדל ירקות עונתיים כמו מלון, דלעת וקישואים שימלאו לך את המרחב בירוק, פריחה ואז גם בפירות עסיסיים? מערכות הידרופוניות מסוג NFT מאפשרות לגדל מגוון רחב מאוד של צמחים, החל מתבלינים פשוטים כמו פטרוזיליה, נענע, שמיר, מרווה, רוזמרין, כוסברה ועוד, דרך ירוקים כמו חסות, פאק צ'וי, קייל ומנגולד, ועד ברוקולי, קולורבי וכרובית בחורף וירקות קיץ עסיסיים כמו עגבניות, מלפפונים ואפילו אבטיחים. כמובן שניתן לגדל בה גם צמחי נוי, צמחי מרפא ופרחים מסוגים שונים.
טיפ: מומלץ לשתול במערכת אחת צמחים מאותה המשפחה כמו – עגבניות, חצילים ופלפלים ממשפחת הסולניים למשל, אשר להם שלבי גדילה דומים ודרישות מזון דומות, פעולה שתאפשר לכם להתאים את תהליך הגידול ותוכנית ההזנה במקסימום לצרכיהם. אם אתם מערבבים צמחים ממשפחות שונות, כמו סולניים ותבלינים, קחו בחשבון שלא תוכלו לרצות את כולם כל הזמן.
גם אם אין לכם גינה או גג, השיטה מאפשרת לגדל מגוון רחב של צמחים במינימום מקום. שיטת הNFT היא אולי השיטה המוצלחת ביותר ליישום הידרופוני אנכי, כאשר מערכות גידול שלמות הוקמו על קירות וכללו תעלות שהותקנו האחת מתחת לשניה במרווחים שיאפשרו לצמחים מספיק אור ומרחב כדי להתפתח, תופסות מקום של כבוד במרפסות פרטיות בעוד אינן תופסות כלל שטח רצפה למעט מקום מאגר המים.
תנועת המים המחזורית והסגורה של המערכת מביאה לאידוי ואיבוד מים מינימאלי תוך הקצאתם לצמחים אותם ביקשנו לגדל בלבד, עובדה זאת מביאה לחסכון של 80%-95% לעומת גידול באדמה. בנוסף, המערכת חסכונית גם במצע גידול ובדשנים.
לעומת מערכות אחרות שמשתמשות במצע גידול שהשורשים גדלים לתוכו, מערכת NFT מאפשרת לנו להיות בבקרה על התפתחות השורשים על ידי הוצאת כוס הגידול בעדינות ובחינתם. על ידי בקרת השורשים ניתן לזהות מחלות ובקטריות אם הצטברו או לגזום את השורשים אם גדלו מדי על מנת למנוע סתימות ונזילות.
החיסרון העיקרי של השיטה נעוץ בעובדה שהמים הזורמים מותנים באספקת חשמל סדירה, כך שבמקרה של הפסקת חשמל או אפילו משאבה שנשרפה, יש לצמחים רק כמה שעות מועטות של חסד לפני ששורשיהם יתייבשו והם ימותו.
טיפ: ניתן להחדיר לתוך תעלות הגידול רצועת צמר סלעים דקה לכל האורך שתשאיר את תחתיתה לחה ותאפשר לצמחים להמשיך לחיות לפרק זמן ארוך יותר.
גודלם של צינורות הPVC בהם משתמשים בגידולים ביתיים נעים בין 3 ל-5 צול, כאשר 4 צול הוא הממוצע השכיח ביותר שמעניק קוטר של 110 מ"מ בלבד. הבעיות עלולות לצוץ כאשר צמחים מפתחים מערכת שורשים מאסיבית אשר סותמת ומפריעה לזרימת המים וגורמת להצפה וסתימה של המערכת מצד אחד ומניעת מים מחלקו השני.
טיפ: עגבניות לרוב מפתחות מערכת שורשים גדולה מדי למערכת NFT המורכבת מצינורות 4 צול (ובנוסף מצריכות הדלייה מספקת) כך שאם לא בא לכם להסתבך – ותרו על שתילתן במערכת כזו, אך אם אתם מתעקשים, בצעו בקרה שוטפת על השורשים וקיצצו אותם בכמחצית מאורכם מדי שבועיים – שלושה.
למרות המגוון הבאמת רחב, לא הכל אפשר לגדל במערכת NFT הידרופונית. צמחי שורש כמו גזר, בטטה או סלק לא יכולים לצמוח באופן יעיל בNFT, כמו גם שיחים או עצים.
בבואנו לשקול בניית או רכישת מערכת הידרופונית מסוג NFT עלינו לקחת בחשבון מספר תנאים בסיסיים שעלינו לספק:
♠ הנבטת זרעים בצמר סלעים המיועדים לשתילה במערכת הידרופונית
♠ מדריך הידרופוני למגדלים ביתיים
על אף ההשקייה האוטומטית והקלות היחסית בה ניתן לבנות ולהפעיל מערכת הידרופונית NFT, ישנן פעולות תחזוקה שחשוב להכיר ולפעול לפיהן על מנת שהגידול באמת יצליח.
תחזוקת המערכת בשוטף ברמת הגידול הביתי צריכה להתבצע פעם – פעמיים בשבוע, באופן הבא:
החלפת מחזור מתרחשת בעיקר בחילופי עונות כשהצמחים המניבים שבמערכת סיימו את עונתם ועומדים לפנות את מקומם לצמחים עונתיים חדשים. זוהי הזדמנות נפלאה לנקות ולטהר את המערכת מחיידקים שאולי הצטברו, ירקת, מחלות והצטברויות מלחים, על מנת שהגידול הבא יהנה מהתחלה חדשה ולא ינזק מזיהומים ומחלות שאולי השאיר הגידול הקודם.
לסיכום רק נוסיף שגידול הידרופוני במערכת NFT הוא אחד הגידולים המהנים ביותר וכי הצמחים אוהבים מאוד את שיטת הגידול הזאת! התמקדנו במדריך הזה בפעולות הרלוונטיות והייחודיות למערכת NFT, במידה וזה הגידול ההידרופוני הראשון שלך, מומלץ להרחיב את הקריאה וללמוד על ההידרופוניקה בכללותה על מנת לקבל את התמונה המלאה באופן מקצועי ושלם יותר.
יש לך שאלות? רוצה לתת טיפים לקוראים שלנו? כתוב/כתבי לנו בתגובות
1. בדוק את כמות המים במאגר של ערכת ההידרופוניקה כל שבוע. בזמנים חמים או כשהשתילים גדולים בצע את הבדיקה פעמיים בשבוע.
2. בדוק את רמת הPH פעמיים בשבוע ועקוב אחר ההוראות כיצד לאזן אותו. עלים צהובים הם אינדיקציה לכך שרמת הPH חרגה מהרמה המומלצת.
3. במידה והשורשים מגיעים למאגר המים חתוך אותם על מנת למנוע את סתימת המשאבה.
4. נקה את פילטר המשאבה כל חודש. נתק את המשאבה מהחשמל, הוצא אותה ממאגר המים והסר את מכסה המשאבה. הסר עם מים את הפסולת שהצטברה. העבר זרם מים נקיים בצינור המשאבה לניקוי הדפנות.
5.שמור על טמפרטורת המים פחות מ-29 מעלות צלזיוס, עזרים לשמירה על הטמפרטורה יכולים להיות הנחת שטיח מתחת למאגר, עטיפת המאגר במבודד מחזיר אור במידה והוא חשוף לשמש חזקה, בימי הקיץ החמים בהם הטמפרטורות ממשיכות לעלות הכניסו בקבוק קרח סגור למאגר כל בוקר. צמחים הידרופונים לא אוהבים שינויים חדים בטמפרטורות.
6.צור לצמחים הגדולים סביבה תומכת וקשור אותם למען יציבותם, ספק לצמחים מטפסים את העזרים הנחוצים על מנת לטפס לאן שתבחר ותכנן את מיקום הצמחים כך שגדילתם תהיה חופשית.
7. חשיפה לשמש הינה גורם חשוב עליו יש לשים דגש, ודאו שיש לצמחים בערכת ההידרופוניקה שלכם מספיק שמש, חישבו על כך בתכנון ובעת הגיזום.
8. אחת לחודש או כשאתם מבחינים בסביבת ירקת שמתפתחת במאגר (מה שלא אמור לקרות בתחזוקה נכונה), ריחצו את מאגר המים ומלאוהו במים חדשים.
9. מדי כמה ימים יש לסרוק את העלים והגבעולים של הצמחים להמצאותם של מזיקים, במידה ותזהו סימנים לאכילת עלים, או שתבחינו במזיקים עצמם, מומלץ להשתמש באחד מהפתרונות במדריך להדברה אורגנית.
בבואנו להנביט את הצמחים שעתידים להיכנס למערכת ההידרופונית שלנו עלינו לוודא שיש ברשותנו את הפריטים הבאים:
♠ זרעים מובחרים, עדיפות לזרעי מורשת וזרעים אורגנים
♠ קוביות צמר סלעים שיתאימו לכוסות השתילה
♠ פרופגייטור – אינקובטור ייעודי להנבטה אשר מאפשר סביבה לחה והגנה לנבטים.
♠ נוזל PH DOWN/UP
♠ מסכת נייר – מומלץ להימנע מנשימת חלקיקי צמר הסלעים ולהתאבזר מראש במסכה.
← לסוגי חסות גורמה הניחו 6-12 זרעים בכל חור
← עבור תבלינים וירוקים הניחו 6 זרעים בכל חור
← לירקות עם זרעים גדולים יותר כמו עגבניות, מלפפונים , פלפלים וקטניות , הניחו 1-2 זרעים בכל חור
← לסוגי זרעים אחרים , עקבו אחר ההוראות הרשומות על האריזה.
4. זרעו בעומק של בין חצי לס"מ שלם – ע"פ ההנחיות המדוייקות לזרע, כפי שכתוב על העטיפה.
5. כאשר אתם מסיימים לזרוע, הוסיפו מים בתחתית מגש ההנבטה עד לעומק של חצי ס"מ על מנת לודא שהמצע יהיה לח תמיד, וסגרו את המכסה.
6. בימים הראשונים בטרם יצאו הניצנים הניחו את את הפרופגייטור במקום חשוך ונעים.
7. כאשר יחלו הניצנים להגיח הוציאו את הפרופגייטור ממקומו החשוך ושימו אותו במקום נעים עם אור שמגיע, כעת ניתן להסיר את המכסה.
8. החליפו בכל בוקר את המים בתחתית המגש למים טריים מאוזנים ל5.5 PH
9. כעבור שבוע עד שלושה שבועות אמורים לצמוח לכם שתילים עם 2-5 עלים ומערכת שורשים טובה שיוצאת מצמר הסלעים.
10. בשלב בו מערכת השורשים מפותחת מספיק ניתן להעביר את השתילים לערכה ההידרופונית. קחו יחידה של צמר סלעים והניחו אותה בכוס הרשת כך שקצות שורשי הצמח נוגעים במים.
הידרופוניקה היא שיטת גידול המבוססת על הזנת הצמחים באמצעות מים במקום אדמה. למעשה, המים בהם אנו מוהלים דשנים הידרופונים בעלי מסיסות גבוהה, בשילוב עם תנאים ספציפיים כמו חומציות וטמפרטורה, מעניקים לצמחים את כל המינרלים והמיקרו אלמנטים להם הם זקוקים ומהווים מקור מופלא לצמיחה מהירה ובריאה מהרגיל באדמה.
גידול הידרופוני של מזון? ככה תעשו את זה נכון! (מדריך)
השיטה בה בחרנו למדריך היא DWC אשר משלבת מעולה בין קלות בניית המערכת ופרקטיות הגידול בה.
DWC משמעו – Deep Water Culture, בשיטה זו הצמחים יושבים בכוס רשת עם מצע גידול אינרטי חסר כל תועלת תזונתית שתפקידו איזון וייצוב הצמח בלבד, בעוד שורשי הצמח גדלים לתוך מים עמוקים המועשרים בחמצן ודשן. המים במערכות DWC מהווים סביבה אידאלית עבור הצמחים אשר נהנים מגדילה מהירה, בית שורשים בריא ומפותח ותנובה גבוהה.
אך בשילוב עם היתרונות הנהדרים הללו, ישנן כמה נקודות תורפה שחשוב להימנע מהן ככל הניתן. כך למשל, הצמחים במערכת DWC הם הרגישים ביותר לשינויי טמפרטורות (למעט קראטקי) וזאת משום ששורשיהם יושבים כל הזמן בתוך המים (לעומת הצפה וריקון או NFT בהן ישנו חלל אויר) ותופעות הלוואי עלולות להראות במהירות על הצמחים.
רוצים לגדל בחוץ ועדיין לשמור על טמפרטורות מאוזנות? לחצו כאן ל-9 טיפים לשמירה על טמפר' נמוכות בקיץ.
סיכון נוסף הוא במקרה של הפסקת חשמל בה תחדל משאבת האויר לספק חמצן לשורשים. ישנן מספר שעות עד יממה של חסד עד שתראו את הצמחים שטיפחתם נראים נפולים, שמוטים וכל כך מסכנים.
פתרון אפשרי: במידה והחשמל לא צפוי לחזור, רוקנו את המים במיכל עד לשליש התחתון על מנת לספק לשורשים חמצן ותזונה.
הידרופוניקה 101: סקירה מקיפה למגדלים מתחילים
קטלוג מערכות הידרופוניות ביתיות
גידול הידרו: מה צריך לדעת על מיקסום תוצרת במערכת הידרופונית?
אז אחרי שסקרנו בקצרה את השיטה ונתנו קישורים למדריכים שיסייעו לכם להבין קצת יותר לעומק את עקרונות הגידול ההידרופוני, ניתן להתחיל לבנות את המערכת.
קופסא עמידה עם מכסה (אם מיועדת לגידול בחוץ, עדיפות לצבע לבן אטום)
2 כוסות רשת 3 צול
מעט הידרוטון או טוף
משאבת אויר מחוברת לאבן חמצן
מברגה עם כוס קידוח 3 צול וחצי צול
סכין יפני
2 שתילים צעירים
את הנענע הזו הוצאנו מאדנית אדמה, שטפנו את שורשיה ושתלנו אותה בכוסות הרשת כך שקצות שורשיה יבצבצו החוצה. על אף הטראומה שעברה בפעולה זו, במהרה היא תחל לגדל שורשים חדשים לבנים ולפתח עלים וענפים חדשים, אך יחד עם זאת, ניתן (ואולי אף מומלץ) להשתמש בסטאטרים צעירים, להניחם בתחתית הכוס במרכזה ולפזר סביבם את מצע הגידול לייצוב. צמח שעבר פחות טראומות הוא צמח שמח יותר ומבולבל פחות ולכן סטאטר הוא בחירה עדיפה.
במידה ואתם מתכוונים לגדל בתוך הבית צמחים הזקוקים לאור הוסיפו תאורת גידול.
ניסיתם בבית? שילחו לנו תמונות אל [email protected] ונשמח לשתף אותן באתר!