25 C
Rehovot
יום שני, אוקטובר 5, 2020
More
    בית תגיות הידרופוניקה

    תגית: הידרופוניקה

    מגוון רחב של כתבות ומאמרים העוסקים בתחום ההידרופוניקה על כל גווניה: מדריכי גידול הידרופוני, חידושים הידרופוניים מהארץ ומהעולם, מדריכי עשה זאת בעצמך לבניית מערכות הידרופוניות, טיפים, יזמות הידרופונית ועוד.

     

    בעקבות חופשת הקורונה תוצרת הקיר ההידרופוני נשלחה לתלמידי בית הספר

    יוזמה מבורכת ומחממת לב של צוות הנהלת בית ספר מעגלים בשדות נגב: חלוקת תוצרת הקיר ההידרופוני לתלמידים, עם הקדשה מרגשת וים של השראה.

    בית ספר מעגלים משדות נגב התחדש בקיר הידרופוני ושני מגדלי Airponic הידרופונים רק חודש לפני שהוחלט על סגירת כל מוסדות החינוך בישראל בעקבות התפשטות וירוס הקורונה. הצוות החינוכי בבית הספר, שהתגייס כבר מתחילת הדרך במסירות ראויה לציון לחינוך התלמידים לחקלאות עירונית מקיימת, החליט לשלוח את התוצרת לתמידי שכבה ד’ שהייתה אמונה על תחזוקתו.

    חסה ממערכת הידרופונית בית ספרית
    משלוח מנות הידרופוני לתלמידי בית הספר

    לדברי הצוות החינוכי, הכוונה המקורית הייתה לתת להם לקטוף בעצמם חסות שגידלו בפסח כדי לשים מרור על שולחן החג, אך הנסיבות המיוחדות בעטיין נגזר על בית הספר לסגור שעריו גרמו ליצירתיות מרשימה שהובילה למהלך חלוקת הירקות.

    האמת היא שגידול ירקות בבית זה לא רק התחביב הכי מהנה שיש, אלא גם הביטחון התזונתי הכי אפקטיבי לימים כאלה בהם כולנו סגורים בבתים ומזון טרי ובריא כל כך נחוץ לנו. לכן למהלך של בית ספר יש גם מסר מלמד ומעורר השראה.

    מערכת גידול הידרופונית בבית ספר עם ירקות
    מערכת NFT הידרופונית על קיר בית הספר מגדלת 44 צמחים
    מגדל הידרופוני AIRPONIC
    מערכת מגדל הידרופונית AIRPONIC טפטוף מגדלת ירקות חורף
    משלוחי מנות הידרופונים
    חסות הידרופוניות מחכות להישלח לתלמידים.

    אנו מורידים את הכובע בפני הצוות המסור ומאחלים לכל עם ישראל (והעולם) בריאות והתגברות מהירה ומחזקת על התקופה הכי הזויה שידענו כאן.

    לא רק פסטות ושימורים: מאות גינות ירק ביתיות הוקמו בצל משבר הקורונה

    מי חשב לפני חודשיים שגידול מזון בבית יהפוך להיות צורך קיומי ממשי? עם וירוס הקורונה שמפיל את השווקים, משתק את אורח החיים המודרני ומבודד מיליונים ברחבי העולם, דווקא גינות הירק הביתיות הופכות עכשיו למזור להרגעת הנפש ומתן ביטחון תזונתי למשפחות וקהילות שלמות. על המותרות שהפכה לצורך בסיסי בכתבה.

    וירוס הקורונה שינה את המציאות בבת אחת. מהרגע שסין, המפעל העולמי שותק, שרשרת האירועים שהתרחשה וממשיכה להתהוות רק מבהירה יותר ויותר כמה שברירי אורח החיים המודרני, שבמקום להסתמך על קהילה, משאבים ותוצרת מקומית, מייבא את רוב צרכיו ממעבר לים.

    השווקים סופגים הפסדים, מספר הנדבקים והמבודדים ממשיך לעלות ופאניקה נרשמת ומובילה להרגלי קנייה חדשים שכוללים בעיקר מזון, תרופות וחומרי ניקוי. עם גלי פיטורים ומשבר שנמצא עוד לפני שיאו, זהו זמן בו משמעת כלכלית היא צורך מרכזי של מרבית אזרחי העולם, ורכישות גדולות נעשות רק אם יש בהן צורך שהוא כורח המציאות.

    באופן מפתיע אך גם הגיוני, תנועה ערה נרשמת בתחום הגידול הביתי. המדפים המתרוקנים בסופרים, איכות המזון הטרי הירודה, המחירים הנוסקים והרצון להמנע ככל האפשר ממקומות סגורים בהם מבקרים אלפי אנשים מדי יום, מביאים לכך שיותר ויותר ישראלים מקימים גינות ירק שופעות בביתם ,שבקלות מרשימה, מעניקות להם את היכולת להזין את משפחותיהם בתוצרת איכותית, מזינה, בלתי מרוססת ואף כלכלית.

    גינת מאכל הידרופונית שופעת עם עשרות שתילים על קיר בודד
    קיר מאכל הידרופוני ביתי אנכי בבנייה עצמית

    אם לפני מספר חודשים תחום גידול המזון השתייך רק לבעלי זיקה ירוקה חזקה, אז הרי שהיום מדובר על צורך קיומי שנובע מהרצון לביטחון. “המשפחה שלי חיה על ירקות טריים. אנחנו צורכים מדי יום חסות, פטרוזיליה, שמיר, עגבניות, מלפפונים, חצילים, פלפלים ועוד.. ספרתי סה”כ 11 סוגי ירקות שנמצאים אצלנו בתפריט היומיומי, לא כולל פירות עץ וירקות שורש” מספרת גילה חזן מירושלים. “האסימון נפל לי כשהגעתי לסופר וראיתי תוצרת עצובה, רקובה ברובה, לצד מדפים חצי ריקים. הבנתי שהמצב לא הולך להשתפר בקרוב ושעליית המחירים גם היא צפויה להקשות עלינו להמשיך עם הדיאטה המשפחתית שלנו שחשובה עכשיו אפילו יותר, אם ברצוננו לשמור על מערכת חיסונית ובריאות טובה”.

    מהו אותו אסימון?
    “האסימון הוא ההבנה שאני ומשפחתי יכולים לגדל בעצמנו חלק גדול מהירקות שאנחנו אוכלים, בקלות יחסית, ושהאיכות שלהם תהיה טובה פי כמה מזו שבסופר. בנוסף, בחישוב כלכלי שעשיתי על עלות הירקות החודשית בקנייה מהסופר לעומת מערכת הגידול שלנו, הגעתי למסקנה שתוך 4 חודשים אנו נחזיר את עלות המערכת ולאחר מכן מדובר על רווח נקי.”

    איפה הקמתם את גינת הירק ההידרופונית שלכם?
    “יש לנו מרפסת קטנה ומוארת שהצלחנו להכניס בה יותר מ100 שתילים בלי לתפוס כמעט מהשטח שלה. שתלנו בתחילת ינואר שפע של ירקות חורף, עליים בעיקר. חסה, גרגר נחלים, קייל, אורוגולה, רוקט, פטרוזיליה, שמיר, כוסברה ועוד. כל הירוקים האלה מאוד מזינים וחשובים לבריאות ומה שטוב הוא שאנחנו לא קוטפים את כל הצמח אלא בכל פעם רק את מה שצריך, זה מביא ל-0% בזבוז, שגם זה חסכון בפני עצמו”

    ואיך זה הולך?
    “בינתיים הולך מצויין. הכל גדל ממש מהר ואנחנו לא מרססים בכלל. הטעם הרבה יותר חזק וטעים ובכלל הילדים מאוהבים ביציאה למרפסת כדי להתעסק עם הצמחים. החלטנו שלקראת הקיץ נוסיף מערכת קטנה של דליים הולנדים כדי לכסות את אספקת העגבניות והמלפפונים הביתית. אם יש משהו טוב שקרה מהחשש שלי מהקורונה זה באמת זה.. היכולת להוכיח לעצמי שאנחנו יכולים להיות בני קיימא גם בזמני משבר, אבל לא רק.”

    גילה לא לבד, היא אחת מאלפי מגדלים ביתיים שכבר זוכים לביטחון התזונתי שמספקת גינת ירק שגדלה במרפסת הבית.

    הידרופוניקה אנכית
    גידול הידרופוני אנכי מאפשר לנצל שטחים מתים במרפסת או בגינה לגידול אפקטיבי של צמחי מאכל

    ומה עם החקלאים והחקלאות הקונבנציונאלית?

    חקלאי ישראל סובלים מתנאים קשים כבר שנים רבות. המיסוי הגבוה על העובדים הזרים, מחירי המים הנוסקים, הנזקים מפגעי מזג האויר ועוד אתגרים רבים עימם הם מתמודדים מדי יום, גורמים לכשליש מהחקלאים לפרוש מדי שנה. ישראל, שנבנתה וצמחה על ברכי החקלאות, מצמיחה כעת בעיקר סטארט-אפים ונוטשת את החקלאים שגילם הממוצע כבר מזמן עבר את גיל 60 להתמודד עם הבעיות בעצמם ללא הצלחה.

    נטישת החקלאות הישראלית לטובת ייבוא מטורקיה, ירדן ועזה, מלבד היותה ‘לא ציונית’ היא גם צעד שמערער את בטחונה התזונתי של מדינת ישראל. “שר האוצר ושר הכלכלה ריסקו את החקלאות. עכשיו, במשבר הקורונה, רואים מה שווה החקלאות המקומית לבטחון המזון” כך אמר לממון ול-Ynet, אושיק אפריים, מבעלי מפעל השימורים ויטה פרי הגליל, מושבניק ובן למשפחת חקלאים.

    אל משבצת הביטחון המעורער הזה בדיוק נכנסות גינות הירק הביתיות, שצומחות מתוך ההכרח להזין משפחות שמבקשות להמשיך עם אורח החיים הבריא שלהן מבלי להיות תלויים לחלוטין במצב השוק, המחירים והזמינות בסופרמארקטים.

    חקלאים ביתיים – חלוצים חוזי גורל

    הידרופוניקה ביתית
    ירקות וירוקים במערכת הידרופונית ביתית משולבת.

    היה זה בדצמבר 2019 כששלומית נכנסה אלינו לחדש מלאי לתפעול המערכות ההידרופוניות שעל גג ביתה. “אני מקווה שכבר הצטיידתם באוכל יבש” היא אמרה לנו, ואנחנו שהקורונה הייתה כל כך בחיתוליה ועוד לא היכתה את גלי התודעה והפחד כמו עכשיו, משכנו בכתפינו והודנו שטרם עשינו זאת.

    אבל מי שמכיר את שלומית יודע שהיא תהיה הראשונה להצטייד. כמו שהיא בין הראשונים שהתקינו על ביתם פאנלים סולארים לייצור חשמל וכשם שהיא בין הראשונים בארץ שנסעו על רכב חשמלי, כזו היא – חלוצה עם אידאולוגיה.
    שלומית הגיעה אלינו לפני מספר חודשים לסדנה הידרופונית שבסיומה לקחה את כל הציוד הנדרש להקמה עצמית של מערכת שתענה על המרבית הצרכים התזונתיים שלה ושל בן זוגה. מי חשב בזמנו שהגעתו של וירוס הקורונה יהפוך את מערכות הגידול לכה חיוניות ושהן ידגימו הלכה למעשה את החשיבות של יכולת גידול המזון בבית.. אבל הנה, לפעמים המציאות מתעלה על כל דימיון.

    מערכת הגידול ההידרופונית של שלומית ובן זוגה נועדה לשלב גידול של ירוקים וירקות פירותיים. הירוקים גדלים במערכת הידרפונית מסוג NFT שתלויה על קיר ואילו הירקות הפירותיים (בחורף ברוקולי, כרובית, כרוב, וכו’ ובקיץ עגבניות, מלפפונים, אבטיחים וכו’) גדלים במערכת דליים הולנדים. שלומית מרוצה, גאה וישנה היטב בלילה.

    דליים הולנדים הידרופונים לגידול ירקות גדולים
    דליים הולנדים – מערכת הידרופונית לגידול צמחים גדולים בקיץ ובחורף.

     

    מי יכול לגדל ירקות בבית?

    אם יש לכם מטר מרובע פנוי עם שמש ישירה ונקודת חשמל סמוכה (לא חובה, ניתן סולארית) – אתם יכולים לגדל מזון לצריכה ביתית.  הטכנולוגיה הקיימת מאפשרת לגדל עד 56 צמחים על פחות מחצי מטר מרובע או מספר כמעט בלתי מוגבל של צמחים על קירות פנויים ומוארים.

    הידע המקצועי כדי לבנות ולגדל רב וקיים בחינם על גבי הרשת. אם תנברו תגלו שההידרופוניקה אינה מדע מסובך אלא סדר פעולות קבוע שצריך לבצע אחת לשבוע. כמובן שגם ניתן להגיע לסדנאות מקצועיות אם רוצים ללמוד ישירות מהמומחים.

    האמונה בשוק ואופטימיות היא אבן יסוד בבניית עתיד טוב יותר, אך יחד עם זאת, הלקח המרכזי שהקורונה לימדה אותנו עד כה, הוא שעלינו להיות יותר ברי-קיימא, יותר מקומיים, יותר עצמאיים. שעלינו כמובן להנות ולהשתמש ביתרונות הגלובאליזציה, אך לא על חשבון יכולות קיום בסיסיות שהכרחיות לחיים תקינים בזמני משבר.

    אנו בNature Tech נשמח לסייע ולייעץ חינם לכל מי שזקוק להכוונה מקצועית בהקמת גינה הידרופונית ביתית בצל משבר הקורונה.

    איך מתחילים?

    לפני שאתם ניגשים לבנייה או רכישה של מערכת הידרופונית, ענו על השאלות הבאות:

    1. אילו ירקות המשפחה שלי צורכת? (לא כולל ירקות שורש ופירות עץ)
    2. כמה ק”ג / יח’ צורכת המשפחה בשבוע מכל ירק
    3. מה תנאי השטח? (קיר / שטח רצפה, גודל מוקצה)
    4. כמה שעות שמש ישירה יש בשטח המוקצה?

    השאלות הנ”ל אמורות להכווין אתכם לסוג וגודל המערכת המתאימה. אם אתם זקוקים לייעוץ אישי ניתן לפנות במייל אל [email protected] או בוואצפ אל 053-7224787

    מידע הידרופוני מקצועי לשימוש חופשי

    מדריכים לבניית מערכות ביתיות לבד ניתן למצוא כאן וציוד לבניית מערכות לבד ניתן למצוא כאן.

    מערכות הידרופוניות מוכנות להרכבה מהירה ניתן למצוא כאן.

    מאמרים מקצועיים על גידול הידרופוניקה ניתן לקרוא כאן וכאן

    סדנאות הידרופוניות למגדלים ביתיים – כאן

     

    הידרופוניקה בקיץ: 11 בעיות נפוצות בגידול הידרופוני בחודשים החמים ופתרונן

    אם הגידול ההידרופוני בחורף קל ומתגמל ולעיתים אף ללא דישון או איזון חומציות הצלחנו לגדל לנו תוצרת מכובדת, אז הגידול ההידרופוני בקיץ הישראלי הוא בערך ההפך הגמור מכך. התחממות המים היומיומית, ריבוי המזיקים, סתימת התעלות, דרישות התזונה של הירקות הפירותיים, עודף השמש, הצורך בהאבקה ועוד אתגרים רבים שהמגדלים נתקלים בהם, הופכים את הגידול למאתגר ותובעני יותר שרק מי שיערכו מראש ויהיו מוכנים לתת לצמחים במערכת ההידרופונית שלהם את מה שהם זקוקים לו, יזכו לקצור פירות רבים והנאה צרופה מהגידול שלהם. עבור אותם מגדלים מסורים קיבצנו את 11 האתגרים השכיחים ביותר בקיץ והפתרונות האפשריים שלהם.

    1. המים מתחממים יתר על המידה

    הבעיה הראשונה והמשותפת כמעט לכל מי שמגדל הידרופוני מחוץ לבית בחודשי הקיץ היא התחממות המים. הטמפרטורה המומלצת לגידול הידרופוני מוצלח נעה בין 18 ל26 מעלות, כאשר 21 מעלות היא הטמפ’ הממוצעת האידאלית לרוב הגידולים.

    התחממות המים גורמת למחסור בחמצן שמוביל למחלות שורשים ולשינויי חומציות דרסטיים, המענות מכך חיונית בהחלט לגידול הידרופוני מוצלח, או במילים אחרות – מים קרירים הם המפתח להתמודדות הצמחים שלנו עם הקיץ הקשה.

    הפתרון: החל מפתרונות מאולתרים ועד למקצועיים ביותר

    אז מה עושים? ובכן, ישנן כל מיני שיטות DIY מאולתרות וזולות שניתן לנסות, החל מחיפוי המאגר, קבירתו, הצללתו, איוורורו, הכנסת בקבוק קרח לתוכו ועוד (למאמר בנושא לחצו כאן). השיטות הללו בהחלט יכולות לעזור אך עלולות שלא להספיק במקרים מסויימים, ואז במידה והגידול ההידרופוני שלכם באמת מצדיק זאת ניתן לפתור את הבעיה סופית עם צ’ילר שיקרר את המים באופן שוטף לטמפרטורה שתגדירו לו. אמנם מדובר על פתרון יקר יחסית, אבל הוא המקצועי והנוח ביותר למגדל ההידרופוני.

    2. הבעיה: מחלות שורשים מדבקות בגידול ההידרופוני שלנו

    שכיחותן של מחלות השורשים עולה בקיץ ומגדלים רבים מתלוננים על שורשים שאיבדו את צבעם הלבן והשחימו או השחירו בשילוב עם איבוד מרקמם לטובת תחושה רכה וכמעט ג’לית, לרוב מדובר על פיתיום, טפיל פטרייתי שהתפשטותו מהירה והוא עלול, במיוחד במערכות הידרופוניות שממחזרות ומשתפות את המים בין כל הצמחים, לגרום להדבקה והידרדרות של כל הצמחים במקביל.

    פתרון: חיטוי וטיפול במי חמצן

    במקרה הזה, במידה ותפסתם את הפיתיום בזמן, כלומר לפני שגרם לנזק ממשי בצמחים, ניתן להשיב מלחמה עם חיטוי המערכת במי חמצן ומתן מי חמצן באופן שוטף במים. הפעולות שתעשו בהחלט מסוגלות להחזיר את הבריאות למערכת ההידרופונית שלכם. כאן תוכלו לקרוא על שימוש במי חמצן לחיטוי מערכות הידרופוניות וטיפול במחלות שורשים.

    במידה והגבתם מאוחר מדי לתופעה ונתתם לפיתיום לגבות קורבנות, מומלץ פשוט להחליף את כל הצמחים במערכת, לא לפני שתנקו ותחטאו אותה מכל שארית של הפטרייה הטפילית הזו.

    3. בעיה: מזיקים בהתקפה

    הקיץ הוא גם התקופה בה כל המזיקים הכי מעצבנים מתעוררים ומקבלים תאבון לגידולים שלנו. אז נכון, הצמחים ההידרופונים שלנו לא שתולים באדמה ולא נדבקים במחלות ממנה או סובלים ממזיקים שמקורם בה, אך לצערנו זה לא פותר אותנו לחלוטין מהתמודדות עם מזיקים מעופפים או מטפסים.

    כנימות, קימחון, אקריות, כנימה קמחית ועוד הם רק חלק מה’חברים’ שעלולים להגיע לבקר במערכת ההידרופונית שלכם. המזיקים נמשכים בעיקר לצמחים חלשים או צעירים שעוד לא הספיקו להתפתח ולפתח רמה מסויימת של הגנה וחסינות אל מולם, אלו הם הקורבנות האידאלים, אך לא רק.

    הפתרון: מניעה או מלחמת נגד!

    המלחמה הטובה ביותר מול המזיקים היא מניעה. אם נשמור על סביבת המערכת נקייה, נסרוק את עלי הצמחים מדי יום ונוציא נגעים ומזיקים כבר ברגע שנזהה אותם טרם יתרבו, אנו בהחלט עשויים למנוע התפתחות מושבת מזיקים מתסכלת שתאלץ אותנו להוציא את ה’תותחים הכבדים’ למלחמה שתוצאותיה אינן בטוחות.

    אך במידה ואכן אתם נמצאים במצב של מלחמה מול המזיקים ברגע זה ממש, אנו ממליצים לקרוא את המאמר הזה שיסייע לכם להתמודד בדרכים פשוטות שניתן ליישם בבית. אם אתם מעוניינים בעזרה של תכשירים – לחצו כאן.

    4. קמחון בקישואים ומלפפונים

    למרות שהזכרנו את ההתמודדות עם המזיקים ממש בסעיף הקודם, שכיחותו של הקימחון, במיוחד במשפחת הדלועים, מצריכה איזכור נפרד שכן מצד אחד הוא אינו מזיק קלאסי ומצד שני הוא שכיח מדי כדי שנתעלם מקיומו. קישוא הוא ירק כיפי לגידול, לא צריך הדלייה או טיפול במיוחד והוא כנראה זה שיוציא לכם פירות ראשון בין כל ירקות הקיץ ששתלתם ויעשה זאת בכמויות גדולות. אך אחוז גדול מכם גם עלול להבחין עם הזמן בכתמים לבנים קמחיים שמופיעים על העלים ובמקרה של התפשטות מתקדמת, גם על הענפים. מדובר אם כן בקימחון, פטרייה אבקתית שמתפשטת במהירות וללא טיפול עלולה להשתלט על כל הצמח וסביבתו ולבצע הרס והרג חסר מצפון.

    הפתרון: החל מסודה לשתיה ועד לגופרית

    הטיפול הפשוט והביתי (חוץ מהסרת העלים הנגועים ביותר) בשלבים הראשונים הוא המסת כפית סודה לשתיה בליטר מים וריסוס על עלוות הצמחים מדי יום למשך שבועיים. אם אתם רואים שזה לא עוזר והקימחון מתעקש להשאר מומלץ לרסס גפרית או להעזר בתכשירים ייעודיים לפי ההוראות הכתובות על האריזה.

    5. אתגרי העגבניות ההידרופוניות: שחור הפיטם ועש המנהרות

    מגדלי עגבניות הידרופונים (ולא רק) עלולים להיתקל בתופעה די מעצבנת שבאה לידי ביטוי בכתמים שחורים על פירות שתילי העגבניות שטיפחו בכזו מסירות ואדיקות. לתופעה קוראים ‘שחור הפיטם’ ומקורה במחסור בסידן או אשלגן (או שניהם) בדישון לצמח. צמח העגבניה, בשלבי הצמיחה הראשונים שלו טרם הוציא פרי, היה זקוק לכמות גדולה של חנקן, אך ברגע שהחל לעמול על פירותיו האדומים צרכיו התזונתיים השתנו ויש לו כעת צורך ביותר סידן ואשלגן ויש לספק לו זאת.

    הפתרון: תוספים תזונתיים ומלחמה בטוטה אבסולוטה

    לרוב, לדשנים ההידרופונים הבסיסיים יש מספיק סידן ואשלגן וחוסרים מעין אלו לא אמורים להיווצר, אך אם בכל מקרה כך קרה לכם הוסיפו למים CAL-MAG ובלום בלאסט.

    תופעה שכיחה נוספת בעגבניות, או יותר נכון, מזיק מעצבן במיוחד, הוא עש המנהרות או בשמו הלועזי ‘טוטה אבסולוטה’. המזיק הזה מאוהב בצמחי עגבניה, במיוחד כשהם צעירים ורכים. ברגע שהצמח החל להוציא פירות הוא פחות ימשך אליו ויחפש את הצמחים הצעירים בקרבתו. עש המנהרות, כשמו כן הוא, חוצב מנהרות של ממש בעלי הצמח ואתם תבחינו בנתיביו על עלי העגבניה. הוא מתרבה במהירות ומאוד אוהב מזג אויר חם של בין 25 ל-35 מעלות. אם הוא הגיע גם לשתילי העגבניות שלכם, אנו ממליצים לטפל בו במהירות משום שהוא ידוע כמפחית יבול משמעותי החל מ50% ועד ל100% והרג הצמח כולו.

    הדרך הטובה ביותר להתמודדות היא מניעה מראש באמצעות בתי רשת, אך אם כבר הותקפתם ויש צורך במתקפה חזרה, באפשרותכם להשתמש בתרסיסים מבוססי שמן נים.

    6. קיץ הידרופוני ישראלי טיפוסי כולל יותר מדי שמש

    הקיץ הישראלי הופך אגרסיבי יותר ויותר וכמות השמש (הפוטונים הזמינים לצמחים לשם ביצוע תהליך הפוטוסינתזה) עולה עוד ועוד ולצמחים אין באמת צורך בכל האור הזה. כך למשל עגבניה, הפרי הקייצי שכולנו אוהבים, זקוקה ל35 DLI בלבד (Daily Light Integral – סך כל הפוטונים האקטיביים שהצמח זקוק להם ביממה) בעוד השמש בחוץ מספקת 65 DLI.

    הפתרון: הפחתת השמש על ידי רשתות צל

    חשיפת יתר לשמש עלולה גם היא לגרום לנזקים לצמחים ולכן מומלץ להיערך מראש, במידה ומיקום המערכת ההידרופונית שלכם בשמש מלאה לאורך כל היום, עם רשת צל 50% שתסנן את הקרינה ותייצב את רמת הDLI לטווחים הרצויים.

    7. קצב ריקון / מילוי המים

    רבים מלקוחותינו פונים אלינו במהלך הקיץ עם חשש אמיתי לדליפה במאגר המים שלהם שכן הם נאלצים למלא בכל יום כמויות גדולות של מים שפשוט – נעלמים. ובכן, המים לא דולפים החוצה ולא נוזלים מחורים שלא היו קיימים לפני, אלא פשוט נשתים על ידי הצמחים ומתאדים מהפיוניות בעלים שלהם.

    תקופת הקיץ, כשהם שהיא קשה לנו בני האדם ואנו נאלצים להגביר את כמות המים שאנו שותים ביממה, כך היא משפיעה גם על הצמחים. יתרה מכך, צמחי הקיץ, כל הירקות הפירותיים, במיוחד כשהם בשלבים מתקדמים של מתן פרי בעלי המון עלים גדולים וירוקים שמשמשים כלוויינים של ממש, זקוקים להמון מים על מנת לייצר את תוצרתם. הדבר נכון לצמחים שגדלים באדמה או בהידרופוניקה, רק שבהידרופוניקה נחסך האידוי והבזבוז שהשקייה באדמה גורמת.
    אז כן, אם יש לכם 24 צמחים בוגרים במערכת עם מאגר מים של 30 ליטר, מילוי שליש או אפילו חצי מאגר מדי יום הוא אינו תופעה מדאיגה אלא הגיונית מאוד בהתחשב בנסיבות.

    פתרון: מצוף פיצוי למילוי מים אוטומטי

    הפתרון האפשרי הוא כמובן חיבור מצוף פיצוי לברז מים שימלא את המים בכל פעם שהם יורדים מהמפלס הרצוי, כך תמנעו משריפה של משאבות ומחלילה ייבוש המערכת בתקופה כה רגישה וקשה לצמחים.

    8. ירקות מצהיבים ונופלים

    הצמחים שלכם גידלו עלים גדולים וירוקים לתפארת, הוציאו פרחים יפהפיים שנפתחו בגאווה מדי בוקר, החלו אף להוציא פירות קטנים ואז.. אותם פירות פשוט הצהיבו ונפלו על הרצפה או נשארו להירקב על הצמח.

    רוב הפעמים התופעה הזו מסמלת העדר הפרייה, כלומר, לא היו מספיק דבורים ופרפרים בסביבת הצמחים שביצעו את עבודת ההפרייה והפרי שלא קיבל האבקה ראויה, פשוט סיים את חייו טרם החלו.

    פתרון: להיות דבורה ולעשות את הקסמים שהיא עושה

    הפתרון הוא ביצוע האבקה ידנית, כאשר זו מתרחשת על ידי זיהוי פרחי הזכר והנקבה בצמח והעברת האבקה באמצעות קיסם אזניים קטן לפרחים הנקביים. ברגע שתסייעו לצמחים בתהליך הריבוי המקסים הזה שבטבע מתרחש על ידי חרקים, תראו איך הפירות לא רק מבצבצים להם, אלא גם גדלים ומתפתחים כמו שקיוויתם.

    רוצים לדעת עוד על האבקה ידנית? ניתן לקרוא על כך במדריך שהכנו.

    9. הידרופוניקה מטפטפת: סתימת תעלות ונזילות במערכות NFT

    הירקות הפירותיים שאנו מגדלים בקיץ לא רק מגדלים נוף מאסיבי שמתפרס, מטפס ומשתלט על שטח רב בסביבת המערכת, הם גם מגדלים מערכת שורשים בריאה וגדולה בתוך מיכלי הגידול. אם אתם מגדלים את הצמחים שלכם במערכת NFT אתם עלולים לחוות סתימת שורשים שתגרום לנזילות בתעלות הגידול.

    זה לא יקרה מיד ואתם בהתחלה תהיו כל כך מרוצים מהמערכת שלכם שהופכת ירוקה ומשגשגת בזמן כה קצר, אך לאחר מספר שבועות תוכלו להבחין בצמחים שיוצאים מתעלות הגידול משום ששורשיהם מילאו את כל המקום ודחפו אותם החוצה ובמהרה אף תחוו סתימות שימנעו את זרימת המים ויגרמו לטפטופים ונזילות מפתחי שתילה סתומים.

    הפתרון: גיזום שורשים

    הפתרון הוא ביצוע מעקב מתמיד וגיזום שורשי הצמחים אחת לשבועיים – שלושה. אל דאגה, הגיזום עצמו אינו פוגע בצמחים. הוציאו את הצמח עם כוס הגידול שלו בעדינות מתעלת השתילה, קצצו כ2/3 מאורך השורשים והכניסו אותו שוב בעדינות לתעלה.

    10. הירוקת השתלטה על המערכת

    ירוקת או אצה היא צמח שמבצע פוטוסינתזה בדיוק כמו שאר הצמחים במערכת ההידרופונית שלנו. גם היא ניזונה ממינרלים ואוהבת מאוד שמש ומים. אם היא החלה להופיע במערכת ההידרופונית שלכם כדאי שתטפלו בה במהירות אחרת היא תתפשט ותכסה את כולה, כולל הצינורות, שורשי הצמחים  והכוסות. הירוקת צורכת את הדשן של הצמחים שלכם וברגע שהיא מטפסת על שורשיהם היא גם חונקת אותם ומונעת צריכת חמצן.

    היווצרותה של הירוקת נגרמת בשל חדירת אור למערכת אשר מאפשר לה לבצע פוטוסינתזה ולגדול בסביבה הלחה שהיא כה אוהבת.

    פתרון: סתימת פתחים וטיפול במי חמצן

    יש לכם פתחי שתילה שלא שתולים בהם צמחים? כסו אותם! יש לכם כוסות רשת עם צמחים שלא מונעים חדירה של אור? הוסיפו הידרוטון או טוף או אפילו ספוג בתוך כוס הרשת. אם מאגר המים שלכם שקוף או בעל צבע שעדיין מאפשר חדירה של אור, כסו אותו כך שקרני השמש לא יחדרו את הפלסטיק. באופן כללי הפתרון המיידי הוא לחפש כל מקום בו השמש חודרת לתוך המערכת ומאפשרת לירוקת להתפתח. טיפול שכזה ימנע הישנות וחזרה על המצב.

    לאחר שהבנתם את מקור הבעיה וטיפלתם בו, הוציאו את הצמחים מהמערכת, שיטפו את שורשיהם תחת מים זורמים כך שתצא מקסימום ירוקת שמכסה אותם. פרקו את המערכת, נקו אותה מבפנים כולל את כל חלקיה, פרקו את המשאבה ונקו גם את הפילטר שלה תחת מים זורמים. חברו את המערכת, מלאו מים נקיים עם מי חמצן במינון המומלץ ותנו להם לעשות את עבודת החיטוי הפנימית שתשמיד כל שארית של זכר לירוקת שהייתה. לאחר זרימה של כמה שעות שפכו את המים, מלאו מים חדשים והחזירו את הצמחים להמשך צמיחה בריאה ללא הפרעות מירוקת שתלטנית.

    11. מחוייבות הידרופונית גדולה: יותר מדי תחזוקה בקיץ

    אם בחורף יכולנו פשוט לשתול את החסות והתבלינים ולשכוח מהמערכת עד לרמה שגם אם לא דישנו ולא איזנו חומציות הצמחים המשיכו להעניק ולא גילינו אתגרים משמעותיים בגידול ההידרופוני שלנו, הרי שכל מה שרשמנו לעיל מוכיח שהגידול ההידרופוני בקיץ הופך מאתגר וטובעני יותר.

    כן, זה נכון, התחממות המים, המזיקים, עודפי השמש, הצמחים הגדולים.. הכל הופך להיות יותר תלוי בנו ומצריך מאיתנו הרבה יותר התייחסות לתחזוקה.

    יש מי שיחליטו שהגידול ההידרופוני בקיץ אינו בשבילם ופשוט יעצרו את המערכת שלהם לחודשי יולי עד ספטמבר, אך אם החלטתם שאתם רוצים שהמערכת שלכם תפעל ותניב את התוצרת עליה חלמתם, עליכם לקבל מראש את האפשרות שתאלצו להתמודדויות שעלולות לקחת קצת יותר מזמנכם ולעיתים אף לדרוש מכם פתרונות פיזיים שיעלו לכם עוד קצת כסף.

    פתרון: סביבה אידאלית, הערכות מראש ונכונות להתמודד עם אתגרים

    הדרך הטובה ביותר להתמודד עם האתגרים הללו בקיץ היא לספק לצמחים את הסביבה האידיאלית לגדול בה, כך תחוו צמיחה טובה, תימנעו מחוסרים, תימנעו ממזיקים ובסופו של דבר תהנו מתוצרת יפה ורבה לאורך כל הקיץ. אך אם תעגלו פינות, לא תשימו לב לטמפ’ המים, לא תעקבו ותטפלו במזיקים מיד כשהם מופיעים, לא תדשנו ותאזנו חומציות.. אתם צפויים להתקל בקשיים ואכזבות רבות שבסופו של דבר יהפכו את הגידול פשוט למעמסה לא נעימה.

    אנו ממליצים להחליט מראש אילו מגדלים אתם רוצים להיות, רציניים ומסורים או פשוט להפסיק את פעולת המערכת לחודשים הללו ולחזור שוב בסתיו כשהטמפ’ מתייצבות והגידול חוזר להיות קל וסלחני.

    כך או כך, אנו בנייצ’ר טק נמשיך ללוות אתכם ולעמוד לצידכם עם כל המידע והציוד לו אתם זקוקים על מנת שהגידול ההידרופוני שלכם יגיע למקסימום הפוטנציאל שלו.

     

    הכל כלול: כך תגדלו ירקות בריאים וטריים במרפסת ביתכם בקלות ותחסכו כסף על הקניות בסופר

    התוכנית החברתית שמנסה לעזור לאזרח הקטן ‘הכל כלול’ הגיעה אלינו לביקור כדי להבין איך כל אחד מאיתנו יכול לגדל אצלו בבית לפחות חלק מהירקות והירוקים שהוא אוכל ביומיום, כמה זה קל וישים וכמה זה הולך לעלות לו. מוזמנים לצפות בראיון ולקרוא את התשובות המלאות כאן בפוסט.

    “הכל מתייקר, את זה אנחנו כבר מבינים, אז בואו ננסה לתת לכם גם פתרונות בכל זאת – אפילו יצירתיים. כך תוכלו להנות מירקות וירוקים ללא מאמץ וללא לכלוך, הכל בתוך המרפסת שלכם, איך עושים את זה? סוזי מימון, שלום.

    ספרי לנו, מה אתם מגדלים, איך ואיך זה יכול להגיע למרפסת של כל אחד מאיתנו?”

    “האמת שאנחנו מגדלים המון דברים, אבל העניין הוא פחות מה אנחנו מגדלים שזה החל מחסות, פטרוזיליות, דרך פלפלים וחצילים ועד מיני תותים, אלא יותר איך אנחנו מגדלים את זה. אנחנו מגדלים הכל בשיטת גידול טכנולוגית שעוזרת לנו לחסוך עד 90%, יש כאלה שגם חסכו 99% מהמים, לחסוך המון מקום. כלומר זו שיטה בה אין לנו תלות באדמה ובשל כך אנחנו לא תלויים בה ומגדלים לגובה.”

    הרחבה: אם אתם בין הקוראים הקבועים שלנו אתם ודאי כבר מכירים את קטגוריית ‘עשה זאת בעצמך’ שנותנת המון רעיונות ויישומים שאתם יכולים להטמיע בבית בזול ובקלות. אם זאת הפעם הראשונה שלכם כאן, לחצו כאן כדי לקבל השראה.

    כלומר בנאדם יכול לשים את זה במרפסת הקטנה שלו ויכול לאכול מזה כל השבוע?”

    “בקלות. הוא יבנה את זה בקלות מחלקים מאוד בסיסייים ודי זולים והוא יוכל לאכול מזה כשזה תופס לו 0 מקום על הרצפה כמעט, הוא יכול לשים את זה ממש על הקיר, זה אנכי לחלוטין.”

    הרחבה: היתרון הבולט ביותר של ההידרופוניקה הוא האפשרות לגדל המון צמחים במינימום מקום. העובדה הזאת מאפשרת גם למשפחות שלמות לגדל את הסלט היומי, הירוקים לסדוויץ’ לבית הספר ואת התבלינים לתבשילים ולמרקים באפס מקום. בקיץ אותה משפחה גם יכולה לגדל ירקות של ממש כמו פלפלים, חצילים, דלעות, עגבניות, מלפפונים וכו’.

    משפחה בהחלט יכולה להחליט שהיא מנסה לגדל את מרבית המזון שלה בבית – וגם להצליח! דברו איתנו כדי לתכנן את מערכת הגידול האולטימטיבית למטרות, לתנאים ולציפיות שלכם.

    “זה ממש לחסוך את השוק, ראינו לא רק עציצי נוי אלא ממש ירקות.”

    “נכון לא צריך לללכת לסופר לקנות פטרוזיליה וחסה ולמעשה מדובר על תוצרת הרבה יותר בריאה משום שהיא לא מרוססת ואת קוטפת אותה טרייה טרייה.”

    נוסיף שלא רק שהיא יותר טרייה ובריאה, היא גם חסכונית יותר – שכן אתם קוטפים רק את מה שנחוץ לכם לאותו הרגע והצמח ממשיך לצמוח. אין את הבזבוז הנוראי שכולנו מתמודדים איתו כשאנו מעיפים את החסות העייפות והירקות הרקובים מדי שבוע מהמקרר.

    “כמה התעסקות זה? מה זה דורש מאיתנו?”

    “מדובר על משהו כמו 10 דקות בשבוע. ההשקייה היא כמעט אוטומטית, זאת אומרת שמדובר על מערכות שאת ממלאה מאגר מים ובו את מטפלת.”

    בעניין זה נרחיב מעט ונאמר שהמטלות שמערכת שכזו דורשת מבעליה הן: מילוי מים (ניתן שגם מילוי המים יהיה אוטומטית בקלות יחסית ובמידה ויש ברז מים עבורה), איזון חומציות ומילוי דשן. פעולה שיש לבצע אחת לשבוע ואורכת כ10 דקות. בהחלט מומלץ לבקר את הצמחים בשוטף, להסיר עלים חולים או מתים, לנקות את סביבתה, לעשות בקרת מזיקים ובאופן כללי להיות קשובים לצמחים שגדלים לכם בבית למען הגוף והנפש שלכם.

    “כמה זה עולה לי?”

    “זה יכול להתחיל מעשרות שקלים אם את בונה את זה בעצמך ומגיע עד לאלפי שקלים כשמדובר על מערכות מעוצבות שמכילות הרבה צמחים.”

    למען האמת, לא פעם פגשנו אנשים שבנו את המערכות ההידרופוניות שלהם מ100% חומרים ממוחזרים שהם אספו. הורסטיליות של שיטת הגידול מאפשרת לה לבוא לידי ביטוי במערכות צנועות וזולות ועד לקדמה טכנולוגית מעוצבת ומרובת צמחים. מוזמנים לבקר בקטגוריית ‘הידרו זאת בעצמך’ כדי לראות איך ניתן לבנות בעצמכם או לבקר בחנות ההידרו האינטרנטית שלנו על מנת לבחון התכנות של התחדשות במערכת שלמה מעוצבת ומוכנה.

    יש לכם שאלות? רוצים מערכת הידרופונית משלכם? מוזמנים ליצור איתנו קשר ונשמח להתאים עבורכם את הפתרון המושלם. גידול מוצלח, בתאבון ולבריאות לכל המגדלים!

    לגדל כמו חקלאי אירופאי: באטו באקט, מערכת הידרופונית לצמחים גדולים ומטפסים למתחילים

    דליים הולנדים, או באטו באקט בשמם השני, הם שיטת גידול הידרופונית המתאימה במיוחד לגידול צמחים גדולים ומטפסים והם הבחירה הפופולארית ביותר בקרב המגדלים ההידרופונים המסחריים באירופה. אז מה זה דליים הולנדים? יתרונות, חסרונות, ועוד נקודות שכדאי לדעת על השיטה שעשתה לאחרונה ‘עלייה’ גם לישראל.

    מה זה דליים הולנדים (באטו באקטים)

    דליי באטו או דליים הולנדים הם שיטת גידול הידרופונית הדומה לגידול במיטות מצע, כאשר מיטות המצע כאן הם אוסף של דליים במידות קטנות יותר שמסודרים בדר”כ בשורה עם קו השקייה וניקוז שעובר בכל אחת מהן. שיטת הסידור הזו הופכת את הבאטו לאחת משיטת הגידול היותר קלות לתפעול, תחזוקה וגידול בכלליות. כמובן שניתן לסדר את הדליים בצורות אחרות שמיועדות יותר לגידולים ביתיים או מקומות שרוצים להתאים את צורת פיזור הדליים לפי הצורך.
    חשוב לקחת בחשבון שחיבור התשתיות עבור דליי הבאטו היא אמנם פשוטה מאוד אך משתנה מעט בהתאם לצרכי המגדלים ולמערך הגידול שתוכנן.

    כמו כל שיטות הגידול במצע האחרות, גם בדליי באטו ניתן להשתמש בשיטה ההידרופונית והאקוופונית למרות שהשיטה ההידרופונית מקובלת, נפוצה וקלה יותר. השיטה שכיחה מאוד באזורים בעולם שאין בהם אדמה שמתאימה לגידול חקלאי קונבנציונאלי או לחלופין היכן שפחות מתאים לגדל בשל תנאי השטח. בנוסף, שיטת הדליים ההולנדים מאפשרת לחקלאי מספר יתרונות משמעותיים.

    יתרונות הדליים ההולנדיםגידול הידרופוני בדליים

    1. עובדים מצויין בסביבות מבוקרות ומתאימים לגידול מחזורי לאורך כל השנה.
    2. רוב מערכי הגידול ההידרופונים המורכבים מדליים הולנדים מורידים משמעותית את כמות העובדים והעבודה הידנית הנצרכת בחווה רגילה.
    3. חוסכים מקום בהשוואה לשיטות קונבנציונאליות, במיוחד עבור צמחים גדולים כגון עגבניות וכו’.
    4. מערכות המתוחזקות היטב יכולות לחסוך כמויות עצומות של דשנים ומים.

    כפי שניתן לראות בתמונות, יש לשיטה המון להציע עבור מגדלים הידרופונים מתקדמים ומתחילים כאחד, שרוצים לתכנן לעצמם מערכת מוצלחת ומיטבית לגידול צמחים גדולים.

    צמחים שכדאי לשתול / מתאימים למערכת באטו באקט

    הגידולים הפופולאריים ביותר עבור דליי באטו הם צמחים גדולים או/ו מטפסים כמו עגבניות, מלפפונים, פלפלים, חצילים ואף אבטיחים, מלונים וכו’. את מרבית הצמחים ניתן לגדל לגובה בקומות על ידי יצירת שורות מוגבהות שמאפשרות גישה קלה לצמחים. יחד עם זאת, למרות יתרונם המשמעותי של גידול צמחים גדולים בעלי בית שורשים גדול, אלה אינם הגידולים היחידים שניתן לגדל בבאטו באקט. הבאטו יכולים לעבוד גם כמעט בכל גידול אחר, בין אם עונתי או רב עונתי, אנחנו מזמינים אתכם לנסות ולעדכן אותנו איך עבד לכם.

    צפו בוידאו מדהים של גידול כשותנית בדליים הולנדים

    ממה מורכבת מערכת דליים הולנדים?

    מערכת הידרופונית מדליי באטו מורכבת מ3 חלקים שמאפשרים הרכבה של כל מערכת בכל סדר גודל שכל מגדל מתחיל יכול לתכנן לעצמו תוך שהוא לוקח בחשבון את אותם שלושה חלקים.

    1. השקייה – קו ההשקייה מכיל בתוכו את מאגר המים עם משאבת מים טבולה (או לא), צינור הובלת מים ראשי (יכול להיות בכל מיני קטרים – 16/20 מ”מ), טפטפות דקות (6/8 מ”מ) והמחברים הרלוונטים.

    2. מערך דליי באטו – מערך דליי הבאטו יכיל את הדלי, מחברי הסיפון הרלוונטים ואת מצע הגידול יחד עם הספסל או השולחן עליו יעמדו במידת הצורך.

    3. קו ניקוז – קו הניקוז יכול להיות צינור 32 ל-50 מ”מ או תעלה מרובעת עליו יושבים הדליים ומנקזים חזרה את המים.

    שאר העיצוב והתכנון תלוי בסידור שאתם רוצים ובחומרים העומדים לרשותכם אבל זה די פשוט ברגע שמבינים את הקונספט הכללי וכיצד השיטה עובדת. ניתן לתכנן מערכי גידול עם שליטה מבוקרת עבור כל אחת מהשורות או הדליים, לפי צורך המגדל. בנוסף, בדר”כ הרכבת המערכת כוללת העמדת הדליים על ספסל מוגבה או על הרצפה, כאשר הצינור השקייה רץ מעל לדליים ומשקה כל דלי פרטנית וצינור הניקוז רץ בתחתית הדליים והם מתיישבים עליו עם המגרעת שיש להם בפינה התחתונה ותפקידו לנקז את שאריות המים.

    שיטות השקייה בדליים הולנדים

    ניתן להריץ את קווי ההשקייה והניקוז במקביל תןך שימוש בשיטה המחזורית, כלומר להחזיר את שאריות המים והדשן אל המאגר ולהשתמש בהם שוב, או שניתן גם לגדל בשיטת הRun to Waste ולא להחזיר את המים למאגר.

    שיטת הRun to Waste אינה מחזורית ובדר”כ מועדפת על החקלאים משום שבשיטה הזו, אם משתמשים בה בצורה הנכונה, ניתן לחשב בדיוק את כמות הנגר, להגיע לנגר מינימאלי ולהיות מאוד מכוונים ומדוייקים עם הדשן. בעוד השיטה המחזורית בה אנו ממחזרים את התמיסה התזונתית מאפשרת לחסוך כמות מסויימת של מים ונוטריינטים, אך מצריכה יותר בקרה של התמיסה התזונתית ולכוון אותה בהתאם לצורך של הצמחים. שיטת הRun to Waste קלה יותר לתחזוקה ומאפשרת להעניק דשן לפי הצורך התזונתי של הצמח באותו הרגע ללא התחשבות במה היה במאגר לפני כן.

    עשה זאת בעצמך או דליים ייעודיים?

    גידול עגבניות בהידרופוניקהכמובן שאין חובה בשיטת הדליים ההולנדים להשתמש בדליים הקלאסיים הייעודיים לגידול בשיטה, אלא ניתן גם להשתמש בדליים קונבנציונאלים שזמינים ברוב החנויות. בנייה של מערכת בDIY תדרוש דליים, נקזים ואטמים שיחד עלולים לעלות אף יותר מדלי קלאסי. מלבד שאלת המחיר, לטווח הארוך אנו בהחלט ממליצים להשתמש בדליים ההולנדים הקלאסיים מכיוון שהמחברים, התחזוקה והסתימות בדליים שמכינים בבית, עלולים לעלות לא רק בכסף, אלא גם בבריאות הצמחים.

    סוג המצע גידול המומלץ לבאטו באקטים

    מצע הגידול המועדף שתבחרו תלוי במספר משתנים שהם המחיר, ההשפעה הסביבתית של החומר, מאפייניו הטכנים – שימור של מים וחמצן, רב שימושיות, תחזוקה, החלפת המצע וכו’.

    מצעי הגידול הנפוצים ביותר בגידולי באטו הם פרלייט, חימר מותפח (הידרוטון / ליקה) ולאחרונה גם קוקוס, כאשר בדר”כ משתמשים בשילוב של כולם ביחד ביחסים משתנים. חלק מהמגדלים משתמשים גם במצע גידול מסוג צמר סלעים אבל הוא אינו אידאלי עבור הגידול הזה ואנו ממליצים לא להשתמש בו. פרלייט לעומת זאת הוא המצע הבסיסי המומלץ ביותר לשיטה. להצלחה מיטבית מומלץ לשלב את מצעי הגידול כך שהשכבה התחתונה בדלי תהיה של 2-3 ס”מ הידרוטון, במרכז עד כמעט סוף הדלי שילוב של מצע פרלייט וקוקוס ביחסים משתנים (50-50 זה יחס נהדר) ומעל שכבה נוספת של הידרוטון למניעת היווצרות ירקת וחילחול קצת יותר טוב של מי ההשקייה.

    טעויות שכדאי להמנע מהן

    1. השקייה ודישון – העדר הבנה מקדימה בענייני היחסים בין כמות הדשן ותזמון ההשקייה יכולה להוביל לבעיות מהר מאוד בכל מערכת הידרופונית. במאגר המים של הבאטו, מצע הגידול הנבחר, גודל וגיל הצמח משחקים יחד תפקיד ומשפיעים על תכנית הדישון וההשקייה שתתאים לאותה מערכת. יש להתחשב בכך, לחשב את כמות הנגר ולהגיע למצב בו אנו לא משקים יותר מדי או פחות מדי את הצמחים.
    2. תחזוקה בין מחזורית – בעיה נפוצה נוספת היא העדר חיטוי וניקוי הדליים בין מחזור למחזור. ניתן להשתמש בחלק ממצעי הגידול מספר פעמים בכל עונה, אך יש לקחת בחשבון חיטוי וניקוי בין מחזור למחזור בצורה טובה על מנת למנוע העברת מחלות ובקטריות בין הגידולים.
    3. חוסר תשומת לב למזיקים והעדר טיפול מונע במחלות – כמו כל מערכת הידרופונית, גם בבאטו, כל הצמחים ניזונים מאותם מים ומתנקזים לאותו צינור ניקוז, עובדה זאת בשילוב עם צפיפותם וקרבתם האחד לשני, מגבירה את הסיכוי להתפשטות מחלות, בקטריות או מזיקים במהירות. יש לבצע בדיקות כנגד מזיקים ומחלות באופן שוטף על מנת לזהות ולמנוע מבעוד מועד את התפשטותם.
    4. זמן – טעות נפוצה היא שהרבה מגדלים לא משקיעים מספיק זמן בגידול ההידרופוני שלהם. יתכן שהם חושבים שדליי הבאטו הם שיטה שמצריכה הרבה פחות כוח עבודה ואינו דורש תחזוקה מורכבת, מה שנכון, אך השיטה עדיין דורשת תחזוקה של התמיסה התזונתית, בקרת מזיקים ומחלות, מעקב אחר טמפרטורת המים וכל מה שיש לקחת בחשבון במערכת הידרופונית.

    יש לכם שאלות? צריכים עזרה בתכנון מערכת הדליים ההולנדים שלכם? אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר ולקבוע מועד לייעוץ אישי ומקצועי או להרשם לסדנה הידרופונית.

    רוצים מערכת דליים הולנדים כמו בסרטון? לחצו כאן

    כמה מוצרים שאולי יעניינו אותך:

    [products columns=”3″ orderby=”title” order=”ASC” ids=”9614, 10063, 9311″]

    מי חמצן והידרופוניקה: כך תתמודדו עם מחלות, תחטאו מערכות ותשפרו תוצאות

    מגדלים הידרופונים ישראלים מכירים היטב את הקרב מול הטמפרטורות הנוסקות של מאגרי המים בקיץ הישראלי הלוהט ואת מחלות השורשים הנלוות אליהן אשר נגרמות מהעדר חמצן מספק. מי חמצן הם פתרון מעולה עבור כל מי שמתקשה להתמודד עם האתגר או אפילו למי שרוצה להבטיח תחזוקה מיטבית ואת בריאות הצמחים לאורך זמן. על מי החמצן והשימוש שנעשה בהם בגידול הידרופוני בכתבה.

    אז מה זה מי חמצן ולמה זה טוב?

    מי החמצן מכילים 17.5% מימן על חמצני – H2O2. מימן על חמצני הוא מולקולה חיונית אשר משתתפת בתהליכים מטאבוליים בחיות וצמחים. כאשר נוסיף את מי החמצן למאגר התמיסה התזונתית, המולקולה ‘תישבר’ במהירות למים טהורים (H2O) ותשחרר מולקולה בודדת של חמצן (O) שתתווסף לתמיסה ותהפוך זמינה לשורשי הצמחים בדיוק כמו שאר היסודות המזינים אותם.

    הוספת מי חמצן למערכת הידרופונית בריאה

    ניתן להוסיף את מי החמצן למאגר התמיסה התזונתית באופן תדיר עד יומיומי. המטרה היא לספק חמצן נוסף לשורשי הצמחים ולשמור על התמיסה התזונתית נקייה מפתוגנים ומחלות. אם המערכת בריאה ומתוחזקת היטב מלכתחילה מי החמצן יסייעו לשמור עליה כך.

    המלצות שימוש במערכת הידרופונית בריאה (מי חמצן 17.5%)

    • הוסיפו מי חמצן למאגר התמיסה התזונתית ביחס של 5 מ”ל לכל 10 ליטר בכל יום
    • במידה ואין אפשרות להוסיף את מי החמצן על בסיס יומיומי ניתן להוסיף 1 מ”ל על כל ליטר כפעמיים – שלוש בשבוע.
    • בעת הוספת מי החמצן עיצרו את פעולת משאבת המים וערבבו את התמיסה התזונתית היטב טרם החזרת המשאבה לפעולה.
    • מומלץ לערבב את מי החמצן במים פושרים טרם הוספתם למאגר.

    טיפול במערכת הידרופונית חולה עם מי חמצן

    השנה מחלת השורשים ‘פיתיום’ הופיעה אצל רבים מהמגדלים ההידרופונים הישראלים ואיימה על בריאות הצמחים במערכות, בנוסף, הקיץ הישראלי שבפתח מאיים להמשיך עם מדיניות החיים הקשים והמחסור בחמצן באזור השורשים. בעת הופעת מחלות שורשים זמן התגובה קצר יחסית הודות לעובדה כי בהידרופוניקה כל הצמחים ניזונים מאותו מאגר מים והמחלות מתפשטות במהירות מהאחד לשני. מי חמצן עשויים בהחלט להועיל עם מחלות שורשים ובסילוק התנאים שגרמו להן מלכתחילה.
    בין אם הצמחים שלכם סובלים ממחלות שורשים או ממחסור בחמצן בכל מקרה אופן הטיפול זהה וצפוי לפתור את הבעיות, אך יחד עם זאת – אין הבטחה לכך.

    המלצות שימוש במי חמצן 17.5% במערכת הידרופונית חולה

    מצב המערכת: מחלת שורשים
    סימפטומים: שורשים חומים ורכים וצמחים נבולים
    1. נסו לפעול מהר ככל האפשר לפני שהמחלה תהפוך מושרשת מדי. אם השורשים חומים, רכים וחלשים נסו להסיר מהמערכת כמה שיותר חלקי שורשים חולים עם היד. נקו מגשים ודליים עד כמה שניתן.
    2. רוקנו את מאגר התמיסה התזונתית ונקו אותו ביסודיות.
    3. העבירו מים נקיים במערכת שיסייעו להסיר ולנקות שאריות – שיפכו את המים לאחר מכן.
    4. מלאו את המאגר במים נקיים והוסיפו את מי החמצן במינון של 2 מ”ל לכל ליטר מים. מומלץ להוסיף את הכמות כולה של מי החמצן כבר בתחילת תהליך מילוי המים. תמיסה עם מי חמצן מרוכזים תסייע לחטא את המשאבה והצינורות ככל שהמאגר מתמלא. ישנם מגדלים שדיווחו כי השתמשו בכמות כפולה (ואפילו יותר) מזו שהומלצה כאן – והגיעו לתוצאות טובות. יחד עם זאת, יש לנסות זאת רק כמוצא אחרון (אם הצמחים ימותו אם לא תעשו כן) שכן הגזמה עלולה לגרום לתוצאה ההפוכה.
    5. תנו למים לזרום באופן מחזורי במשך שלושה ימים והוסיפו מי חמצן באותו ריכוז הרשום לעיל.
    6. רוקנו את מאגר המאגר ונקו אותו שוב.
    7. מלאו את המאגר במים נקיים, הוסיפו דשן ומי חמצו בריכוז של 1 מ”ל על כל ליטר מים והפעילו את המערכת שוב.
    8. הוסיפו מי חמצן באופן יומיומי למשך כל חיי הצמחים.
    אם הבעיה סודרה, יצמחו במהרה שורשים לבנים. במידה והבעיה לא תוקנה, ניתן לחזור שוב על התהליך.

    ניקוי וחיטוי מערכות הידרופוניות בעזרת מי חמצן

    ניתן להשתמש במי חמצן לניקוי וחיטוי מערכות הידרופוניות ומצעי גידול. מדובר על נוזל מרוכז וחזק שיהרוג ביעילות את כל הפתוגנים והבקטריות המזיקות.

    חיטוי מצע גידול הידרופוני
    אם אתם משתמשים במצע גידול כמו פרלייט או הידרוטון, הסירו כמה שיותר שורשים ישנים לפני הטיפול.
    הטביעו את מצע הגידול במים עם מי חמצן, פעולה זו תגרום לחמצון החומרים האורגנים במצע הגידול ויאיץ את תהליך ההתפרקות. זיכרו לשטוף את מצע הגידול היטב עם מים נקיים לפני השימוש המחודש.

    חיטוי מערכת הידרופונית
    על מנת לחטא מערכת הידרופונית מלאו את המאגר במים עם מי חמצן בריכוז של 100 מ”ל מי חמצן על כל 10 ליטר של מים. הפעילו את המשאבה ותנו לתמיסה לעבור דרך כל חלקי המערכת, דרך הצינורות והטפטפות במשך מספר שעות. ניתן להכניס למאגר את כוסות הגידול ועזרים בהם השתמשתם כל עוד אינם פוגעים בפעילות המשאבה על מנת לחטא גם אותם.
    בתום התהליך רוקנו את המאגר ומלאו אותו שוב במים נקיים שיעברו בכל המערכת טרם שתילת הצמחים החדשים.

    זהירות, מי חמצן זה לא משחק ילדים

    מי החמצן מרוכזים במיוחד.
    הרכיב הפעיל הוא כימיקאל נדיף ואגרסיבי ויש לנהוג ביתר זהירות בעת השימוש במוצר.
    הרחיקו אותו מהישג ידם של ילדים.
    במגע עם העור תורגש צריבה למשך כמה דקות ויופיעו כתמים לבנים שיעלמו תוך מספר דקות, מומלץ ללבוש כפפות ומשקפי מגן בעת השימוש במי החמצן ולהשתמש בו במקום מאוורר.

    מי חמצן 17.5% בחנות ההידרופונית

    גידול ירקות בהידרופוניקה: משתילה לקטיף ב30 יום

    העמדנו מערכת הידרופונית מסוג NFT, שתלנו בה ירקות קיץ, חיברנו את מאגר המים שלה לבקרים אוטומטים ונתנו לה לצמוח. על היער שצמח, הירקות שקטפנו וההנאות הקטנות בסיכום 30 הימים הראשונים.

    הקיץ כבר כמעט כאן והמשתלות מתמלאות שתילי ירקות טעימים שכל אחד מאיתנו יכול לשתול, לגדל ולאכול. יש שיאמרו שמחיר רכישת או בניית מערכת הידרופונית הופך את כל התענוג ללא משתלם אם משווים לעלות הירקות בסופר, אבל חישוב כלכלי קר יראה לרוב שהחזר ההוצאה יושלם תוך שנה, וזאת מבלי להתחשב בטריות הירק, העדר הריסוסים הכימיים, התועלת הסביבתית וההנאה שבגידול ביתי. כמובן שלאחר שנה מדובר על רווח נקי שרק ילך ויגדל.

    30 יום, 24 צמחים, מערכת הידרופונית אחת

    ב1.4.18 העברנו את משכננו למקום חדש באזור ביל”ו (כמובן שאתם מוזמנים לבקר! לפרטים על היכן ומתי לחצו כאן) ולמרות שכל מערכות הגידול ההידרופוניות החדשות טרם הגיעו (יש לנו הפתעות בשבילכם) ושאנו עדיין בהרצה והקמה – לא יכולנו להשאיר את המקום החדש עירום ממערכות הידרופוניות ירוקות ומלבלבות וכבר בסוף יום העבודה הראשון שתלנו צמחי ירקות במערכת הידרופונית ראשונה.

    המערכת שנבחרה למשימה היא מערכת מרום הותיקה והטובה שפועלת בשיטת הNFT בעלת 24 פתחי שתילה. מכיוון שהמערכת מתוכננת להיות במיקום בעל שמש מלאה בכל שעות היום, בחרנו לגדל בה מיני ירקות כמו מלפפון, פלפלים, קישוא, זוקיני, אבטיח, מלון, חציל ובזיליקום.

    רוצה לבנות מערכת NFT בעצמך? הכנו מדריך במיוחד בשבילך!

    מוליכות, חומציות ומילוי מים אוטומטי

    הידרופוניקה אוטומטית: להוריד את התחזוקה למינימום

    עם כל הכוונות הטובות והקלות שבגידול ההידרופוני, הימים כל כך עמוסים ומלאי משימות והמקום עתיד להתמלא במגוון רחב מאוד של מערכות הידרופוניות, שאפילו פעולות פשוטות של מילוי מים, איזון חומציות ודישון עלולות ‘להתפקשש’, ולעומת אדמה, הידרופוניקה סלחנית הרבה פחות. אז כדי למנוע מראש את הבעיות שעתידות להיווצר מתחזוקה רופפת, החלטנו שהפעם אנחנו הולכים על אוטומציה, כזו שתשאיר לנו משימות בסיסיות ביותר של בקרת מזיקים, הפריית הפרחים וקטיף.

    חיברנו את כל מאגרי המערכות ההידרופוניות הביתיות במקום למאגר ראשי עם מצוף פיצוי, כך שבכל פעם שרף המים יורד במיכלי המערכות הם מתמלאים באופן אוטומטי מהמים שבמאגר הראשי.
    המים במאגר הראשי עוברים סינון על ידי מערכת אוסמוזה הפוכה שמוודאת כי הם מגיעים ונאגרים צלולים כמעט ללא כל מוליכות חשמלית, כך שהדישון שיתווסף אליהם יהיה בערכים מדוייקים המומלצים לגידול הירקות שנבחר.

    מעל למאגר חיברנו שני בקרים מעולים שדואגים לאיזון אוטומטי של ערכי החומציות והמוליכות הרצויים של חברת Pro System Aqua (לפרטים לחצו: בקר חומציות, בקר מוליכות חשמלית), הפועלים באמצעות אלקטרודות טבולות במאגר שמודדות את רמת החומציות או המוליכות ומטפטפות חומצה או דשן עד אשר המים יתאזנו לרמה שהוגדרה להם. מראש, כאשר ככל שהצמחים גדלים נשנה את הערכים בהתאם לצורך התזונתי שלהם.

    עדכון: בשל העובדה כי במערך הזה רק המאגר הראשי חובר לבקרים האוטומטיים, לעיתים נתקלנו בהפרשים אל מול מאגרי המערכות עצמן. עבור שרשור כל המערכות ותחלופת כל המים באופן שוטף מצאנו פתרון מעולה אותו נחלוק אתכם בפוסט נוסף בקרוב.

    מה התחזוקה השוטפת שנותרה?

    אז לאחר שדאגנו שמאגרי המערכות יתמלאו אוטומטית במים מאוזנים נותרו מספר פעולות תחזוקה בסיסיות שיש לבצע:

    1. האבקת פרחים – פעולת הפרייה שיש לבצע בשתילי ירקות כמו קישואים, מלונים, אבטיחים ומלפפונים ששתולים במערכת על מנת שאלה יצמיחו ירקות בהצלחה. פרחי נקבה שפרחו על ירק צעיר ולא הואבקו יביאו לנפילת הפרי שלא הופרה. בטבע פעולה זאת נעשית על ידי הדבורים שכמו חיילות מיומנות דואגות לתזונה האנושית, אך במקומות סגורים כמו החממה בה גדלה המערכת הן אינן נמצאות ולכן עלינו לעשות זאת בעצמנו.
      על אופן ביצוע ההאבקה ניתן לקרוא כאן
    2. בקרת מחלות ומזיקים – רוב המגדלים יצטרכו להתמודד בדרך כזו או אחרת אל מול מזיקים ומחלות, כאשר האופן הטוב ביותר למנוע זאת היא בקרה שוטפת אחריהם וטיפול מיידי כנגד הממצאים. שימו דבק על רגלי המערכת למניעת הגעת נמלים שמקימות חוות גידול לכנימות, בידקו את הצמחים בתדירות של פעמיים בשבוע, נקו את סביבת המערכת, תסירו עלים חלשים, חולים או נגועים, ובמידת הצורך גם רססו כנגדם.
      דרכי טיפול ביתיים במזיקים ומחלות ניתן למצוא כאן
    3. קטיף – החלק הכיפי לשמו התכנסנו הוא גם חלק מהתחזוקה השוטפת. קיטפו ירקות שהגיעו לבשלות על מנת שהצמח יפנה את משאביו להוצאת והבשלת ירקות נוספים.
    4. הדלייה – מתן תמיכה פיזית לצמחים מאפשרת למנוע סבך של גבעולים ועלים שצמחו לכדי יער מוצל, הסתבכו האחד בשני ומורידים את האפקטיביות. מומלץ לספק רשת טיפוס לצמחים מטפסים, ותמיכה פיזית לצמחים גדולים שזקוקים לה. אנחנו נמנענו מהדלייה הפעם משום שמיקומה של המערכת עתיד להשתנות בקרוב.
    יום 1
    יום 5
    יום 8
    יום 13
    יום 18
    יום 23
    יום 25
    יום 30

    אז מה קטפנו?

    למרות היער שצמח, 30 יום הם לא הרבה זמן בכל הנוגע לקטיף, מי שהספיקו לגדול ולהבשיל הם הקישואים, שכבר פגשו את מרק הקוסקוס של יום שישי, הזוקיני גם הוא כבר עלה על מחבת והפך לתבשיל טעים, מלפפון לסלט והבזיליקום כמובן שנקטף לאורך כל התקופה ותיבל סלטים, פיצות, פסטות וכו’.

    ירקות במערכת הידרופונית
    ילדים בני חודש

    הידרופוניקה בבית: מה עדיף? לקנות מערכת הידרופונית מוכנה או לבנות אחת בעצמך?

    נחשפת לאחרונה להידרופוניקה ועולה בך הרצון לגדל הידרופוני בבית, אך מה עדיף? לקנות מערכת הידרופונית מוכנה? או אולי לבנות מערכת ביתית בעצמך? השיקולים כמובן נחלקים למקצועיים, כלכליים ומעשיים ולכל אחד התשובה עשוייה להיות מעט אחרת, אז כדי להקל בלבטים ולסייע בקבלת החלטה שקולה ונכונה עבורך – כתבנו את המאמר המנחה הזה לשימושך.

    אנו בנייצ’ר טק מקבלים טלפונים וביקורים על בסיס יומיומי מגולשים שנחשפו לעולם ההידרופוניקה ומעוניינים להתנסות בו. השאלות השכיחות ביותר הן ‘מה שיטת הגידול המתאימה לי?‘, ‘אילו ירקות אני יכול לגדל בתנאים הקיימים בביתי?‘, ‘מה התחזוקה היומיומית?‘ וגם – ‘מה עדיף? לקנות מערכת מוכנה או לבנות בעצמי?’ וכדי לענות על השאלה האחרונה התכנסנו כאן כולנו – אז נתחיל?

    ההשאלה הראשונה והרלוונטית ביותר שמומלץ שנשאל את עצמנו בהקשר היא

    כמה טוב/ה אני עם הידיים?

    ראשית חשוב לציין שישנם יישומים הידרופונים כה פשוטים, שניתן לעשותם כפעילות עם ילדים בגן או בבית הספר, אך לא בהם אנו עוסקים כאן, אלא במערכות הידרופוניות ביתיות שיאפשרו לכם לגדל מזון באופן פרקטי ויצרני יחסית.

    אם אתם מהטיפוסים שמחזיקים בביתם כלי עבודה חשמליים ובעלי ידיים טובות שיודעות להתמודד עם תקלות ביתיות כשעולות ומסוגלים לבנות וליישם פתרונות ביעילות ואסתטיות – אז יתכן מאוד שבניית מערכת הידרופונית במתכונת עשה זאת בעצמך תהיה פתרון עדיף עבורכם.

    המערכות ההידרופוניות המועדפות ליישום עצמי הן מערכות DWC ו-NFT. לרוב הרכבתן נעשית מחומרים פשוטים וזמינים ועבודת הקידוח, החיתוך והחיבור אינה מורכבת מדי. יחד עם זאת, ישנו צורך בחשיבה אנליטית ודיוק שימנעו תקלות כמו זרימה מוגברת או לחלופין חלשה מדי, נזילות, חדירת אור, תכנון לא נכון של מקומות השתילה וכו’. כמובן שיש שיטות הידרופוניות נוספות שניתן ליישם במתכונת עז”ב כמו דליים הולנדים והצפה וריקון ומחקר אישי טרם תחילת הבנייה יסייעו לכם ליישמן.

    מדריכי עשו זאת בעצמכם לדוגמא:

    מדריך לבניית מערכת הידרו אנכית NFT ל44 צמחים על קיר

    מדריך לבניית ערכה הידרופונית NFT ליותר מ100 צמחים

    מדריך לבניית מערכת DWC הידרופונית

    7 מדריכי עז”ב לבניית מערכות הידרופוניות מסוגים שונים

    איך אתם עם התקציב?

    הייתה פעם אחת בקנדה שחיפשנו לקנות את חפירה. בחנות הגינון ניתן היה לרכוש את שלם או מקל לחוד ואת לחוד – להפתעתנו לקנות את החלקים בנפרד עלה יותר מלקנות את המוצר השלם. כמובן שאמרנו תודה לקנדים החביבים שהחליטו לחסוך לנו גם זמן וגם כסף ורכשנו את האת השלם – אך זה לא המצב ברכישת מערכת הידרופונית.

    לרוב כשתבקשו לרכוש מערכת הידרופונית מחירה כמערכת שלמה יעלה יותר מסך חלקיה בנפרד וזאת בעיקר בשל לקיחת זמן העבודה עליה בחשבון (ואולי גם מספר חלקים בודדים שאינם נמכרים בנפרד).

    כך שאם על שאלת הידיים הטובות וכלי העבודה עניתם ‘חיובי’ וברצונכם לחסוך כמה שקלים, יתכן שרכישת החלקים בנפרד בהחלט עדיפה עבורכם. יחד עם זאת, קחו בחשבון שזמן זה כסף ושכשמחליטים לבנות לבד כל טעות היא באחריותכם בלבד, בעוד בקניית מערכת הידרופונית מוכנה האחריות היא של היצרן. בנוסף, קחו בחשבון, שאלא אם אתם בוב הבנאי החקלאי ההידרופוני, אסתטיות המערכת שבניתם בעצמכם עלולה להיות פחות טובה מזו של מערכת מוכנה.

    כשאין בנמצא מערכת הידרופונית שעונה על הצרכים שלכם

    אחת התכונות היפות יותר של ההידרופוניקה היא הורסטיליות האינסופית של היישום שלה. אנכי, אופקי, גבוה, נמוך, רחב, צר, בNFT, הצפה וריקון, DWC, טפטוף ועוד ועוד ועוד אופציות מעניקות לנו את האפשרות להתאים את הפתרון הנכון ביותר עבורנו ולעיתים – המערכות הקיימות בשוק, לא מתאימות מספיק.

    במקרה כזה ובמידה ויש לכם ידיים טובות, אנו ממליצים שתתכננו את המערכת האולטימטיבית עבורכם, תפרקו אותה לשלבים וחלקים ותבנו אותה בעצמכם. במידה ואינכם מרגישים בטחון לעשות זאת, אתם מוזמנים לפנות אלינו לעזרה בתכנון, באספקת החלקים ואם יש צורך – אף בהתקנה.

    מערכת הידרופונית בהתאמה אישית היא אופציה ריאלית מאוד ולבנות אותה בעצמך בהחלט אפשרי!

    מתלבטים אם לרכוש מערכת הידרופונית מוכנה או לבנות אחת בעצמכם? מוזמנים לפנות אלינו ואנו נשמח לסייע לבחור את האופציה העדיפה עבורכם. התקשרו אל – 053-8812779